עובד שנפגע בתאונת עבודה

הצדדים השלישיים:

1.עוז ניהול סיכונים בע"מ

2.נחום פז

3.OVERSEAS INSURANCE CONSULANTS

ע"י ב"כ עוה"ד נ. ידיד 

4.INGOSSTRAKH INSURANCE CO.LTD

ע"י ב"כ עו"ד ש. צ'רטוב 

5. אדרי רפאל

ע"י ב"כ עוה"ד א. משען

עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

פסק דין 

לפני תביעה בגין נזקי גוף שארעו לתובע ביום 27.3.08 במהלך עבודתו.

רקע עובדתי כללי וזהות הצדדים:

התובע, יליד 14.6.1981, החל לעבוד בשירות הנתבע 1 ב"מרכז הרהיטים" כ-7 חודשים קודם לאירוע מושא התביעה.

ביום 27.3.08, כאמור, נפגע בתאונת עבודה שארעה , לטענתו, כתוצאה ממשימוש במסור חשמלי (ידוע כי המקום צולם אולם סרט הצילום לא הועבר עד היום, ראה להלן).

כתוצאה מכך, נפצע בכף ידו השמאלית (לא דומיננטית) ובאצבעותיו.

מיד לאחר התאונה פונה באמבולנס לבית החולים "שיבא" בתל השומר.

בדו"ח המיון צוין "קטיעה חלקית של כף יד שמאל".

ביום המחרת, ה-28.3.08 עבר התובע ניתוח במהלכו בוצעה תפירה לגידים ולעצבים ולבסוף היד הושמה בגבס. שוחרר מאשפוז ביום 31.3.08.

לאחר מכן, הוזמן לביקורות במרפאת ידיים בתל השומר, וכן עבר טיפול בריפוי בעיסוק במשך מספר חודשים, עד אשר הוחלט על התערבות ניתוחית (עקב חוסר יישור פסיבי, קושי בכיפוף אקטיבי אצבעות 3-5 וירידה בתחושה).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

התובע עבר ניתוח בדצמבר 2008. דווח על שיפור ניכר מאז הניתוח. עבר טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.

מאז התאונה לא עבד התובע במשך כשנה וחצי ולא שב לעבוד כנגר.

בשלהי שנת 2009 החל לעבוד ב"עדן טבע מרקט" כסדרן- שם עובד עד היום.

התאונה הוכרה כ"תאונת עבודה" ע"י המוסד לביטוח לאומי. נכותו הצמיתה הועמדה על שיעור של 16.3% מיום 1.4.09 (בגין קשיון באצבע 2, צלקת בכף היד).

הנתבע 1-מר בשארה רשאד, בעלים של החברה למרכז רהיטים בע"מ (העסק הפך לחברה בע"מ לאחר האירוע מושא התביעה). בהחלטתי מיום 25.10.16 קבלתי את הבקשה לתיקון כתב התביעה בנימוק כי האישיות המשפטית הנדרשת לענייננו היא מר בשארה רשאד ולא החברה בבעלותו.

הנתבעת 2/ צד ג' 1 ("עוז ניהול סיכונים בע"מ")- הינה חברה לניהול תביעות אשר ניהלה בעבור הנתבעת 5 ("CITY POLIS" או "סיטי פוליס") תביעות שהוגשו כנגדה.

הנתבע 3 (מר נחום פז)- מנהלה ומפעילה של הנתבעת 2- ועל פי כתב התביעה שניהם כאחד פעלו כמייצגים מורשים של הנתבעת 5, בין היתר אף בהנפקת פוליסות ביטוח רכוש וחבויות בשמה של הנתבעת 5.

הנתבעת 4/ צד ג' 3 ("אוברסיז")- חתם ביטוח מלונדון, באמצעותו הונפקה פוליסה עבור הנתבע 1 אצל חברת הביטוח הזרה, היא הנתבעת 5.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

הנתבעת 5 ("סיטי פוליס")- מבטחת הנתבע 1 במועדים הרלוונטיים לתאונה.

מר אדרעי רפאל (צד ג' 5)- שימש כסוכן הביטוח של הנתבע 1, אשר ביטח דרך מר אדרעי את העסק, את העובדים וכן את הרכבים.

הנתבעת 6-"אינגוסטרך"- חברת ביטוח רוסית. בין השנים 2004 ל-2006 חתמו אינגוסטרך ואוברסיז על הסכמים בהם ניתנה הרשאה לאוברסיז מאת אינגוסטרך לתווך לחוזי ביטוח.

המחלוקות בתיק דנן משתרעות על פני מספר מישורים: כך למשל, עולות שאלות בנוגע לחבות המעסיק, מר בשארה, כלפי התובע ובפרט באשר למיגון המכשיר בו השתמש התובע. כמו כן, עולה השאלה האם התובע עבר הדרכה ראויה באשר לשימוש במכשירים בנגריה? האם התובע היה בעל נסיון לבצע את סוג הפעולה שהתבקש לבצע ואשר בעטיה ארעה התאונה.

גם בין הנתבעים לבין עצמם כמו גם בין הנתבעים לבין צדדי ג' עולה שאלת החבות- בהקשר הביטוחי, קרי על מי חלה חובה לפצות את התובע על נזקיו נוכח פוליסת חבות מעבידים שהייתה בתוקף במועד הנדון.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

מעבר לאמור לעיל, הצדדים חלוקים לגבי התקיימות הקשר הסיבתי ובפרט באשר לשאלה האם התאונה התקיימה כתוצאה מכל אותם כשלים שתיאר התובע, לרבות כתוצאה מהסרת/ מהעדר המיגון.

כמו כן, הצדדים חלוקים גם באשר לנזק, ובפרט- גובה הנכות הרפואית והתפקודית של התובע.

בתיק הוגשו חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים. נוכח הפערים בין חוות הדעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, ד"ר איגו גולדברג, אשר העמיד את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 20% (לא כולל הפעלת תקנה 15) בגין ירידה בטווחי התנועה באצבעות וצלקת בכף היד.

איש מן המומחים לא זומן לחקירה.

במסגרת שמיעת הראיות בתיק התקיימו שני דיוני הוכחות במהלכם נשמעו התובע בעצמו; אשתו של התובע; הנתבע מר בשארה רשאד ומר רפאל אדרעי.

עובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

שאלת החבות- אירוע התאונה:

טענות הצדדים:

טענות התובע-

1. בזמנים הרלוונטיים למועד התאונה היה התובע בבחינת עובד חדש שהסתמך על דברי מנהלו אצל המעביד (מר שאדי). התובע עבד בהתאם להוראות שניתנו לו ולא באופן עצמאי.

2. התובע עבד בעברו בתחום הנגרות, בעיקר בהרכבה. קרי, הבין בנגרות אולם לא עבד כנגר כפי שעבד אצל מעבידו- הנתבע 1. עדותו נתמכה בעדות אשתו ואושרה גם ע"י המעביד בתצהירו.

3. חזקה על המעביד אשר מקבל עובד לעבודה לבדוק את הכשרתו, הרקע המקצועי שלו ואת ניסיונו. לא בכדי התובע עבד תחת מנהלו אשר משמש כנגר הוותיק בנגריה- ממנו למד שיטות עבודה, קיבל הוראות וכיוצא באלה הדברים.

4. התאונה ארעה עת נתבקש התובע ע"י מנהלו הישיר אצל המעביד לבצע עבודות ניסור חריצים בחתיכות עץ בממדים קטנים על מסור חשמלי ללא מיגון.

5. המעביד לא ראה לנכון להמציא את סרט התאונה לבית המשפט ולא הוכיח כי זה אינו ברשותו- דבר שיש בו כדי לחזק את גרסת התובע. יש לזקוף זאת לחובת המעביד.

6. המעביד בעדותו אישר כי שיטת העבודה בה עבד התובע בעת התאונה לביצוע החריצים הייתה מסוכנת.

7. המעביד בחר שלא להעיד עדים מהותיים ומרכזיים שהיו יכולים להאיר את שיטת העבודה בנגריה בנושא הבטיחות, וכן על העובדה כי המסורים החשמליים בנגרייה היו ממוגנים כטענתו- כך למשל, לא הגיע למתן עדות מנהל העבודה ומנהלו הישיר של התובע והסתפק בהודעה כי לא עלה בידו לזמנו לישיבת הוכחות.

8. נכותו התפקודית של התובע גבוהה לאין שיעור מזו הרפואית בהתחשב בכך כי התובע הינו איש צווארון כחול, עובד כפיים. על כן, שיעור נכותו של התובע הינו לכל הפחות 35%, כאשר יש להתייחס לפגיעה העצבית ממנה בית המשפט בחר להתעלם.

9. בענייננו מתקיימים שלושת היסודות להעברת הנטל לפי סעיפים 38 ו-41 לפקנ"ז.

10. אין להטיל אחריות תורמת על התובע בשל העדר שימוש בידית הצהובה, שכן לא יכול היה להיעשות בה שימוש בעת ניסור חריץ בחתיכת עץ.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    טענות הנתבע 1- המעביד:

11. הנתבע קיבל את התובע לעבודה כנגר לאחר שהתובע הציג עצמו כנגר מקצועי ובעל ניסיון ואף ציין כי יודע לעבוד היטב לרבות לתפעל את המכונות המשמשות את הנגר בעבודתו וכי עבד בנגרות בעבר (התובע אף אישר זאת בחקירתו). התובע החל עבודתו אצל הנתבע 1 וככל נגר שמתקבל לעבודה בנגריה עבר הדרכה וליווי צמודים ואישיים בשני שלבים ע"י מר שאדי וע"י מר אלג'וואד.

12. כל המכונות בנגריה הינן מכונות חדשות ומטופלות היטב ע"י היצרן בכל חודש , לפי הוראות היצרן ובהתאם לדרישת הביטוח. בנוסף, כל המכונות והמסורים ממוגנים על פי הוראות היצרן.

13. מר שאדי היה העובד הצמוד לתובע וזה שעבד עמו במשך תקופת עבודתו בנגריה. אולם הוא לא הביאו לעדות מטעמו בבית המשפט על מנת לתמוך בגרסתו.

14. התובע מסר כי ידע על קיומו של המיגון ושיהיה צורך במיגון, אולם ציין כי תוך כדי עבודה זה מפריע לנגרים.

15. התובע הסביר שהעץ "עף" באופן כללי ולא התייחס לסיבה בגינה העץ הועף- לא ציין זאת אף בתצהיר.

16. למרות שהתובע ידע כי היה צריך לתמוך את טענתו בדבר רשלנות באירוע התאונה בחוות דעת של מומחה בטיחות- הוא לא עשה כן ורק נזכר בשלב מתקדם ובשיהוי ניכר להגיש בקשה על מנת שבית המשפט יאפשר לו הגשת חוות דעת מטעמו. בית המשפט דחה בקשה זו.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

17. ככל שלתובע נגרמה נכות לצמיתות- אין לקיומה השפעה בפועל על אופן ו/או יכולת תפקודו של התובע בחיי היום יום ו/או בעבודתו. כמו כן, התובע אמר בחקירתו כי הוא מעוניין לעבוד במקצוע שהוא לימד בתחום ההייטק ולא בתחום הנגרות. על כן, הפגיעה באצבע בידו השמאלית לא תפריע לו במקצוע שהוא מתעתד לעבוד, קרי מחשבים.

    נסיבות האירוע:

18. בתצהירו של התובע שאומת ביום 25.2.13 תואר האירוע כדלקמן: "ביום 27.3.08 בשעה 13:00 בערך או בסמוך לכך עת עבדתי בנגריה אצל הנתבע ולאחר שקיבלתי הנחיה ממר שאדי- מנהל העבודה בנגריה על איזו מכונה לבצע את העבודה, עבדתי על מכונה 'מסור חשמלי' ללא מיגון, התבקשתי לנסר לוח עץ מלא באורך של 40-60 ס"מ, בעובי כ-2 ס"מ ברוחב כ-15 ס"מ. נחתכתי מהמסור ביד שמאל ונגרמו לי חבלות קשות, בין היתר שברים ופגיעה עצבית ותחושתית באצבעות 2-5 בידי השמאלית (להלן: "התאונה"). צעקתי מהכאבים והחזקתי את ידי השמאלית עם ידי הימנית. נכנסתי למשרד בנגריה שם היה מעבידי- הנתבע, מנהל העבודה, בשם שאדי ועובד נוסף בשם יוסף ג'ינדיה.

    האמור במסור ענקי ויש לו עגלה גדולה וצלחת סכינים חדים הנעות במהירות גדולה, ללא כל מיגון. אדגיש כי בעת התאונה כל המסורים החשמליים בנגרייה היו ללא מיגון, אלו הוסרו מהמסורים מאחר ואלו מפריעים לקצב העבודה ומגבילים בזוויות החיתוך וכך גם היה במסור החשמלי עליו עבדתי".

19. בטופס בל/ 250 שנחתם ע"י התובע, צוין כי התאונה ארעה ביום 27.3.08 בשעה 13:00. תחת "תיאור הפגיעה" צוין כדלקמן: "בעת עבודתי בנגריה חתכתי את ידי במשור".

20. מעיון בתצהיר העדות מטעם התובע ומן המסמכים השונים שצורפו, לרבות מסמכים רפואיים וטופס ב.ל. כאמור לעיל, לא עולה גרסה מפורטת לגבי ההשתלשלות העובדתית אשר הביאה לתאונה, קרי- מה בדיוק אירע וכיצד.

21. לעומת זאת, בעדותו של התובע בבית המשפט ניתנה גרסה מפורטת בעניין.

    כך למשל, ציין בעדותו באשר לנסיבות האירוע כי התבקש לנסר קרש קטן מזה המופיע בת/3. מר ג'וואד אמר לו כיצד לנסר חריצים בקרש. הוא החל לעשות מספר חריצים (כנראה, שניים- שלושה), כאשר את החריץ הראשון והשני הצליח לחתוך בלי לחתוך את ידו אולם בחריץ הבא נחתכה ידו. אישר כי ידו נחתכה בחלק התחתון של המסור, קרוב למשטח עליו הזיז את העץ. פירט כי החתך בידו נגרם כתוצאה מכך שהחתיכה זזה והמסור משך את החתיכה עם היד השמאלית, קרי אם החתיכה לא הייתה זזה לא היה קורה כלום.

    התובע ציין כי חתך בצורה הזו הרבה פעמים אולם העץ לא זז מלבד ביום התאונה. ציין כי היה מכוון לפני החיתוך, מפני שהיה צריך את המידה המדויקת לפני העבודה ולפני שחתך. לדבריו המסור היה תקין לחלוטין והוא כיוון אותו למידות שהיה צריך והעמיד את העץ על מנת לחתוך אותו.

    כאשר נשאל במהלך עדותו מדוע נפגע דווקא בעת שעשה את החריץ השלישי, האם עשה פעולה כלשהי באופן לא נכון- השיב כי כאשר הניח את העץ על המדד נראה לו שהיו עוד לכלוכים והדבר גרם למסור לזוז, המסור רעד יותר והעיף את החתיכה. קרי, הבעיה לדבריו הייתה הלכלוך שנבע מהעדר מיגון, שכן המיגון אחראי לשאיבת שבבי העץ שלא יפריעו.

    בעדותו נדרש התובע להסביר את הפער בין האמור בתצהירו לבין עדותו בכל הקשור לנסיבות התאונה- ציין כי לא הסביר לבאת כוחו בדיוק איך קרתה התאונה ומה הסיבה. הסביר לה איך העץ "עף" אולם לא את הסיבות, לא אמר לבאת כוחו שצריך להוסיף פרטים נוספים לתצהיר ולא סבר שזה חשוב.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בעדותו אישר כי בתמונה הנוספת שצורפה לתיק המוצגים מופיע מסור הדומה למסור החשמלי עליו עבד בעת התאונה למעט המיגון שכאמור לדבריו לא היה על המסור בעת התאונה. בעדותו ציין כי אינו רואה בתמונה שצורפה את השואב. להלן התמונה שצירף:

    

22. התובע סימן בת/3 את המיגון אולם לדבריו לא היה מיגון בעת התאונה, וכן את הפעולה של החריץ שהתבקש לעשות לא ניתן לבצע לטענתו כאשר המיגון קיים- המיגון הוא מעל לסכין והחתיכה צריכה להיות מלמעלה ולאט להוריד אותה על הסכין. אי אפשר לעשות את זה מלמטה כי החיתוך יהיה מלא. כמו כן, ציין כי אי אפשר להכניס רק חתיכה מהעץ ולהכניס אותה פנימה, מפני שצריך לעשות רק באמצע חריץ, לכן אי אפשר להכניס את העץ למסור מלמטה. התובע עמד בעדותו על כך שלא לימדו אותו איך לעשות את הפעולה של החריץ ו/או דרך פעולה חלופית לעשות את החריץ. יחד עם זאת ציין כי ידע לתפעל את המסור כהלכה מפני שלימדו אותו כיוונים.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    להלן ת/3:

    

23. כמו כן, ציין במהלך עדותו כי המיגון הוא משהו קבוע אך ניתן להסיר אותו. קרי, ידע על קיומו של המיגון, אך כלשונו "תוך כדי עבודה זה מפריע יותר לנגרים". כאשר נשאל מדוע עשה את הפעולה למרות שידע שלא היה מיגון באותה העת ציין כי לא ידע שכך יקרה לו.

    מעדותו עולה כי לא השתמש בכפפות וכי הוא "לא מכיר כפפות ולכן לא יודע ממה הן עשויות". יחד עם זאת אישר כי הוא יודע שהכפפות לא היו יכולות להועיל לו במקרה של פגיעה מהמסור.

24. בטופס בל/ 250 צוין כי מר יוסף ג'ונדיה מטירה, חבר לעבודה של התובע, היה עד לפגיעה.

    אולם מעדותו של התובע עולה כי מר יוסף ג'ונדיה לא היה עד לתאונה עצמה, וזאת בניגוד לכתוב בטופס לעיל. בעדותו ציין כי מר יוסף ראה אותו יוצא מהנגרייה כשהוא מדמם, קרי רק לאחר קרות התאונה. עם זאת ציין כי יכול להיות שמר יוסף ראה את התאונה והוא (התובע) אינו יודע מזה, מכל מקום לדברי התובע מאחר ומר יוסף ראה אותו תופס את היד הוא רשם אותו כעד.

25. התובע הכחיש כי מילא את הטפסים וציין כי גם החתימה על טופס התביעה אינה שלו. התובע לא ידע לומר מי מילא את הטפסים ומי חתום עליהם, ולא הבין מהיכן יצא הטופס החתום. אולם מיד לאחר מכן, חזר בו וציין כי יתכן וחתם מהר והוא לא מזהה את החתימה שלו.

    עוד ציין בעדותו כי מלבד מר יוסף גם מר ראשד נכח במועד התאונה (אולם ככל הנראה אף אחד מהם לא היה עד לתאונה).

    נסיונו של התובע בתחום הנגרות:

26. בתצהירו ציין התובע כי קיבל הדרכה כללית בתחילת עבודתו בנגריה ממנהל העבודה בשם שאדי. לאחר מכן קיבל ממנו את תכנית העבודה והנחיה באיזו מכונה להשתמש על מנת לבצע את העבודה במהירות. בעדותו עמד התובע על כך כי הוא הגיע לעבודה אצל הנתבע 1 כשהוא "רק מבין בנגרות" כלשונו. לדבריו התעסק בעבר בהרכבות בלבד, כאשר פירט כי יש נגר רק לרהיטים ויש נגר לדלתות ולהרכבות.

27. בתצהירה של גב' ב.ח., אשתו של התובע ציינה כי עובר לתאונה בעלה עבד כנגר. בעדותה ציינה כי לפני שהחל עבודתו אצל הנתבע 1 עבד בנגריה בהרכבה. כמו כן, ציינה כי הפירוט באשר להרכבה לא עלה בתצהירה מפני שבכתיבת מסמך- מסבירים במקוצר לעומת פירוט בעל פה. לדבריה, כאשר חתמה על התצהיר (בשנת 2013) ידעה על ההבדלים בין נגר לבין מרכיב.

    בעדותה ציינה כי כאשר כתבה בתצהירה כי התובע "בנה במו ידיו את ביתם על כל הכרוך בכך" לא התכוונה לבניה ממש אלא לבניית המטבח בליווי השכן, שהוא נגר והיה אצלם כל הזמן. ההבדלים בין האמור בתצהירה לבין כוונתה בפועל בהקשר זה נובעים לשיטתה מהבדלי שפות.

28. הנתבע 1 ציין בתצהירו כי התובע הציג עצמו בפניו כנגר מקצועי ואף ציין בפני הנתבע כי עבד בנגרות בעבר. כמו כן, לדבריו התובע ציין כי הוא יודע לעבוד היטב ולתפעל מכונות שונות המשמשות את הנגר בעבודתו. אולם בעדותו ציין הנתבע כי התובע לא הציג תעודת הכשרה של נגרות בטרם התחיל לעבוד אצלו.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    לשיטת הנתבע, התובע ידע כיצד להפעיל את המסור העדין ואת המסור השולחני.עעובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודהובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

    הדרכת התובע באשר לכללי בטיחות ושימוש במכונות:

29. הנתבע 1 ציין בתצהירו כי מר אמין נאסר היה מנהל העבודה בנגריה בכל הזמנים הרלוונטיים (אינו עובד אצל הנתבע כשנה וחצי, נכון למועד עריכת התצהיר- סע' 12 לתצהיר).

    כמו כן, ציין כי כל נגר שמתקבל לעבודה בנגריה עובר הדרכה וליווי צמודים ואישיים, וזאת בטרם תחילת עבודתו כנגר. באשר לתובע- לדבריו קיבל ליווי צמוד בהנחיתו ע"י מר שאדי, נגר ותיק ומנוסה, ואף תודרך במשך תקופה לא מבוטלת אודות נהלי העבודה, לרבות הוראות בטיחות שונות והדרך הנכונה בה אפשר לתפעל את המכונות השונות בנגריה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    פירט כי במסגרת תקופת הליווי והתדרוך הנגר החדש לא עובד בעצמו והוא רק מתבונן בנגר הוותיק ומלווה אותו. בעדותו פירט כי תקופת הליווי אינה מוגדרת בזמן, וכי כל עוד הוא חדש הוא מקבל תדרוך, עד שהמנהל יראה שהוא תקין. בתצהיר ציין כי התדרוך נעשה בשני שלבים- בשלב הראשון, השלב העיוני- התובע צופה כיצד נגר ותיק (מר שאדי) עובד בנגריה וכיצד הוא מתפעל מכונות. השלב השני הינו השלב המעשי- התובע עצמו עבד כשלצדו נגר ותיק אשר מתבונן בדרך עבודתו ובאופן בו הוא מיישם את ההנחיות שניתנו לו בעת הלימוד העיוני. הוסיף כי רק לאחר שעבר את שני השלבים הנ"ל החל לעבוד בעצמו.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    לשיטת הנתבע, סביבת העבודה בנגריה הינה סביבה נעימה, מרווחת ובטוחה ביותר וכן המכונות בנגריה הינן מכונות חדשות ומטופלות היטב ע"י היצרן. בכלל זה, גם המסורים החשמליים ממוגנים- הכול על פי הוראות היצרן. בעדותו פירט כי הוא מחדש את המכונות כל 7-8 שנים והן עוברות טיפול חודשי- הסוכן בוחן האם צריך להוסיף משהו כמו אזעקה /מצלמות. עושים הכול לפי דרישת הביטוח.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    זאת ועוד, הנתבע הוסיף בתצהירו כי אינו מתיר לאף עובד להסיר את המיגון מאותן מכונות, לרבות מהמסור החשמלי. בעדותו ציין כי מעולם לא ראה עובד שהסיר מיגון. יחד עם זאת אישר בעדותו כי המיגון ניתן להסרה. ההסרה אורכת כ-10 דק'- ככל הנראה מסירים על מנת לנקות ולאחר מכן מחזירים למקום.

    כמו כן, לטענתו בנגריה נמצאים כלים נוספים המשמשים את הנגר לעבודתו הבטוחה, לרבות ידית חיתוך שאיתה משתמש הנגר בעת ניסור חתיכות עץ קטנות והכל על מנת לא יצטרך לקרב את ידו לאזור המסור החשמלי שחותך את העץ. ידית צהובה מצויה ליד המסור החשמלי ובה משתמשים כל הנגרים בנגריה. לדבריו, הידית הנ"ל הייתה בנגריה וליד המסור החשמלי בעת התאונה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    להלן הידית כפי שמשתקפת מנ/2:

    

30. בנוסף, ציין כי לו התובע היה מבקש כפפות- היה מקבל, אולם לטענתו התובע לא ביקש וממילא הכפפות לא היו מגנות עליו מפני חיתוך במסור חשמלי.

    כמו כן, ציין בתצהירו כי התובע הונחה להשתמש בידית הספציפית בעת הניסור במסור החשמלי במקרים בהם הדבר נדרש.

    מעדותו של הנתבע עולה כי רוב הזמן אינו נמצא בנגריה אלא בחנות התצוגה וכי אינו מעסיק קצין בטיחות בנגריה. מנהל העבודה בשם אמג'ד נותן את הוראות הבטיחות ומוסר את העבודה לנגרים. לדבריו, מר אמג'ד הוא בעל תעודה והוא נגר מקצועי. הנתבע לא ראה תעודה שהוא מוכשר לנהל בטיחות, אולם לטענתו יש לו תעודה של מנהל בטיחות.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    לדבריו, שאל את העובדים בנגריה כיצד קרתה התאונה אולם אף אחד לא היה עד לה והנתבע עצמו לא היה במקום.

    למיטב הבנתו ולאחר שחקר את האירוע הבין כי התובע עבד בשיטה לא נכונה ומסוכנת מאוד- הוא היה צריך לעשות חריץ בפלטה אולם לדבריו אסור היה לתובע לעשות זאת באמצעות המכונה הזאת. היה עליו לכבות את המכשיר ולהמשיך מחדש עם מכונה אחרת. הנתבע הוסיף כי יש לו מכונה קטנה אחרת (מסור עדין) שאפשר לעבוד עליה בשביל החיתוך הקטן.

    מעדותו עולה כי מר שאדי היה אמור להנחות לגבי שיטת העבודה אולם לדבריו "שאדי לא יכול לעמוד לו כל הזמן על הראש", ולכן שאדי עזב אותו.

    לשיטת הנתבע, לתובע היה את הידע כיצד לעבוד עם שני סוגי המסורים- הן השולחני והן העדין. לטענתו, מעולם לא ארעה תאונה מעין זו. הנתבע עצמו "לא יושב לו על הראש" ויש לתובע אחראי שסמך עליו שהוא יודע את העבודה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

31. מטופס הודעה על תאונה לפי פוליסה צד ג' חבות מעבידים עולה כי הנתבע 1 תיאר את אירוע התאונה כדלקמן: "בתאריך 27.3.08 בשעה 13:00 בערך עובד שלי בשם ב.א. עבד בנגריה ניסר לוח עץ. נפגע ביד שמאלית. נגרם נזק וחתך עמוק לכף היד נשלח לבית החולים שיבא לאחר… המוקד הרפואי ע"י אמבולנס". הטופס נחתם ע"י המעביד, (הלא הוא המבוטח) ביום 30.3.08.

    בעדותו מסר הנתבע תחילה כי דיווח אודות התאונה לסוכן הביטוח שלו והלה רשם הכול, אולם משעומת עם טופס ההודעה כאמור אישר לבסוף כי הוא עצמו חתום על הטופס.

    הנתבע הודה כי יש מצלמות אבטחה בנגריה ובזמנו, לפני כ-8-9 שנים הייתה קלטת וידאו רגילה שעובדת כ-8-9 שעות וברגע שהיא מסתימת- מקליטה מחדש. מעדותו עולה כי במסגרת חקירת האירוע על ידו הוא צפה בקלטת אולם לדבריו המצלמה מצלמת מרחוק וראה כי התובע קיבל מכה, תפס את היד ויצא. מר שאדי לא היה שם.

    הנתבע הוסיף כי לא שמר את הקלטת. לדבריו, הפקידה והעובדים שיחקו בקלטת, זו הקלטת היחידה שכל הזמן מקליטה, אך לא ידע שהדבר חשוב או מעניין וכי יש צורך לשמור אותה. בתצהירו ציין כי אף אחד לא ביקש ממנו תיעוד מצלמת האבטחה בעת קרות התאונה או אחריה, וכי לו היה נדרש לעשות כן היה מזמין אדם מקצועי שייעץ לו על האפשרויות השונות להוצאת הסרט המבוקש.

32. בעדותו אישר הנתבע 1 כי התמונות שצורפו לתצהירו לא צולמו על ידו ביום האירוע אלא מאוחר יותר. תחילה ציין כי צולמו מספר ימים לאחר האירוע. לאחר מכן ציין כי צולמו לאחר הגשת התביעה, ולבסוף ציין כי אינו זוכר במדויק מתי הן צולמו. מכל מקום ציין, כי התמונות של המסור משקפות מצבו של המסור ביום התאונה- עם אותו מיגון. לדבריו, ראה את המסור לאחר שהמזכירה התקשרה אליו והוא הגיע לנגריה. גם הידית הצהובה הייתה במקום וניתן היה להשתמש בה.עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בזמן התאונה הנתבע לא היה בחנות התצוגה אלא הסתובב בטירה. קיבל טלפון מפקידה בשם נדרה שעבדה אצלו בזמנו ובו הודיעה לנתבע בצעקות, פחד ובכי על התאונה. לדבריו היא לא עובדת אצלו למעלה מ-4 שנים ולא אמרו לו להביאה למתן עדות.

    הנתבע עמד על כך כי לא פינה את התובע לבית החולים, ומי שפינה אותו זה היה מר שאדי או מר יוסף.

    לדבריו מר שאדי אינו עובד אצלו עוד (ככל הנראה מאז 2012 /2013) ואף אחד לא הורה לנתבע להביאו למתן עדות. מר יוסף הוא גיסו של הנתבע.עובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

    שאלת החבות- דיון והכרעה :

33. תאונת עבודה אשר גרמה לאי כושרו של הנפגע למעלה משלושה ימים מחייבת דיווח למפקח על העבודה במשרד העבודה אשר יחליט אם יש לחקור אותה (פקודת תאונות ומחלות משלח-יד(הודעה) 1945). למרבה הצער מעבידים רבים מתעלמים או לא מודעים לחובה זו אשר בין יתר מטרותיה נועדה להביא לחקירת התאונה והסקת מסקנות בדבר יכולת מניעתן של תאונות נוספות מאותו סוג.

34. בענייננו, נראה כי אין חולק שלא היה כל עד ישיר לאירוע, וכפי שהנתבע עמד על כך בעצמו במהלך עדותו, מר שאדי, אשר היה אמור להנחות את התובע לגבי שיטת העבודה "לא יכול לעמוד לו על הראש" ולכן בעת ביצוע הפעולה עצמה לא עמד ליד התובע אף אחד.

    כפי העולה מעדותו של הנתבע, הוא חקר את נושא הפגיעה של התובע והבין כי הפעולה שביצע הייתה מאוד מסוכנת משום שאסור היה לו להשתמש במכונה הזאת, אלא במסור עדין. לשיטת הנתבע, לתובע היה את הידע כיצד להשתמש בשני סוגי המסורים, ומנהל העבודה שלו סמך עליו שהוא יודע להבחין ולבצע את הפעולות השונות מבלי שיידרש ללוות אותו בכל צעד במהלך עבודתו. ברי כי לו היה מודיע הנתבע כנדרש לרשויות, קלטות הנגרייה היו נשמרות ויכול והיו עומדות לנו היום לעזר בהכרעת שאלת החבות.עובד שנפגע בתאונת עבודה

35. יודגש כבר עתה, כי עדותו של הנתבע בהקשר זה מעוררת תהיות ותחושת אי נוחות בפרט כאשר לא הומצא לעיוני תחקיר האירוע, כמו גם טפסי הדרכה, אישורי הדרכה תקופתיים, בדיקות מסור על כל המשתמע מכך.

    הנתבע אמנם צירף לתיק המוצגים מטעמו קבלות על רכישת מסור, שואב ופרייזר, אישור רכישת והתקנת המסור החשמלי על פי הוראות היצרן אולם המדובר במסמכים משנת 2006, קרי זמן רב לפני מועד האירוע. צורף אישור אחד בלבד מספטמבר 2007 על תיקון שכלל פירוק עגלה וניקוי מיסבים, מיסבים לעגלה, החלפת בוקסה לנעילה ורצועה למסור, בעוד הנתבע בעדותו ציין כי המכונות בנגריה עוברות טיפול מדי חודש- טענה אשר כאמור לא נתמכה באסמכתאות כדבעי.

    מעבר לכך כי לא ברור האם אישור התיקון הבודד שצורף אכן נוגע למכונה ממנה נפגע התובע (בייחוד כאשר בנגריה היו ככל הנראה לא מעט מכונות- ולראיה, שווי תכולת המכונות והציוד בנגריה הגיע לסך של 260,000 ש"ח נכון לאמור בפוליסת הביטוח משנת 2007), הרי שגם לו הייתי משוכנע כי המכונה ממנה נפגע התובע עברה טיפול זמן סביר בטרם התאונה, בנסיבות דנן אין די בכך.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    לא ניתן להתעלם מכך כי בנגריה היו מצלמות אשר תיעדו את האירוע, והנתבע אף אישר בעדותו כי במסגרת חקירתו את האירוע הוא צפה בקלטת, ובה ראה (אמנם מרחוק) כי התובע קיבל מכה, תפס את היד ויצא. הסבריו של הנתבע בעדותו כי עובדיו שיחקו עם הקלטת וכי לא ידע שמדובר במשהו חשוב- אינם מניחים את הדעת בלשון המעטה. הנתבע תיאר בעדותו כי נודע לו על האירוע ע"י פקידה בשם נדרה שעבדה אצלו בזמנו והתקשרה אליו והודיעה לו על התאונה בצעקות, פחד ובכי, כלשונו. הנתבע אשר לא היה בחנות/ בנגריה במועד התאונה נזעק למקום. בפועל הגיע לאחר שהתובע כבר פונה באמבולנס. על כן, ניסיונו של הנתבע להמעיט מחשיבות האירוע עת נשאל מדוע לא הציג את הקלטת- אינו עולה בקנה אחד עם האופן הדרמטי בו הוא תיאר את האירוע במסגרת עדותו. בהקשר זה יש לציין כי אין בידי ליתן משקל לתמונות המסור הממוגן אשר צורפו לתיק המוצגים מטעם הנתבע- בעדותו ציין כי לא זכר מתי בדיוק צולמו, אולם מאחר ולא צולמו מיד לאחר האירוע, ממילא אינן משקפות את מצב המסור במועד הרלוונטי (לא ניתן ללמוד האם היה מיגון אם לאו וכו').עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    הדעת נותנת כי נוכח האירוע הדרמטי שקרה בשירות הנתבע- האחרון היה דואג לשמור את הקלטת שתיעדה את האירוע לו היה עולה ממנה ממצא כלשהו שיכול לפעול לטובתו. כמו כן, מעצם תיאור אופי הפעולה לה נדרש התובע מקובלת עלי ההנחה כי ממילא לא ניתן היה לבצע את החריצים על הקרש כאשר קיים מיגון על המסור.

    גם מעדותו של הנתבע ניתן ללמוד כי לא ניתן היה לבצע את הפעולה הנ"ל כאשר ישנו מיגון על המסור, לכן הדגיש הנתבע בעדותו כי היה על התובע להשתמש במסור העדין.

    לא שוכנעתי כי בנסיבות דנן, התובע הודרך כראוי באשר לאופן ביצוע העבודה ולסוג המכונה הדרוש. ניסיונו של הנתבע להציג את התובע כנגר ותיק ומנוסה אינו משכנע. לא מן הנמנע כי טרם קבלתו לעבודה התובע הגזים בידיעותיו בתחום הנגרות והציג עצמו כנגר מיומן, וזאת מתוך רצון להתקבל לעבודה, אולם כפי שעולה מעדותו של מר רשאד- הוא כלל לא דרש מן התובע להציג לו תעודות כלשהן המעידות על הכשרתו בתחום ו/או על ניסיונו. מכל מקום, אין חולק כי התובע החל לעבוד בשירות הנתבע כ-7 חודשים בלבד עובר לתאונה, וכי הוא נדרש להדרכה ולהנחיה ע"י נגר ותיק ומנוסה ממנו. חובת ההדרכה ואימותה נועדה, בין היתר, לוודא כי גם המנוסים בעובדים מרועננים בכל הנוגע לידיעתם ונערכת בינם לבין המכונות עמן הם עובדים היכרות ישירה ובלתי אמצעית. את שיטת "הסמוך" היה נכון לזנוח כבר לפני שנים ארוכות.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

36. בהקשר זה לא למותר לציין כי מר אמין שהיה בשעתו מנהל הנגרייה ומר שאדי עבד אלגוואד, אשר כנטען הכשיר את התובע לעבוד בנגריה- לא הגיעו למתן עדות, וזאת חרף הבקשה לזימון עדים שצורפה לתצהירו של הנתבע במסגרתה הודיע הנתבע כי הצליח ליצור קשר עם מר שאדי ואף צירף את הצהרתו לכאורה בקשר לאירוע מושא התביעה. בנסיבות אלו, אין בידי לקבל את ההצהרות לכאורה שנכתבו בשמו של מר שאדי (ואשר ממילא אינן ערוכות בתצהיר כדין) לגבי האופן בו הכשיר את התובע, טיב המכונות בנגריה וכיוב'. מאחר והנתבע עצמו לא היה אחראי להכשרת התובע, הרי שכל ידיעותיו באשר לפרטי ההדרכה, כמו גם ההנחיה לכאורה להשתמש בזרוע הצהובה מעץ על מנת שידו של התובע לא תתקרב לאזור החיתוך- אינן בגדר ידיעה אישית ועל כן מהוות עדות מפי השמועה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

37. חרף העובדה כי התובע העיד שלא הייתה זו הפעם הראשונה בה הוא ביצע את החריצים, לא שוכנעתי כי נכון למועד התאונה היה די מיומן וותיק כנגר על מנת לבצע את הפעולה לבדו, ללא כל פיקוח וליווי. כמו כן, לא שוכנעתי כי הודרך בצורה ראויה באשר לסיכון הנלווה לביצוע הפעולה העדינה במסור מסיבי לא ממוגן. בנוסף, בנסיבות דנן מקובלת עלי נקודת המוצא כי לא קיבל הנחיה לבצע את הפעולה באמצעות המסור העדין יותר (כפי שהדגיש הנתבע במסגרת עדותו).

    העברת נטל השכנוע – "דברים מסוכנים":

38. בסיכומיו בכתב טען התובע כי על המעביד הראיה שלא הייתה לגבי התאונות התרשלות שיחוב בגינה, לאור התקיימות תנאי סעיף 38 ("דברים מסוכנים") לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין או הפקודה). סעיף 38 כולל שלושה יסודות: הראשון, אירוע נזק; השני, הנזק נגרם על ידי דבר מסוכן או על ידי הימלטות דבר העלול לגרום נזק בהימלטו; השלישי, הנתבע היה בעליו של הדבר או ממונה עליו או תופס הנכס שממנו נמלט. נטל השכנוע בדבר התקיימות יסודות אלה מוטל על התובע. משעמד התובע בנטל זה מועבר הנטל אל הנתבע, להראות כי "לא הייתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". ראו: ע"א 1071/96 עזבון אלעבד נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 337, 351 (2006) (להלן: עניין אלעבד).עובדעובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

    בעניין אלעבד נפסק כי "דבר מסוכן" הינו כזה שמסוכן מטעם טיבו. בע"א 524/86 לוי נ' חקשוריאן, פ"ד מב(4) 37 (1988) (להלן: עניין לוי) הוגדרה מכונת ניסור "פרייזר" בנגריית הנתבע כ"מכונה מסוכנת מאוד". אף בענייננו, מכונת החיתוך, המצריכה את העובד לקרב את לוחות העץ אל הלהב המונעת באופן חשמלי, הינה מטבעה "דבר מסוכן" לעניין סעיף 38 לפקודה.

    במקרה דנן דומה כי התמלאו שלושת יסודותיו של סעיף 38 לפקודה, ולפיכך נטל השכנוע, וחובת הבאת הראיות הנלווית אליו, עוברים אל המעביד על מנת להוכיח כי לא התרשל.

    העברת נטל השכנוע – "הדבר מדבר בעדו":

39. בכתב התביעה ובסיכומים בכתב נטען על-ידי בא-כוח התובע כי נטל השכנוע עבר אל כתפי המעביד אף מכוח סעיף 41 לפקודת הנזיקין. סעיף זה קובע שלושה תנאים מצטברים להחלת הכלל של "הדבר מדבר בעדו": הראשון, לפיו לתובע לא הייתה ידיעה או יכול לדעת מה הן הנסיבות שהביאו לאירוע הנזק; השני, גרימת הנזק על-ידי נכס שהיה בשליטתו המלאה של הנתבע; והשלישי – אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה. רק אם יוכח על-ידי התובע כי מתקיימים כל שלושת התנאים במצטבר, יועבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבע, כי אין לייחס לו את קרות הנזק להתרשלות מצידו (ראו: ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539, 555 (2001); ת"א (מחוזי נצ') 138/08 סעדי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 1.1.2012)).עובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

    אשר לתנאי הראשון, תנאי אי הידיעה, נפסק כי תנאי זה אינו מתקיים מקום שבו אין עמימות ראייתית והתובע מתיימר להציג גרסה עובדתית פוזיטיבית ומפורטת באשר לנסיבות קרות האירוע. זאת להבדיל מניסיון לשער או להסיק את מה שאירע מתוך ראיות חיצוניות (רע"א 9113/05 מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה (פורסם בנבו, 9.12.2007)).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    גרסתו של התובע באשר לנסיבות האירוע הורחבה מאוד במסגרת עדותו, בה נכנס לפרטי פרטים באשר לכיצד בדיוק ארעה התאונה ומה גרם לה, פרטים אשר לא בא להם כל זכר במסגרת תצהירו. כך העיד כי כאשר הניח את העץ על המדד נראה לו שהיו עוד לכלוכים וזה גרם למסור לזוז, המסור רעד יותר והעיף לו את החתיכה. קרי, הבעיה לדבריו הייתה הלכלוך שנבע מהעדר מיגון, שכן המיגון אחראי לשאיבת שבבי העץ שלא יפריעו.

    מאחר והתובע הציג גרסה זו לראשונה רק במסגרת עדותו קרי, למעלה מ-7 שנים לאחר קרות האירוע, לא מן הנמנע כי שיער או הסיק את שאירע מתוך ראיות חיצוניות ומתוך אופי הפגיעה, מתוך סוג של "חכמה בדיעבד". מכל מקום, אין בידי לקבוע כי מדובר בגרסה עובדתית שאין בה עמימות ראייתית. בייחוד בהינתן כי לא היו כל עדים לתאונה, אין בידי הנתבע את הסרטון שצולם ו/או לא הוגשה כל חוות דעת בתחום הבטיחות כך שלמעשה אין כל ראיה חיצונית שיכולה לתמוך בגרסתו של התובע באשר לאופן התרחשות התאונה לפרטיה.עובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

40. באשר לתנאי השני- נראה כי אין חולק שהנזק נגרם ע"י המסור שהיה בבעלותו המלאה של הנתבע, קרי המעביד.

41. באשר לתנאי השלישי, כפי שפורט בהרחבה לעיל, בהינתן כי המעביד לא דאג לשמור את הקלטת שתיעדה את האירוע, לא הוצא כל תחקיר פורמלי מטעמו ו/או מטעם משרד העבודה לבקשתו, וכן לא הובאו כל ראיות אחרות התומכות בטענותיו כי מדובר בסביבת עבודה בטיחותית תוך הקפדה על מיגון המכשירים בנגריה- אין בידי אלא לקבוע כי אירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה כי נקט בזהירות סבירה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

42. משכך, נטל השכנוע עובר לכתפי המעביד להוכיח כי אין לייחס את קרות הנזק להתרשלות מצדו.

43. מאחר ובמועד התאונה הנתבע היה בגדר מעבידו של התובע חלות עליו חובות הזהירות החלות על מעביד בפקודת הנזיקין. כמו כן חלות החובות החקוקות בפקודת הבטיחות בעבודה.עובד שנפגע בתאונת עבודה

    עוולת הרשלנות:

    חובת הזהירות המושגית של המעביד:

44. על-פי ההלכה, חלה על מעביד חובת זהירות מושגית כלפי עובדו (ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1) 72, 76 (1984); ע"א 663/88 שיריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225, 229 (1993)). עליו לנקוט בכל האמצעים הסבירים על-מנת לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימליים. מהותם ומידתם של אותם אמצעי זהירות משתנות לאור טיבו, שכיחותו וחומרתו של הסיכון שהמעביד מודע לו או חייב להיות מודע לו. חובה זו הוגדרה בפסיקה כחובה משולשת, הכוללת את הדרישה מן המעביד לדאוג לצוות עובדים מאומן, את הדרישה לספק לעובדים חומרים ראויים לצורך ביצוע העבודה ואת הדרישה להנהיג שיטת עבודה מתאימה ולפקח באופן יעיל על דרך ביצוע העבודה (ע"א 7895/08 קלינה אליעזר ובניו :נ' יאסין (פורסם בנבו, 31.8.2011)). אף בענייננו, חלה על המעביד חובת זהירות מושגית כלפי התובע.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    חובת הזהירות הקונקרטית של המעביד:

45. חובת הזהירות הקונקרטית של המעביד כלפי עובדיו, נקבעת אף היא – כמו חובת הזהירות המושגית, על-פי מבחן הצפיות. השאלה היא, האם מעביד סביר יכול וצריך היה לצפות את התרחשותו של נזק גוף בנסיבות של ביצוע עבודה עדינה באמצעות מסור מסיבי שלא היה מגודר. מאחר והתשובה היא חיובית, קיימת חובת זהירות קונקרטית. (ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 80-77 (2004)). מחובה זו נגזרת החובה לבצע פעולות שונות, כמו מתן הוראות הפעלה ובטיחות, מיגון המכונה באופן שגופם של העובדים לא יבוא במגע עם הלהב ושבבי עץ לא יינתזו לעבר פניהם אף במקרה של התרחשות תקלה, פיקוח על ביצוע העבודה באופן בטיחותי חובת הדרכה והחובה לדאוג לתנאי ולשיטות עבודה בטוחות. על המעביד לנקוט בכל אמצעי הזהירות הסבירים על מנת להסיר את הסיכונים הכרוכים במקום העבודה. ההלכה הפסוקה מחמירה ומדקדקת עם המעביד. כך למשל, מוטלת עליו חובה אקטיבית לנקוט בצעדים סבירים על מנת למנוע מעובד סכנות מיותרות ולהזהירו מפני הסכנות הקיימות (רגילות ובלתי רגילות), אשר מקורן לא רק בתנאי העבודה אלא אף ברשלנותו של העובד עצמו, ללא קשר למודעות העובד לסכנות שבמעשיו.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    אם בכך לא די, גם כאשר עמד המעביד בכל החובות הנ"ל עליו לפקח ולוודא כי שיטות העבודה נקלטות ומוטמעות בקרב עובדיו (ע"א 663/88 שיריזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז(3) 225).

46. מעיון בהלכה הפסוקה ניכר כי החובות הנ"ל חלות אף בעניינם של נגרים מקצועיים וותיקים שנפצעו במהלך עבודתם ממסור לא מגודר. כך יוחס משקל רב לחובות ההדרכה, הבטיחות וההטמעה, בייחוד כאשר עמד המעביד בחובה החקוקה לספק גידור אולם מאחר והגידור היה ניתן לפירוק- הנגרים עבדו באופן לא בטוח והסירו אותו או נמנעו מהרכבתו (הלכת אמסלם לעיל; ת"א (מח' נצרת) 1083/91 רודה נ' קבוץ שמיר (ניתן ביום: 14.5.96); ת"א 131699/98 אביסרור נ' אגמי).

    המעביד נדרש להביא בחשבון שהעובד עשוי להתרשל ולשגות ולכן עליו ליצור סביבת עבודה שתגן עליו ותקשה את התרשלותו. עם זאת, כמובן, לעיתים נותרות סכנות שאין אפשרות לסלקן, הנובעות מאופי העבודה כשלעצמה. קיימים גם סיכונים רגילים שיש להכיר בהם ולחיות איתם בחיי היום יום, אשר המעביד אינו נושא באחריות להם, שכן הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות ( ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם, פ"ד לח(1) 72).

    מנגד, לא ניתן להתעלם מתופעה בה נגרים עובדים ללא גידור (בין שלא סופק מלכתחילה ובין שסופק והוסר). תופעה זו יוצרת סיכון שאינו רגיל ומכל מקום, סיכון שעל המעביד לחזות את התממשותו.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

47. התרשלות המעביד היא למעשה הפרת חובת הזהירות הקונקרטית. בסעיף 7 לכתב התביעה המתוקן פירט התובע את המעשים והמחדלים אותם הוא מייחס למעבידו ואשר משקפים לשיטתו את התרשלותו כלפיו. בין היתר נטען כי הנתבע לא הדריך ולא הסביר לתובע את אופן העבודה על המסור החשמלי, לא דאג להרכבת מגן בטיחות מבעוד מועד, לא נקט אמצעי זהירות מתאימים וכיוב'.

    במסגרת עדותו ריכך קמעא את גרסתו בתצהיר, וציין כי לימדו אותו להשתמש במסור כהלכה שכן ידע כיוונים, יחד עם זאת לדבריו לא לימדו אותו כיצד לבצע את החריצים כדבעי ו/או שיטה חלופית לביצוע החריצים.

    במסגרת תצהירו הדגיש התובע כי בעת התאונה כל המסורים החשמליים בנגרייה היו ללא מיגון, אלו הוסרו מהמסורים מאחר ואלו מפריעים לקצב העבודה ומגבילים בזוויות החיתוך וכך גם היה במסור החשמלי עליו עבד. אף בעדותו עמד התובע על כך כי המכונות בנגריה לא היו ממוגנות. מדבריו עולה כי ידע על האפשרות למיגון, אולם נוכח העובדה כי המיגון משבש את שיטת העבודה הנוהגת בנגריה- ויתר עליו ו/או לא עמד על זכותו להשתמש במיגון. מדבריו עולה כי הוא יודע שגם כאשר קיים מיגון על מכשיר כלשהו- הוא ניתן להסרה.

    כפי שצוין לעיל, נטל ההוכחה כי המעביד לא התרשל הועברה לכתפיו של המעביד מכוח סע' 38 ו-41 לפקנ"ז ולמצער מכוח סע' 41 לפקנ"ז (נוכח העובדה כי סע' 38 לא אוזכר מפורשות במסגרת כתב התביעה). הנתבע אמנם העיד בבית המשפט- לשיטתו כל המכונות בנגריה ממוגנות ללא דופי וכן כל העובדים עוברים הדרכה יסודית ע"י נגרים ותיקים. יחד עם זאת, הימנעותו מלהביא כל תימוכין לדבריו מדברת בעד עצמה. כך, אין כל עוררין ולא יכול להיות כל חולק כי האירוע עצמו צולם ותועד, והנתבע אף אישר בעדותו כי צפה בו. יחד עם זאת, לא מצא לנכון לשמור את הקלטת מאמתלות שונות ומשונות ואף לא לדווח עליה לרשויות השונות. כמו כן, לא הביא לעדות את מי שהיה אמון על הדרכתו של התובע בזמנו והיה יכול לאושש/ להפריך חלק גדול מגרסת הנתבע, בייחוד לגבי מיגון המכונות, שיטת העבודה וכו'. לעניין הימנעות מהבאת עד רלבנטי ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 760; ע"א 55/89 קופל נהיגה עצמית בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד (4) 595, 602).עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בנוסף, הנתבע ציין כי למד את האירוע אולם לא הוצא כל תחקיר רשמי מטעמו ו/או מטעם משרד העבודה לגבי אופן התרחשות האירוע, הליקויים שגרמו להתרחשותו וכן הלקחים שהופקו ממנו.

48. בהקשר זה יצוין כי בהחלטתי מיום 13.3.16 דחיתי את בקשת התובע לצירוף חוות דעת בתחום הבטיחות, נוכח העובדה כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. כמו כן, ציינתי כי חובת המיגון המוטלת על המעביד מעוגנת ממילא בפק' הבטיחות בעבודה ועל כך לא יכול להיות חולק. יחד עם זאת, בפועל בענייננו אין כל ראיה ישירה לכך כי המסור לא היה ממוגן. חוות הדעת בתחום הבטיחות יכולה הייתה לסקור באופן עובדתי את מצב הבטיחות בנגריה תוך שימת דגש על סוגיות כגון: ממונים על הבטיחות, ובכלל זה קצין בטיחות בנגריה, האם מתקיימות חובות הדרכה ופיקוח כדבעי, מצב המכונות בנגריה.

    בנסיבות רגילות, כאשר הנטל מוטל על התובע, הרי משהתובע לא הביא כל ראיה שיש בה כדי להצביע על פגם כלשהו במכונה בה עבד, ומשלא הוגשה חוות דעת בתחום הבטיחות, לא הוכחה תקלה כזו או אחרת ואף לא זומנו לעדות עדים נוספים אשר יתכן והיה ביכולתם לשפוך אור על המקרה- לא היה מקום להטלת אחריות על הנתבע.עובדעובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה שנפגע בתאונת עבודה

49. אולם, משהחלטתי כאמור על העברת נטל השכנוע אל כתפי הנתבע- העדר חוות דעת כאמור פוגם במשקל טענותיו של הנתבע.

    כאן המקום להבהיר כי עצם העובדה כי הנתבע הודה במסגרת עדותו כי שיטת העבודה בה פעל הייתה מסוכנת מאוד וכי היה על התובע לעבוד במכונה אחרת לצורך ביצוע החריצים מלמדת כשלעצמה על הכשלים המובנים באופן הפיקוח וההדרכה. ודוק, הדעת נותנת כי לו התובע היה מודע לשיטת עבודה חלופית, אפקטיבית ובטוחה יותר- היה פועל על פיה ולא היה בוחר לסכן עצמו באופן מודע. מעדותו של התובע ניתן ללמוד כי עשה את החריצים פעמים רבות, אולם בכל הפעמים השתמש במכונה המסיבית יותר. ככל הנראה לא הודרך כראוי באשר לשימוש במסור העדין יותר ו/או באשר לסיכון הנלווה בשימוש במכונה המסיבית וכפועל יוצא לא הושם דגש על הליך ההטמעה של שיטת עבודה בטוחה ומוגנת.

50. האמור לעיל מקבל משנה תוקף משעה שהנתבע עצמו ציין בעדותו כי מר שאדי "לא יכול לעמוד על הראש של הנתבע כל היום" כלשונו, קרי נכון למועד האירוע התובע קיבל הנחיות וביצע אותן ללא כל פיקוח והשגחה כראוי, וזאת כאשר מדובר בעובד שהוותק שלו במקום העבודה אינו עולה על 7 חודשים.

51. נוכח האמור לעיל, הנתבע לא הרים את הנטל שרובץ על כתפיו, ואין לי אלא לקבוע כי הנתבע התרשל.עועובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודהבד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

    הקשר הסיבתי:

52. הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק המעוגן בסעיפים 35 ו-64 לפקודת הנזיקין, מורכב מקשר סיבתי עובדתי וקשר סיבתי משפטי. הקשר הסיבתי העובדתי נבחן על פי מבחן "סיבה בלעדיה אין" ואילו הקשר הסיבתי המשפטי נקבע על פי שלושה מבחנים חלופיים: האחד, מבחן הצפיות – קרי, האם המזיק, כאדם סביר היה צריך לצפות כי התרשלותו תביא לנזק והאם התערבות גורם זר הייתה צפויה; המבחן השני הינו מבחן הסיכון, האם הנזק הינו בתחום הסיכון שיצרה ההתנהגות הרשלנית; המבחן השלישי- הינו מבחן השכל הישר, ובמסגרתו בוחנים האם התכונות המאפיינות את ההתרשלות תרמו בפועל להתהוות התוצאה המזיקה, או שמא התערבות גורם זר שוללת את קיומו של הקשר (ע"א 576/81 שמעון נ' ברדה, פ"ד לח(3) 1 (1984); ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113 (1982); ע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' קרישוב, פ"ד נח(5) 215 (2004)).

53. מבחינת סיבתיות עובדתית ניתן לקבוע כי הנזק שנגרם לכף ידו השמאלית ולאצבעותיו של התובע אכן נובע מהתרשלותו של המעביד, שהתבטאה בין היתר באי מיגון המכונה ואי פיקוח ואי הדרכה כראוי. נראה כי אף הקשר הסיבתי המשפטי מתקיים על פי כל אחד משלושת המבחנים שהוזכרו לעיל.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    הפרת חובות חקוקות:

54. התובע טען בכתב התביעה להפרת חובות חקוקות ע"י המעביד וביניהן הוראות פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל- 1970 וכן הוראות תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים) התשמ"ד- 1984. בסיכומיו פירט כי המעביד הפר את הוראות סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה וכן טען להפרת סעיף 63 לפקנ"ז.עובד שנפגע בתאונת עבודה

55. הלכה היא כי ניתן ללמוד על מידת זהירות נדרשת, על טיבם של אמצעים סבירים להסרת סיכונים ובכלל על היקף התרשלות מהחובות החקוקות בדין (ע"א 3889/00 לרנר נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4) 304, ע"א 743/83 גוריון נ' גבריאל, פ"ד לט(4) 266).

56. על הנתבע חלות בין היתר החובות החקוקות לגידור מכונות לפי סעיף 37 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] תש"ל- 1970 ובשילוב עם סעיף 63 לפקנ"ז. החובות עצמן הינן אלו העוסקות בטיב המסור ולא בדרכי העבודה עמו. חובות אלו מתמקדות בגידור ובהקפדה על קיומם של אמצעי בטיחות המונעים את הסיכונים בו כגון: טריז מפצל ומשאבת אבק (ע"א 4114/90 בן שושן נ' כריכיה קואופרטיבית בע"מ, פ"ד מח(1) 415,426; ע"א 240/87 קריכלי נ' א.פ.ל בע"מ, פ"ד מג(3) 507). ניתן לבצע גידור ע"י התקנת מיגון או גידור שאינו מקורי ואף באמצעות התקנת מיגון הניתן לפירוק ולהרכבה ובלבד שימנע את הסכנה שבמגע גופני של העובד עם המכונה הדרושה גידור (ע"א 227/67 אמסלם נ' כץ, פ"ד כב(1) 313).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    לצד זאת, גם במצב בו הופרה חובה או מספר חובות- מוטל על התובע להוכיח קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק שנגרם לו (בכפוף לכללי היפוך הנטלים).

    הטלתה של אחריות נזיקית מכוח עוולת הפרת חובה חקוקה טעונה הוכחתם של שישה יסודות: (א) קיומה של חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק; (ב) החיקוק נועד לטובתו של הניזוק; (ג) הפרת החובה על ידי המזיק; (ד) גרימת נזק; (ה) הנזק שנגרם הינו מסוג הנזקים אליו נתכוון החיקוק; (ו) החיקוק, לפי פירושו הנכון, לא התכוון לשלול את הסעד בנזיקין. (ע"א 86/119 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נתניה, פ"ד מו(5) 727, 742 -741 (1992); עניין ועקנין, בעמ' 147-134).

    ההלכה הפסוקה משופעת במקרים בהם העובדים ניזוקו בעת שהופעלו מכונות לא ממוגנות כראוי. בהקשר זה, בית המשפט העליון קבע כי אם עקב היעדר המגן ניזוק העובד, כי אז יש לראות בעניין זה היפר-חובה-שבחוק: ע"א 227/67 אמסלם נ' כץ, פ"ד כב(1) 313 (1968) לדוגמאות נוספות: ע"א 240/87 קריכלי נ' א.פ.ל. בע"מ, פ"ד מג(3) 507 (1989); ת"א (מחוזי ב"ש) 7228/03 אבאייב נ' די. אפ. אס בע"מ (פורסם בנבו, 7.1.2009); ת"א (שלום י- ם) 10365/05 ג'וליס נ' פריד (פורסם בנבו, 24.6.2008).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    כמו כן, נקבע לגבי מכונת ניסור מסוג "פרייזר" כי מדובר במכונה מסוכנת, אשר – על-פי פקודת הבטיחות בעבודה – חייבת להיות מגודרת, כי חובה זו הינה אבסולוטית וכי הנתבעים היו חייבים להבטיח שלא תתאפשר עבודה בלא המיגון (עניין לוי לעיל).

57. הנה כי כן, גם בענייננו משלא הובאה כל ראיה כי המכונה המסוכנת עליה עבד התובע הייתה ממוגנת כראוי (הנטל כאמור מוטל על כתפי הנתבע), ומשנגרם נזק לתובע בעקבות זאת- התקיימו ששת יסודות העוולה של הפרת חובה חקוקה, הוכח כי המעביד הפר את החובה החקוקה בפקודת הבטיחות בעבודה.עעובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודהובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה

    אשם תורם:

58. שני המבחנים המקובלים לבחינת אשמו התורם של התובע הם מבחן האדם הסביר ומבחן מידת האשמה (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה האיזורית בית שמש, פ"ד לז(1) 113). בתאונות עבודה מקובל יותר לאמץ את המבחן השני נוכח אי השוויון ביחסי הכוחות בין העובד לבין המעביד- בידי המעביד אמצעי השליטה והייצור וביכולתו לנקוט צעדים מפני רשלנותו של העובד. על כן, נטיית הפסיקה היא להקל עם העובד ולהטיל עליו אשם תורם רק כאשר אשמו בולט לעין, בנוסף הנטייה היא להטיל אשם תורם רק כאשר הופרה חובה חקוקה כלפי העובד (ע"א 435/85 מחמור נ' אטדגי, פ"ד מא(4) 524). בעניינם של נגרים הנמנעים לעבוד עם מיגון למסור גם כאשר זה סופק להם- הוטל אשם תורם של עשרות אחוזים.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    על פי עמדת הפסיקה, לפיה במצבים בהם העדיף העובד את צרכי מעבידו על חשבון השמירה על בטחונו האישי, יש להמעיט בהטלת אשם תורם על העובד, ראו: ע"א 5/65 המוסד לביטוח לאומי נ' שירותי נמל מאוחדים בע"מ, פ"ד יט(3) 205 (1965); ע"א 688/79 יזבק נ' קובטי, פ"ד לו(1) 785 (1982); ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) 415 (1988).

59. לאור כל המתואר לעיל, ובראשו ידיעתו של התובע כי המסור עליו עבד מחייב מיגון, החלטתי להטיל על התובע אחריות תורמת לאירוע התאונה בשיעור נמוך של של 15%.

    משקבעתי כי על המעביד מוטלת אחריות, וכי הוכח כי ביצע עוולות של רשלנות והפרת חובות חקוקות, אפנה כעת לבחון את נכותו של התובע.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    הנכות הרפואית:

60. הצדדים הגישו חוות דעת רפואית מטעמם בתחום האורטופדיה. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר אברהם ארסבן, אשר העריך את נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בשיעור 32% כדלקמן: 10% בגין הצלקות לפי סעיף 75(1)(ב), 10% בגין פגיעה בעצבים דיגיטליים לפי סעיף 31(4)א'II, 10% בגין נזק בגידים המכופפים אצבעות שנייה ורביעית לפי סע' 42(2)ג' I, 7% בגין אצבע שנייה לפי סע' 45(1).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    כמו כן, ציין כי להערכתו התובע אינו יכול לעבוד בעבודתו הקודמת ולכן יש מקום להפעלת תקנה 15 במלואה.

61. מטעם הנתבע 1 הוגשה חוות דעתו של פרופ' נרובאי, אשר קבע כדלקמן: "לצערי, אין לי אפשרות לקבל את חוות הדעת של עמיתי. אני לא התרשמתי משום נזק בגידים המכופפים. הם פועלים היטב ובכוח 5 תקין. עמיתי מעניק אחוזי נכות עבור פגיעה עצבית כאשר עצב המדיאנוס מעצבב את האגודל, אצבע 1, 2 וחלק מאצבע 3. התלונות על הפרעה בתחושה אצל הנ"ל הם באצבע 3, 4 ו- 5, כאשר אצבעות אלה מקבלות עצבוב ע"י עצב האולנריס ולא עצב המדיאנוס. גם הצלקות לא מכאיבות לו והן קטנות".

    נוכח האמור לעיל העריך נכותו הצמיתה של התובע בשיעור 16%: 7% נכות בגין אצבע 2 לפי סע' 44(3); בשל הפגיעה העצבית העריך את דרגת הנכות בשיעור 5% לפי סעיף 31(5)אII. 5% בגין הצלקות לפי סעיף 75(1) בין א'-ב'.

    המומחה ציין כי נוכח העובדה כי הפגיעה היא ביד שמאל שאיננה היד הדומיננטית וההפרעה התפקודית היא קלה מאוד, הרי שאין מקום להפעלת תקנה 15.עובעובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודהד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

62. נוכח הפערים בין חוות הדעת מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר איגו גולדברג, אשר העריך בחוות דעתו מיום 24.6.11 כדלקמן: "…לאחר ניתוח ושיקום נותרו הפגימות הבאות:

    1. ירידה בטווחי תנועה של מפרקי האצבעות. 2. צלקות בכף היד וחסר רקמה בכרית אצבע II 3. תחושה. 4. תפקוד…" במסגרת הערות לחוות הדעת מטעם הצדדים ציין כי באשר לירידה בטווחי תנועה של מפרקי האצבעות, הרי שבחישוב הנכות יש לקחת בחשבון את הירידה בטווחי התנועה של כל מפרק ומפרק של כל אצבע בנפרד (ולא כפי שעשו הצדדים בחוות הדעת מטעמם).

    כמו כן, ציין כי באשר לצלקות בכף היד וחסר רקמה בכרית אצבע II- הצלקות בכף היד בצד הוולרי אינן מכערות או מכאיבות כנדרש לפי סעיף 75(1)(ב). הצד הכפי של היד הינו צד נסתר שאיננו, בניגוד לצד הגבי, חשוף לעיני כל. כמו כן, הוסיף כי הצלקת אף אינה מכאיבה בהיותה ממוקמת בחלקה המעובה בקצה הרחיקני של המרווח השלישי, בבסיס האצבע השלישית שאיננו נחשב כחלק "העובד" של היד. עם זאת, הצלקת המעובה והמכווצת גורמת להפרעה בתנועות מפרק MP ואולי גם PIP. העדר רקמה בכרית אצבע 2, העיוות של הגליל הרחיקני והציפורן הינם גורמים שפוגעים באסתטיקה של היד ויש לקחתם בחשבון.

    באשר לתחושה, ד"ר גולדברג ציין כי המומחים מטעם שני הצדדים נתפסו לכלל טעות, משעה שקיבלו את תלונות התובע כמובנות מאליהן מבלי לבדוק ולכמת את דרגת הפגיעה התחושתית. הצביע על כך כי שני הצדדים השתמשו בסעיפים המתארים פגיעה בעצבים הגדולים של היד, אולם המומחה הדגיש כי אין המדובר בפגיעה של העצבים הגדולים כלל ועיקר ואין לתובע שיתוק מלא/ חלקי של השרירים המעוצבבים ע"י העצבים. עסקינן בעצבים דיגיטליים של האצבעות שלהם סיבים להולכה תחושתית. איכות התחושה נמדדת באמצעות תבחינים כגון יכולת הבדלה בין שתי נקודות או לחץ סטטי באמצעות סיבים. לדידו, תבחין זה מראה שלתובע יכולת תחושתית ירודה באופן מזערי בלבד, ועל כן אינה מזכה בנכות.

    תחשיב הנכות נערך כדלקמן: 16% נכות בגין ירידה בטווחי התנועה של האצבעות כולל איחוי מפרק DIP של אצבע II לפי סעיף 35(1) ב'-ג'; 5% נכות בגין צלקות בכף היד וחסר רקמה בכרית אצבע II לפי סעיף 75(1) (א-ב); תחושה כאמור אינה מזכה בנכות. כמו כן, ניתנה נכות בגין תפקוד- שליש מתקנה 15, קרי 6%. סה"כ 20% נכות אנטומית בתוספת כשליש לפי תקנה 15- 26% נכות צמיתה.

63. איש מן הצדדים לא זימן את מי מהמומחים לחקירה נגדית. בנסיבות דנן, אני מוצא לאמץ חוות דעתו של ד"ר גולדברג במלואה. כידוע, הפסיקה מייחסת עדיפות ומהימנות לחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, שהוא למעשה מומחה ניטרלי המשמש כזרועו הארוכה של בית המשפט. אף אחד מן הצדדים לא חקר את ד"ר גולדברג ולא עימת אותו עם האמור בחוות דעתו.

    עם זאת טוען התובע בסיכומיו כי ד"ר גולדברג קיפח אותו עת לא פסק לו נכות בגין הפגיעה העצבית אשר שני המומחים מטעם הצדדים אבחנו אצל התובע. בנסיבות העניין לא שוכנעתי כטענת התובע כי המומחה מטעם בית המשפט התעלם ממסמכים כלשהם שעמדו בפניו. ראשית, עיון בחוות דעתו של ד"ר גולדברג מעלה כי ביקש לדייק בדרגת הפגיעה התחושתית של התובע ולהבדיל את מצבו ממצב בו אדם אינו חש לחלוטין את האצבע במגע עמוק או חסר תחושה. המומחה הדגיש כי הצדדים השתמשו בסעיפים המתאים פגיעה בעצבים הגדולים של היד, אולם לדידו המדובר בעצבים דיגיטליים של האצבעות שלהם סיבים להולכה תחושתית בלבד- איכות התחושה נמדדת באמצעות תבחינים כגון יכולת ההבדלה בין שתי נקודות או לחץ סטטי באמצעות סיבים. על סמך האמור לעיל המומחה ציין כי התבחין מראה כי לתובע יכולת תחושתית ירודה באופן מזערי בלבד ולכן אינה מזכה בנכות.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    הנה כי כן, בניגוד למומחים מטעם הצדדים ניכר כי ד"ר גולדברג הוא היחיד שלמעשה כימת את דרגת הפגיעה התחושתית, במקום לקבל את תלונות התובע כמו שהם בבחינת ראה וקדש. על כן, אין המדובר כטענת התובע בפגיעה עצבית אשר לא אובחנה ע"י ד"ר גולדברג. הלה אבחן ואף כימת את דרגת הפגיעה העצבית- אולם אופן בחינה זו הוביל למסקנה כי היכולת התחושתית הירודה הינה מזערית, ולפיכך אינה מזכה בנכות.

    זאת ועוד, אמנם בית המשפט הינו בבחינת הפוסק האחרון, ואינו חייב ללכת בדרכו של המומחה מטעם בית המשפט, אולם בנסיבות העניין, נוכח האמור לעיל ובפרט משעה שהתובע לא מצא לנכון לעמת את המומחה מטעם בית המשפט עם האמור בחוות דעתו, המסקנה המתבקשת היא כי חוות דעתו לא נסתרה ולכן לא מצאתי כל טעם לדחות את קביעותיו של המומחה באשר לטענות הנוגעות לפגיעה התחושתית.

    נכות תפקודית:

64. מבחינת התפקוד, ד"ר גולדברג ציין כי הוא מסכים עם הנתבעים שהפגיעה הינה ביד הלא דומיננטית ומאפשרת תפקוד יומיומי כולל הפעלת כוח ומאמץ ועובדה שהתובע חזר לעבודה כסדרן מדפים דבר המחייב תפקוד בימנואלי ועל כן מאפשרת גם אם התפוקה תהיה נמוכה יותר, את עבודתו כנגר.

    עם זאת, עמד ד"ר גולדברג על כך כי המבחנים התפקודיים וכן המדידות האובייקטיביות של כוח היד השמאלית בהשוואה למה שהיה לפני התאונה מצביעים במפורש כי קיימת ירידה תפקודית של היד. אדרבא, הפגיעה התפקודית במקרה זה יותר משמעותית מהפגיעות האנטומיות. באשר לאופן חישוב הנכות התפקודית ציין כי תקנה 15 עוסקת ביכולתו של אדם לחזור לעבודתו אך איננה דנה בפגיעה התפקודית היומיומית ואת זו יש לקחת בחשבון. הוסיף כי הירידה בטווחי התנועה של האצבעות אינה מאפשרת הפעלה מרבית של כוח. לא ניתן להעניק אחוזי נכות בעבור שניהם ביחד כאשר השני הינו תוצאה של הראשון. לפיכך, הפגיעה התפקודית אינה יכולה להיות מחושבת לפי אינדקס הכוח כמקובל אלא כתוספת של שליש בלבד, כלומר 10% פגיעה בגף עליון שווה ערך ל-6% נכות של הגוף כולו.

65. בתצהירו ציין התובע כי כתוצאה מהתאונה הוא סובל עד היום מכאבים והגבלות בתנועת ידו השמאלית, בעיות תחושה באצבעות כף היד בעיקר באצבעות שנייה ורביעית, יד חלשה וכן מרגישות ניכרת באזור הפגיעה בייחוד בשינויי מזג האוויר (בפרט בקור). התקשה תקופה ארוכה אף בביצוע פעולות פשוטות יומיומיות, כגון: הרמת חפצים ומשאת כבדים, אחיזת חפצים, הלבשה, רחצה, פעולות הדורשות מוטוריקה עדינה ובנהיגה למרחקים ארוכים וכיוב'. ציין כי גם כיום הוא מתקשה בהרמת חפצים קלים וכבדים בידו השמאלית ובביצוע פעולות הדורשות מוטוריקה עדינה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    הדגיש כי ידו השמאלית מתעייפת ללא מאמץ. הוא מנסה לעשות הכול אך מתקשה.

    כך למשל, ציין כי היה מוגבל מאוד בטיפול בבתו הבכורה אשר נולדה כחודשיים לאחר התאונה (מהחלפת חיתול ועד הרמת ביתו). הדבר הוביל לסבל נפשי שחווה בעקבות קשייו לטפל בה.

    בנוסף לכן, ציין כי סובל מצלקת מכוערת, מגרדת, רגישה ומעקצצת בכף ידו השמאלית, אשר מתנפחת עם החשיפה לשמש.

66. ביום 5.6.11 עבר הערכה תפקודית של ידו השמאלית בבית החולים תל-השומר: נמצאה תחושה תקינה בידו השמאלית, לא דומיננטית. התלונן על נימול וזרמים בעת שינויי מזג אוויר ובמגע עם חפץ חם או קר. כן נמצאה הגבלה בטווחי תנועה אקטיביים של אצבעות 2-5 (יישור-כיפוף), טווחים פאסיביים כמעט מלאים. ערכי כוח האגרוף ביד שמאל נמוכים מימין. ערכי הכוח הקיימים נמצאו כמאפשרים תפקוד במאמץ בינוני.

    בנוסף, צוין בהערכה התפקודית הנ"ל כי התובע עצמאי בכל תפקודי היום-יום הבסיסיים והאינסטרומנטליים, התלונן על קושי בתפקוד הכרוך במאמץ ונטה לא להשתמש בידו השמאלית כלל.

    מבחינה תעסוקתית, כאמור לעיל, לא שב לעבודתו כנגר מאז התאונה ועד היום.

    ציין בתצהירו כי פנה לשיקום במוסד לביטוח לאומי ביום 16.8.09, ובמסגרתו למד שני קורסי טכנאי מחשבים ורשתות בשנים 2009-2010 וכן טכנאי שירות PC.

    ביום 14.10.09 פנה ללשכת התעסוקה. לטענתו הפנו אותו לעבוד במלצרות- דבר שלא תאם את הפגיעה בידו, ובסופו של יום מצא עבודה מיוזמתו כסדרן ב"עדן בריאות טבע מרקט בע"מ"- משרה בה הוא עובד עד היום.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בתצהירו הוא עמד על כך כי עבודתו כסדרן אינה כרוכה בעבודה פיזית. כמו כן, ציין כי עובד כסדרן בדלית ברירה, מאחר ולא איתר עבודה בתחום המחשבים. על כן, הוא עושה מאמצים עילאיים לטענתו על מנת לרצות את מעסיקיו ("שלא יבואו אליו בטענות", כלשונו).

67. עם זאת, מן האמור בתצהירו עולה כי עבודתו כסדרן היא למעשה עבודה פיזית- כך ציין כי עובד במחלקה האורגנית בסידור הסחורה וכן משרת לקוחות. הסידור מתבצע בעיקר באמצעות ידו הימנית, ציין כי העבודה אינה כרוכה בהרמת משאות כבדים אולם וכאשר הוא נדרש להרים משקלים כגון קרטון הוא מאמץ רק את ידו הימנית. הדגיש כי יש עם כך קושי.

68. מן הנתונים שלפני נראה כי למרות שהתובע למד ורכש מקצוע שאינו פיזי- הנדסת תוכנה, לא הצליח להשתלב בתחום והפך למעשה לאיש העוסק בעבודת כפיים. לטענת התובע, כיום אינו מסוגל לשוב לעבודתו כנגר, אולם כיום ולמעשה במשך כבר למעלה מ-6 שנים ממשיך לעבוד בעבודת כפיים ממותנת יותר מעבודתו כנגר, וזאת בתפקידו כסדרן.

69. התובע העיד כי לאחר התאונה לא חזר לעבוד אצל הנתבע בשל מצבו הרפואי. ציין כי עקב התאונה וכתוצאה ממגבלותיו נפגע כושר השתכרותו לעתיד, בין היתר בכל פעולה הדורשת מאמץ פיזי, הרמת חפצים, תפקוד מלא של הידיים והוא נאלץ לשנות עבודתו בשל הקושי הפיסי הכרוך בעבודתו. הוא הפסיד ועתיד להפסיד הכנסות מעבודה בשל פגיעה קשה בכושר עבודתו, צמצום שעות עבודה והיקף עבודה, ירידה בכושר העבודה.

70. בבואי לקבוע את שיעור נכותו התפקודית יש להתחשב בכך כי סיכויי התובע להשתלב שוב בעבודה כנגר (עבודה הדורשת בין היתר גם דייקנות המושגת באמצעות שתי הידיים) הינם מצומצמים יותר, אם כי לא אפסיים, וזאת עקב מגבלותיו בידו השמאלית, אשר תוביל לכך כי קצב עבודתו ותפוקתו יהיו איטיים יותר. לא מן הנמנע כי יהיה בכך משום מכשול לקבלתו לעבודה כנגר מלכתחילה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    עיון בחוות דעתו של ד"ר גולדברג מעלה כי הנכות ממנה סובל התובע הינה נכות משמעותית לעוסק בעבודת כפיים כגון נגרות- תחום עיסוק זה מחייב שימוש מיומן ועדין עם כפות הידיים. המומחה מציין כי פגיעתו אמנם מאפשרת את חזרתו לעבודה כנגר אם כי תפוקתו תהיה נמוכה יותר ומדגיש כי הפגיעה התפקודית משמעותית יותר מהפגיעות האנטומיות.

    כעולה מחוות דעתו נכותו התפקודית של התובע עולה כדי 26%.

71. התרשמותי היא כי חרף גילו הצעיר של התובע במועד התאונה ואף על פי שסיים לימודים בהנדסת תוכנה, הרי שבפועל, הכווין עצמו לתחומי עיסוק המחייבים עבודות כפיים (גם אם בדלית ברירה בשל העדר מקומות עבודה המוכנים לקלוט עובד חסר ניסיון בתחום המחשבים). על כן, קיימת סבירות גבוהה (ולמרות שניסיונו התעסוקתי אינו רב) כי גם אלמלא התאונה היה פונה בהמשך לעבודה הקשורה בנגרות.

    נוכח האמור לעיל, מקובלת עלי עמדתו של ד"ר גולדברג כי בבחינת פגיעתו התפקודית יש להתחשב בכך כי מחד גיסא, הפגיעה הינה ביד הלא דומיננטית ומאפשרת תפקוד יומיומי כולל הפעלת כוח ומאמץ. (וכראיה לכך- התובע חזר לעבודה כסדרן מדפים דבר המחייב תפקוד בימנואלי ועל כן מאפשרת גם אם התפוקה תהיה נמוכה יותר, את עבודתו כנגר). מאידך גיסא, המבחנים התפקודיים וכן המדידות האובייקטיביות של כוח היד השמאלית בהשוואה למה שהיה לפני התאונה מצביעים במפורש כי קיימת ירידה תפקודית של היד.

72. מובן כי בכל הנוגע לשיעור נכותו התפקודית בתקופת ההחלמה, מקובל עלי כי נכותו התפקודית הייתה גבוהה יותר כפי שיפורט בהמשך, ובהקשר זה אדגיש כי בכל הקשור לתקופת ההחלמה שוכנעתי כי נזקיו של התובע תוצאת התאונה השפיעו על אפשרויות התעסוקה שלו באופן ישיר.

    בנסיבות אלו מקובלת עלי קביעת המומחה, כי הפגיעה התפקודית של התובע משמעותית יותר מן הפגיעות האנטומיות (עבור נכות אנטומית העניק כאמור 20% נכות), אולם נוכח העובדה כי הפגיעה כאמור אינה בידו הדומיננטית, וברי כי התובע מצליח להתמיד בעבודה פיזית אחרת אשר לעיתים דורשת תפקוד עם שתי הידיים, וכאמור לא מן הנמנע כי ברבות הימים יוכל לשוב לעבודתו כנגר (על מגבלותיו), ועל כן אני מעמיד את נכותו התפקודית על שיעור של-26%.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    הכנסת התובע- לפני התאונה ולאחריה:

73. מעיון בסיכומי הצדדים, עולה כי הם חלוקים באשר לגובה השכר של התובע בתקופת עבודתו אצל הנתבע. בעוד התובע טוען כי יש לקחת בחשבון את תדפיסי חשבון הבנק שצורפו לתיק מוצגיו, המשקפים לכאורה הפקדות ע"ס סכומים גבוהים יותר מהסכומים הנקובים בתלושי השכר, הרי שלטענת הנתבע, גובה שכרו בזמנים הרלוונטיים יקבע על בסיס תלושי השכר והמוסד לביטוח לאומי בלבד.

    מעיון בתצהירו של התובע עולה כי לפני שהחל עבודתו אצל הנתבע עבד אצל אדם בשם מנסור אתיר והשתכר בממוצע סך של 5,590 ₪.

    מתצהירו של התובע עולה כי 7 חודשים עובר לתאונה החל לעבוד אצל הנתבע כנגר והשתכר סך של 4,500 ₪ נטו. לדבריו זהו הסכום ההתחלתי עליו סוכם, כאשר ידע כי בחודשים לאחר מכן שכרו יעלה לסך של 6,000 ₪ נטו. לטענתו, התאונה ארעה בדיוק בסוף החודש בו היה אמור להתחיל לקבל את השכר הגבוה. על כן, טוען כי פוטנציאל ההשתכרות שלו גבוה יותר ואלמלא התאונה היה מגיע לשכר הממוצע במשק.

    ציין בתצהירו כי בחודש התאונה שכרו עמד ע"ס 6,000 ₪ נטו. לדידו, ובניגוד למצוין בתלושי שכרו (אשר קיבל בדיעבד לאחר התאונה)- חלק משכרו שולם בהמחאה וחלק במזומן. אישר בעדותו כי נהגו לתת לו גם מזומנים, וכי לא רצה להתעמת עם מעבידו בקשר לכך. התובע הוסיף כי סבר שתלושי המשכורת שלו הינם על מלוא הסכום שהוא מקבל.

    כאמור, מעיון בתלושי השכר שצורפו לתיק המוצגים מטעם התובע, עולה כי בטרם החל לעבוד בשרות הנתבע עבד בין החודשים 4/07 ל-5/07 אצל אדם בשם מנסור אתיר, והשתכר סך של 5,590 ₪ לחודש (ברוטו).

    התובע החל עבודתו אצל הנתבע ביום 1.9.07. כאשר תלושי השכר מצביעים כי השתכר סך של 2,000 ₪ (ברוטו) בין החודשים 9/07- 12/07. עם זאת, התובע כאמור טוען כי תלושי השכר אינם משקפים את מלוא הסכומים שקיבל.

    יש לציין כי במהלך דיון ההוכחות מיום 25.10.15 התנגדו הנתבעים לטענות התובע כי תלושי השכר לא שיקפו את מלוא השתכרותו. נטען בין היתר כי לא בא זכרן של טענות כגון דא במסגרת כתב התביעה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    אמנם הטענות הנ"ל לא הועלו במסגרת כתב התביעה, אולם הטענות הנ"ל אינן חדשות ונטענו עוד במסגרת הגשת התחשיבים בשנת 2011 וכן עוגנו בתצהיר התובע אשר אומת בשנת 2013, על כן, אין לי אלא לדחות התנגדות הנתבעים ולדון בטענות לגופן.

    לטענת הנתבעים השיק ע"ס 6,000 ₪ שהנתבע נתן לתובע לאחר התאונה, אינו חלק מהמשכורת כי אם מתנה. התובע הכחיש זאת במהלך עדותו וטען כי המדובר בחלק מהמשכורת. עם זאת העיד כי אינו יודע האם עשה את החישוב המדויק של כמה מתוך הסכום הוא ברוטו וכמה נטו. כמו כן, לדבריו לא חשב לשאול את הנתבע לפשר גובה הסכום בשיק (שהיה גבוה מן השכר שלו בדר"כ), ציין כי יתכן וזאת הייתה העלאה. לשיטתו, אין כל סיבה לשאול את הנתבע לפשר הסכום.

    אשתו של התובע העידה אף היא כי כאשר הנתבע הגיע לבקר את התובע לאחר התאונה, הוא הביא עמו את השיק שהיה למעשה המשכורת של חודש מרץ (שכן לידיעתה התובע לא קיבל עד אז את המשכורת של חודש מרץ). כמו כן, ציינה כי חמותה לא קבלה שום סכום כסף בנוסף.

74. הנתבע ציין בעדותו כי חלק מן המשכורת של עובדיו הוא משלם באמצעות העברה בנקאית, חלק מקבל שיק וחלק במזומן. לדבריו, אין לעובדים חשבון בנק. לא צירף את נספחי השיקים משום שלא נדרש לכך.

    לטענת הנתבע, התובע נהג לבקש ממנו מזומן, וזה היה נותן לו שיק ומזומן.

    ציין כי בתחילת העסקתו קיבל התובע סך של כ-4,000 ₪, לאחר מכן עלה לסך של 4,500 ₪. העובדים קיבלו את התלושים דרך רואה החשבון של הנתבע.

75. לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נוכח הודאת הנתבע בעצמו כי נהג לשלם לעובדיו את שכרם כך שחלק מהסכום היה במזומן וחלק בשיק, ובהתחשב בכך כי אף לשיטת הנתבע התובע השתכר בסכום הגבוה יותר ממה שמשתקף מתלושי המשכורת, מקובלת עלי העמדה כי יש לקבוע את בסיס השכר שהשתכר אצל הנתבע ע"ס גבוה יותר מן הנקוב בתלושי המשכורת, אולם זאת בכפוף לנתונים העולים מתדפיסי הבנק.

    יודגש כבר עתה, כי מן הנתונים העולים מהתדפיסים כאמור ניכר כי לתובע היו הכנסות גבוהות יותר, אולם בחלק מן החודשים אין ראיות לסכומים להם טוען התובע בתצהירו (בכל הקשור להפקדות במזומן).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בתדפיס בנק לחודש אוקטובר שנת 2007 צוין כי בוצעה הפקדה ע"ס 4,000 ₪ (בעוד שבתלוש השכר בחודש 9/07 צוין סך של 2,000 ₪ ברוטו בלבד= סך של 1,930 נטו).

    בתדפיס בנק לחודש נובמבר 2007 צוין כי בוצעה הפקדת שיק ע"ס 3,000 ₪ (בעוד שבתלוש שכר בחודש 10/07 צוין סך של 2,000 ₪ ברוטו בלבד= סך של 1,930 נטו).

    בתדפיס בנק לחודש דצמבר 2007 צוין כי בוצעה הפקדת שיק ע"ס 4,500 ₪ (בעוד שבתלוש שכר לחודש 11/07 צוין סך של 2,000 ₪ ברוטו בלבד= סך של 1,930 נטו).

    בתדפיס בנק לחודש ינואר 2008 צוין כי בוצעה הפקדת שיק ע"ס 4,000 ₪ (בעוד שבתלוש שכר לחודש 12/07 צוין סך של 2,000 ₪ ברוטו בלבד= סך של 1,930 ₪ נטו).

    בתדפיס בנק לחודש פברואר 2008 צוין כי בוצעה הפקדת שיק ע"ס 2,500 ₪ (בעוד שבתלוש השכר לחודש 1/08 צוין סך של 3,000 ₪ ברוטו בלבד= 2,895 ₪ נטו). התובע טוען כי בנוסף לשיק קיבל גם סך של 2,000 ₪ במזומן, אולם אין לכך כל תימוכין, כפי שאין תימוכין לגבי יתר הסכומים שטען כי קיבל במזומן בחודשים אחרים. נוכח האמור בתלוש המשכורת, אניח כי בפועל קיבל סך נוסף של 500 ₪ (בנוסף להפקדת שיק ע"ס 2,500 ₪ כאמור).

    בתדפיס תנועות לחודש מרץ 2008 צוין כי בוצעה הפקדת שיק ע"ס 4,500 ₪ (בעוד שבתלוש השכר לחודש 2/08 צוין סך של 3,000 ₪ ברוטו= 2,895 ₪ נטו).

    בתדפיס בנק לחודש אפריל שנת 2008 צוין כי בוצעה הפקדת שיק ע"ס 6,000 ₪ (בעוד שבתלוש שכר לחודש 3/08 צוין סך של 4,740 ₪ ברוטו= 4,562 ₪ נטו). ודוק, ככל הנראה כי המדובר היה בשיק אשר לפחות ברובו גילם את סך המשכורת של התובע עבור חודש מרץ. כאמור, הנתבע הביא עמו את השיק הנ"ל לאחר קרות התאונה, עת בא לבקר את התובע בביתו. התובע לא שאל לפשר הסכום הגבוה (ביחס למשכורתו הרגילה)- ולכן לא ידע האם מדובר בהעלאה או שמא המדובר במתנה או מעין פיצוי נוכח הנסיבות. הנתבע בתצהירו הכחיש כי דובר במשכורת וציין כי השיק היה בבחינת מתנה.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

76. אני סבור כי בהעדר כל ראיה לכך כי הצדדים אכן סיכמו על העלאת משכורת בחודש 3/08, הרי שאין להתעלם מן העיתוי בו השיק הנ"ל ניתן ע"י הנתבע, וסביר יותר להניח כי הוא משקף בחלקו פיצוי בשל קרות התאונה. בהקשר זה אציין כי לא אוכל לקבל את עמדת הנתבע כי יש לראות במלוא הסכום כמתנה, מאחר ולא הובאו כל ראיות לכך כי משכורת חודש מרץ שולמה לתובע.

    על כן, אצא מנקודת הנחה כי מתוך סך של 6,000 ₪- סך של 4,600 ₪ יוחס למשכורת חודש מרץ 08' ואילו יתר הסכום הוא פיצוי/ מתנה וכיוב'.

    מיצוע ההפקדות שבוצעו מורה כי השכר הממוצע של התובע נשק לסך 4,000 ₪. ולאחר הצמדה- 4,663 ₪.

    חישוב הפסד השתכרות לעבר:

77. לצורך עריכת החישוב שיפורט להלן, התחשבתי במספר נתונים: הנכויות הזמניות שנקבעו ע"י המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר גולדברג, הנכויות שנקבעו ע"י המוסד לביטוח לאומי וכן מצבו הרפואי של התובע נכון למועדים הרלוונטיים.

78. לאחר ששקלתי את מכלול הנתונים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחשב את הפסדי ההשתכרות לעבר מתוך נקודת מוצא כי ממועד התאונה ועד ליום 4.5.09 נבצר מהתובע לעבוד, והדעת נותנת כי אף אם היה מחפש עבודה, לא היה מוצא נוכח הגבלותיו הקשות בידו השמאלית. כך למשל, סקירת מצבו הרפואי לאחר התאונה מושא תביעה זו מעלה כי יום לאחר התאונה התובע עבר ניתוח במהלכו בוצעה תפירה לגידים ולעצבים ולבסוף היד הושמה בגבס. שוחרר מאשפוז ביום 31.3.08. לאחר מכן, הוזמן לביקורות במרפאת ידיים בתל השומר, וכן עבר טיפול בריפוי בעיסוק במשך מספר חודשים, אולם מצב ידו הוסיף להיות בכי רע, וזאת עקב חוסר יישור פסיבי, קושי בכיפוף אקטיבי של אצבעות 3-5 וירידה בתחושה. נוכח האמור לעיל, עבר ניתוח בדצמבר 2008. דווח על שיפור ניכר מאז הניתוח. עבר טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק עד חודש מאי 2009. בחודש אוג' 2009 הגיש תביעה לביטוח לאומי למתן שיקום מקצועי. בתצהירו ציין כי במסגרת מאמציו להקטין את נזקיו עבד בחודש ספטמבר 2009 מספר שעות כמשגיח בבחינות מיצב (צורף תלוש שכר בודד ממנו עולה כי שכרו עמד על כ-300 ₪). כמו כן, בפברואר 2010 קיבל תעודה על סיום קורס טכנאי שירות P.C ובספטמבר 2010 קיבל תעודה על סיום קורס מנהל רשתות תקשורת. התובע העיד כי למד דרך השיקום ונמצאה עבורו עבודה במענה טלפוני, קרי הצליח להשתלב בעבודה, אולם לא בעבודה כטכנאי מחשבים מאחר ונדרש ניסיון לעבודות כגון אלו. לפי תצהירו הפנו אותו גם לעבוד במלצרות אולם לא החל לעבוד בכך מאחר ואופי הפגיעה אינו מתאים לסוג העבודה. על כן, מצא עבודה ביוזמתו כסדרן.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

79. מאחר ולפי הנתונים בתיק התובע סיים את טיפולי הפיזיותרפיה וריפוי בעיסוק בחודש מאי 2009 ודווח כאמור על שיפור ניכר בתפקוד ידו ואצבעותיו במאי 2009- בנסיבות אלו לא ניתן הצדק סביר מדוע לא פנה לשיקום מקצועי ו/או לחפש עבודה המתאימה למגבלותיו עוד קודם לאוג' 08'. כמו כן, ובניגוד לדבריו, לא שוכנעתי כי אכן עשה בזמנו את מירב המאמצים להשתלב בשוק העבודה. כל למשל, לא הוברר בפני מה פשר העבודה שציין כי נמצאה עבורו במענה טלפוני, ואם אכן עבד בה תקופה מסוימת- מדוע לא צורפו תלושי שכר מתאימים.

    בנסיבות העניין, אני סבור כי יש להעמיד את הפיצוי ממועד התאונה עד ליום 4.5.09- על סך של 60,620 ₪. בתוספת ריבית מאמצע התקופה- 68,100 ₪.

80. מיום 5.5.09 נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 26%. כאמור התובע החל עבודתו ב"עדן בריאות טבע מרקט" ביום 23.12.09 (כאשר עד אז לא עבד מאז מועד התאונה).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בנסיבות דנן, בהתחשב במצבה התפקודי של ידו השמאלית בתקופה זו ובשיעור נכותו הרפואית- לא יכול להיות חולק כי אובייקטיבית לא הייתה מניעה מאיתור עבודה רלוונטית עוד קודם לדצמ' 09'.

    על כן, יועמד הפיצוי עבור התקופה מיום 5.5.09 עד ליום 1.1.10 על סך כולל של 11,000 ש"ח.

    באשר לשנת 2010- מעיון בתלושי השכר של התובע מ"עדן בריאות טבע מרקט בע"מ" עולה כי שכרו הממוצע עמד על סך של 4,326 ₪ לחודש. ובהצמדה להיום- 4,630 ₪.

    באשר לשנת 2011- תלושי השכר מורים כי שכרו הממוצע עמד על סך 4,889 ₪ לחודש. ובהצמדה להיום- 5,032 ₪.

    באשר לשנת 2012- מעיון בתלושי השכר עולה כי שכרו הממוצע עמד על סך 4,926 ₪ לחודש. ובהצמדה להיום- 4,964 ₪.

    באשר לשנת 2013- תלושי השכר מצביעים כי שכרו החודשי הממוצע עמד על סך 5,515 ₪. ובהצמדה להיום- 5,514 ₪.

    באשר לשנת 2014- תלושי השכר מורים כי שכרו החודשי הממוצע עמד על סך של 5,649 ₪. ובהצמדה להיום- 5,592 ₪.

    באשר לשנת 2015- עד לחודש 8/2015 שכרו הממוצע עמד על סך של 5,356 ₪. בהצמדה להיום- 5,655 ₪.

81. לפי לשון מכתב מיום 31.8.15- הודע לתובע על הפסקת עבודתו בחברה החל מיום 2.9.15 (וזאת בעקבות הליך הקפאת ההליכים של החברה במהלכה נמסרו הסניפים העצמאיים של החברה לחברת "טיב טעם").

82. במסגרת סיכומי התובע לא צוין היכן הוא עובד מאז, אולם לא נטען כי אינו עובד. ולכן בהעדר טענה כגון דא אניח לצורך חישוב הפיצויים כי הוא ממשיך לעבוד מאז ההודעה על הפסקת עבודתו ועד היום בתנאי שכר דומים.

83. נוכח האמור לעיל, וכפי העולה מתלושי השכר משנת 2010 ואילך- לתובע לא נגרמו הפסדי השתכרות במהלך עבודתו ב"עדן טבע מרקט" (למעט בשנת 2010). אדרבא, בחלוף השנים ניכר כי שכרו השביח.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    בהקשר זה יודגש כי לא הובאו בפני כל ראיות בדבר הסכם כלשהו שנערך עם הנתבע בזמנו ואשר לפיו הוסכם כי במרץ/ אפריל 2008 שכרו החודשי של התובע יועלה לסך של 6,000 ₪.

84. על כן, הפיצוי בגין הפסדי שכר לעבר יעמוד על סך כולל של 79,600 ₪ (68,100 ₪ כאמור לעיל+ 11,000 ₪ לשאר התקופה ופיצוי גלובלי ע"ס 500 ₪ עבור שנת 2010).

    בסיס השכר לעתיד והפסד ההכנסה בתקופה זו:

85. כבר נפסק כי קביעת בסיס השכר לעתיד לצורך פסיקת הפיצוי בגין הפסד ההשתכרות היא פרי הערכה ושקלול של נתונים רבים. יש להביא בחשבון את הישגיו של התובע עד מועד התאונות, מאווייו, שאיפותיו ותכניותיו, צעדים של ממש שהוא נקט על מנת שאלו ירקמו עור וגידים, וכן את הסבירות כי אלמלא התאונות אכן היו יוצאות מן הכוח אל הפועל. (ת"א (מחוזי חי') 1193/07 ליטצבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, (פורסם בנבו, 1.4.2015)).

86. התובע, יליד 1981, נשוי+2. סיים לימודיו בהנדסת תוכנה בשלהי שנת 2004, בהמשך עבר קורס בנקאות והנהלת חשבונות. הניסיון התעסוקתי של התובע (עובר לעבודתו אצל הנתבע), כולל עבודה במאפייה כעובד ייצור, וכן עבודה בחברה לשיווק צעצועים בהנהלת מלאי. משנת 2004 עד שנת 2007 עבד בנגרות.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    כפי שפורט לעיל באריכות, חרף העובדה כי התובע סיים לימודים בהנדסת תוכנה, שוכנעתי כי מרבית הסיכויים הם כי גם אלמלא התאונה היה ממשיך בעבודת כפיים, כגון נגרות. לטענת התובע יש לחשב את אובדן השתכרותו לעתיד על בסיס השכר הממוצע במשק, ואולם לא הובאה כל ראיה בדבר גובה השכר של נגר ותיק בכלל ו/או בדבר הפוטנציאל של התובע בפרט להשתכר כגובה השכר הממוצע במשק. התובע היה כבן 27 במועד התאונה, כאשר עבד בתחום הנגרות כבר משנת 2004 אולם הנתונים מורים כי שכרו הממוצע עובר לתאונה הגיע לסך של כ-4,660 ₪ בלבד (לאחר הצמדה), בנוסף מסקירת קורותיו ניכר כי לא נהג להתמיד במקום עבודה אחד.

    על כן, אני סבור כי בנסיבות דנן יש לקבע את בסיס שכרו לעתיד בין שכרו כיום (כסדרן) המשקף לטעמי גם את השכר שהיה משתכר היום אף כנגר אלמלא התאונה לבין השכר הממוצע במשק, קרי סכום שלדעתי יכול היה להגיע אליו בשנים שלאחר התאונה אלמלא התאונה עצמה. על כן, הפסדי השתכרותו לעתיד (עד הגיעו לגיל 67) יחושבו כדלקמן: 7,800 ₪* 26% (נכות תפקודית)* 243.174 (מקדם היוון ל-31.25 שנים)= 493,157 ₪.

    הפסדי פנסיה:

87. על פי צו ההרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, החל מיום 1/1/08 מחויב כל מעסיק בביטוח פנסיוני של עובדיו. על פי הטבלה הכלולה בסעיף 6 לצו ההרחבה ובה הפרשות באופן מדורג החל משנת 2008 ועד לשנת 2014, כאשר החל מיום 1/1/14 יפריש המעביד סך הכול (לרבות הפרשה למרכיב הפיצויים) של 12% מן השכר המבוטח (וראה גם: ת.א. 16951-04-10 (מחוזי חיפה) ע.מ.מ. נ' ע.מ.ר [פורסם בנבו] (2013); ת.א. (חיפה) 810-01 עזבון המנוח ולרי ל' ז"ל נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2010); ת.א. (חיפה) 280-06 ס' נ' נ' המאגר בע"מ חברה לבטוח [פורסם בנבו] (2009); ת.א. (חיפה) 122-05, שליסל נ' אנואר [פורסם בנבו] (2009); ת.א. (ירושלים) 9131-07 קן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ [פורסם בנבו] (2011)).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודהעובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

88. על פי תלושי השכר שהציג התובע עובר לתאונה לא בוצעו הפרשות לפנסיה. ברם, הנתבע צירף לתיק המוצגים שלו מסמכים מ"פניקס" חברה לביטוח, אשר מעידים כי לתובע שולמו תגמולי פנסיה וזאת החל מיום 1.1.08 ועד אפריל 08'.

89. יש לציין כי מתלושי השכר של התובע ממקום עבודתו ב"עדן בריאות טבע מרקט" עולה כי לתובע הופרשו הפרשות פנסיוניות החל מיוני 2010 ואילך. קרי, ממועד תחילת עבודתו בשלהי 12/09 ועד מאי 2010 לא הופרשו כלל הפרשות פנסיוניות. מאחר והפיצוי שפסקתי לעיל עבור שנת 2010 הועמד על סך גלובלי של 500 ₪ בלבד, הרי שהפיצוי עבור ההפרשות הפנסיוניות לתקופה זו זניח.

90. התאונה ארעה ב- 27.3.08 – עד לשנת 2014 החישוב הוא לפי 10% ומני אז לפי 12%. במקרה דנן, אעמיד את הפנסיה על 10% לגבי העבר החל ממועד התאונה ול- 12% מהפסדי העתיד.

91. בנסיבות הנ"ל הפיצוי לעבר עבור הפסדי פנסיה יחושב החל ממאי 08' עד למאי 09', ומשלהי דצמ' 09 עד מאי 2010-

    סה"כ לעבר- יועמד הפיצוי בגין הפרשות פנסיוניות ע"ס 5,645 ₪.

    לגבי העתיד יש להוסיף לסכום הפיצוי לעתיד הפרשות לפנסיה בשיעור של 12%- 59,178 ₪.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

    עזרת צד ג':

92. בתצהירו ציין כי אחרי התאונה נדרש לעזרה בכל פעולה מפעולות היום יום כגון: רחצה, הלבשה, שמירה על היגיינה ונזקק לעזרת בני משפחתו ובייחוד לאשתו, לסיעודו האישי ולליוויו והסעתו לבדיקות ולטיפולים שונים. בעדותו הוסיף כי העזרה כללה דברים בסיסיים, שכן יכול להתגלח בקושי, התקשה עם הכפתורים בבגדיו וכן התקשה לפתוח שקיות חטיפים למשל.

    כמו כן, ציין כי לאחר התאונה ובמהלך אשפוזו אשתו שהתה במחיצתו וליוותה אותו וכן גם בימים הראשונים לאחר שחרורו מבית החולים נאלצה להעדר מעבודתה.

93. יצוין בהקשר זה כי לתיק המוצגים צורף אישור מחלה מרופא עבור אשתו של התובע בין התאריכים 27.3.08 עד 3.4.08 וזאת בגין אשפוזו של התובע. אולם לא צורפו תלושי שכר רלוונטיים/ אישור המעביד של אשת התובע אשר יתמכו בטענה כי נגרמו לה הפסדי שכר בשל היעדרותה.

    על כן, בנסיבות העניין לא הוכחו הפסדי שכר עבור אשת התובע.

    התובע הוסיף כי כחודשיים לאחר התאונה נולדה בתו הבכורה אולם מגבלתו ביד לא אפשרה לו לטפל בתינוקת.

    הגם שהתובע לא הוציא הוצאות בפועל הוא זכאי לפיצוי עבור עזרת קרובי המשפחה (ר' ע"א 810/81 לוי נ' מזרחי, פ"ד לט (1) 477, 493; ע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח (3) 580, 588).

94. לפיכך, אני פוסק לו עבור עזרת הקרובים בעבר סכום של 15,000 ₪.

95. באשר לעתיד, התובע ציין בתצהירו כי עם התבגרותו נכותו תהיה בעוכריו שכן יזדקק לעזרה בהיקף רחב יותר, לרבות עזרת בעלי מקצוע לביצוע עבודות בית אשר עובר לתאונה ביצע בעצמו- כגון: תיקוני חשמל, סיוד, אינסטלציה וכיוב'.

    יצוין כי התובע לא הציג קבלות באשר להעסקת בעלי מקצוע בכל הקשור לביצוע תיקונים/ עבודות בית. עם זאת, מקובלת עלי הטענה כי הצורך בעזרה לעתיד מתמקד בסיוע בעבודות בית אותן יכול היה לבצע והוא מתקשה בביצוען לאחר התאונה.

96. על כן, נפסק פיצוי ע"ס גלובלי בסך 40,000 ₪ עד לתום תוחלת חייו.

    הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד:

97. התובע צירף קבלות עבור הוצאות רפואיות ע"ס כ-1,300 ₪. לטענתו, המדובר בקבלות חלקיות. באשר לעתיד, ציין בתצהירו כי יאלץ להוציא סכומי כסף בגין הוצאות רפואיות מאחר ויתכן כי יזדקק להתערבויות כירורגיות בעתיד נוכח אופי פגיעתו ומהות נכותו, על כן קיים לדידו צפי להחמרה.

    חרף העובדה כי התובע לא צירף את מלוא הקבלות, ולמרות שהמומחה לא ציין בחוות דעתו כי קיים צפי להחמרה, מקובל עלי כי התובע נאלץ ויאלץ להוציא סכומי כסף בגין פגיעתו אשר שיעור נכותה הרפואית אינו מבוטל (ולמרות כי את רוב הטיפולים הרפואיים ניתן לבצע במסגרת הרפואה הציבורית ועל חשבון המל"ל, שכן המדובר בתאנ"ע). על כן, הפיצוי בגין רכיב זה יועמד על דרך האומדנא בסך 15,000 ₪ (לעבר ולעתיד).

    כאב וסבל:

98. התובע מציין כי יש להתחשב במכלול הנתונים ובין היתר בגילו הצעיר במועד התאונה, מהות פגיעתו, שיעור נכותו הרפואית ומהות הטיפול הרפואי שקיבל. הניתוחים, האשפוזים, לרבות טיפולים פיזיותרפיים וטיפולי ריפוי בעיסוק. כמו כן, לטענת התובע הפיצוי בגין רכיב זה אמור להיות על הצד הגבוה נוכח השנים הרבות שנותרו לו תוך מודעות למומיו ומגבלותיו.

99. בהתחשב בשיקולים שנזכרו לעיל, אני מעריך את הנזק הלא ממוני בסכום של 170,000 ₪ נכון להיום. סכום זה נקבע בהתחשב בגובה הנכות והשלכותיה, הצורך בניתוחים ובאשפוז, תקופת אי הכושר ומידת ההשפעה שיש לנכות על כושר הפעולה הכללי של התובע, דבר המביא מטבע הדברים גם לנזק לא ממוני.

    סיכום כל ראשי הנזק לעיל מוביל לסך של 877,580 ₪.

    ניכויי מל"ל:

100. מן הסכום שיפסק יש לנכות את תגמולי המל"ל ששולמו לתובע, כדלקמן: בגין דמי פגיעה בין החודשים 5/08 ל-8/08- שולם סך כולל של 8,056 ₪. בשערוך להיום- 10,288 ₪. בנוסף, בשנת 2008 שולמה לו גמלה ע"ס 12,442 ₪, לאחר שערוך- 15,370 ₪. כמו כן, בשנת 2009 שולמה לו גמלה ע"ס 33,118 ₪. לאחר שערוך- בסך של 37,859 ₪.

     אם כן, הסכום שיש לנכות מהפיצוי שנפסק עבור התובע הוא- 63,517 ₪.

     סיכום ביניים:

     877,580 ₪ – נזק

     15%- אשם תורם

     745,943 ₪- סכום ביניים

     63,517 ₪- תגמולי מל"ל

     682,426 ₪- סכום הנזק.

     זהות המבטחת/ תוקף הפוליסה:

101. חזית מחלוקת נוספת היא בין הנתבע 1 לבין צדדי ג' ובין צדדי ג' לבין עצמם- באשר לשאלת החבות וחלוקתה ביניהם.

     טענות הנתבע 1:

102. צד ג' 1 ("עוז ניהול סיכונים בע"מ") הינה החברה אשר דאגה לבטח את הנתבע 1, בין היתר בחבות מעבידים, באמצעות פוליסת ביטוח שהונפקה ע"י צד ג' 3 (חב' הביטוח "אוברסיז").

     "אוברסיז" נוהלה בזמנו ע"י צד ג' 2- מר נחום פז, אשר ניהל והפעיל את "אוברסיז"- לטענת הנתבע, שניהם פעלו כמייצגים מורשים של צד ג' 4, שהינה חברת הביטוח "אינגוסטרך".

     לטענת הנתבע, "אינגוסטרך" אף היא ביטחה את הנתבע 1 בהתאם לפוליסת הביטוח כמבטחת משנה.

     צד ג' 5, הלא הוא מר רפי אדרעי, הוא זה שקישר בין המבקש לבין צד ג' 1 וחברות הביטוח.

     לטענת הנתבע 1, לא יכולה להיות מחלוקת כי צדדי ג' 1-4 ביטחו אותו בפוליסת הביטוח (כפי שצורפה על ידו).

     עוד טוען הנתבע כי בהעדר ראיות מטעם צדדי ג' לרבות זהות מבטחת המשנה הרלוונטית לתביעה זו, יש לקבוע כי חברת אינגוסטרך ביטחה את הנתבע 1 בהתאם לפוליסת הביטוח ומכאן חבותה כמבטחת משנה.

     טענה נוספת מטעם הנתבע 1 היא כי פסק הבוררות אינו תקף כלפי הנתבע 1 מאחר ונפסק על סמך הסכמות בין צד ג' 4 לבין צד ג' 5.

103. כמו כן, טוען הנתבע 1 כי מעדותו של צד ג' 5 ניתן ללמוד כי בפועל האחרון שימש כסוכן הביטוח של הנתבע וטיפל בכל הקשור לביטוח העסק.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     טענות "אינגוסטרך":

104. אין כל עילת תביעה כלפיה והיא אינה המבטחת הרלוונטית בהליך על פי האמור בפוליסה.

105. כמו כן, הדגישה "אינגוסטרך" כי בהחלטה על הבקשה לאישור עיקול מיום 3.2.15, צוין מפורשות כי אין כל בסיס לחייב את "אינגוסטרך" בגין האירוע מושא תביעה זו. מעבר לכך, לטענתה משעה שכך נקבע בהחלטה, המדובר במעשה בית דין.

106. עוד הוסף כי התצהיר שהוגש ע"י מר אלכסייב מטעם "אינגוסטרך" ואשר בהחלטה מיום 30.12.14 התקבל להוכחת אמיתות תוכנו ללא חקירה, פורט כי "אינגוסטרך" לא הייתה המבטחת על פי הפוליסה במועד כלשהו והיא גם לא הייתה מבטחת משנה של "סיטי פוליס" במועד או בקשר עם התאונה.

107. כמו כן, הודגש האמור בפסק הבוררות בו צוין כי אחריות "אינגוסטרך" בגין ביטוחי משנה איננה חלה על חבויות ביטוח שנוצרו לאחר יום 31.12.07 במסגרת פוליסות סיטי פוליס.

108. בנוסף, "אינגוסטרך" העלתה תמיהה כי לא ברור מדוע לשיטת הנתבע 1 נדרשות ראיות, ומשלא הוגשו ע"י צדדי ג' 1-3 יש להטיל חבות ביטוחית על "אינגוסטרך".

109. עוד ציינה כי לא זו בלבד שאף אחד מהצדדים לא זימן לעדות את מר אלכסייב אלא שאף אחד גם לא זימן לעדות את מר נחום פז ומי שבפועל עסק בהפקת הפוליסה- ומכאן מתבקשת הקביעה כי הצדדים הסכימו עם ההצהרות וההודאות שניתנו בבית המשפט ועם האמור בתצהירו של מר אלכסייב.

     טענות נתבעים 2-5 (וצדדי ג' 1-3):

110. הנתבעת הרלוונטית היחידה הינה נתבעת 5, הלא היא חברת הביטוח "סיטי פוליס", היא אשר בטחה את הנתבע 1 במועדים הרלוונטיים.

111. חבותה של "סיטי פוליס" לאירועים שהתרחשו לאחר 31.12.07 הוכרעה בפסק בוררות ארוך, מקיף ומעמיק ואין כל מקום להעלאת טענות המנוגדות לפסק הבוררות.

112. באשר ליתר הנתבעים, הרי שלא הוכחה כל יריבות בינם לבין התובע ו/או הנתבע 1 ובוודאי שלא הוכחה כל חבות/ רשלנות מצדם.

113. כך צוין כי "עוז ניהול סיכונים בע"מ" ניהלה עבור חברת הביטוח "סיטי פוליס" את התביעות אשר הוגשו כנגדה, וכי מר נחום פז הינו עובד כשכיר אצל "עוז ניהול סיכונים בע"מ".

114. חברת "אוברסיז" הינה ברוקר (=חתם) לונדוני, אשר באמצעותה הונפקה פוליסה עבור הנתבע 1 אצל חברת הביטוח הזרה "סיטי פוליס" (כך, שגם בין התובע ו/או הנתבע 1 לבין "אוברסיז" אין כל יריבות ואין כל עילת תביעה כנגד "אוברסיז").

115. בחקירתו בבית המשפט לא ידע הנתבע 1 להשיב מדוע הגיש הודעת צד ג' כנגד נחום פז ויתר צדדי ג'. לטענתו הכיר רק את מר רפי אדרעי, הסוכן.

116. הודעת צד ג', הן המקורית והן המתוקנת כלל לא הוגשו כנגד חב' סיטי פוליס.

117. מעבר לכך, צוין כי בפוליסות שקיבל הנתבע 1 לאחר שמר אדרעי צירף אותו למועדון החברים ושאותן צירף הנתבע 1 לתצהירו מצוין באותיות קידוש לבנה כי "עוז" הינה החברה שמטפלת בתביעות, ולא יכול להיות כל ספק כי היא אינה החברה המבטחת. כך גם נרשם כי הפוליסה נחתמה ע"י "אוברסיז" בשם המבטחים, דהיינו ברור כי גם "אוברסיז" אינה המבטחת.

118. בנוסף, ציינו נתבעים 2-5 כי למרות שהנתבע 1 קיבל את כל המסמכים הרלוונטיים בזמן אמת ולמרות שצירף אותם לתצהירו- טען הנתבע 1 כי אינו יודע שהצטרף למועדון ואינו יודע מיהי חברת הביטוח. טענותיו אינן אמינות בהקשר זה, ומכל מקום באם אכן הנתבע 1 חתם מבלי לקרוא את הפוליסה אין לו להלין אלא על עצמו.

     טענות צד ג' 5 (מר אדרעי):

119. אין כל עילה כלפי צד ג' 5- אף לאחר שתוקנה ההודעה לצד ג' וגם לאחר שבוטלה מחיקתם של הסעיפים בתצהיר הנתבע, ומבלי להתייחס לאמיתות הטענות בהודעה המתוקנת- גם אז עילת התביעה כלפי מר אדרעי הייתה רפה בלשון המעטה והתמקדה בהתחייבותו האישית כביכול של צד ג' לפצות את הנתבע, ובכל שלא ניתנו לנתבע הסברים שונים.

120. עיון בסיכומים מטעם הנתבע מעלה כי כל הטענות אשר נוספו כאמור בהודעת צד ג' המתוקנת לא הועלו כלל במסגרת הסיכומים, לרבות הטענה בדבר התחייבותו האישית של מר אדרעי לפצות את הנתבע, כמו כן, כתב הסיכומים לא מפרט כל עילה שהיא שהוכחה כנגד צד ג'. משכך, יש לקבוע כי הנתבע זנח חלק מטענותיו כלפי צד ג' במסגרת הסיכומים.

121. על פי הראיות שהוצגו בתיק, ניכר כי למר אדרעי לא הייתה כל מעורבות בעניין ביטוחו של הנתבע בביטוח העסק ו/או חבות המעבידים.

122. כעולה מתצהירו של מר אדרעי ומחקירתו הנגדית- כל תפקידו היה צירוף לקוחות למועדונים שהקים מר נחום פז (אשר סיפקו הטבות שונות ללקוחות ובין היתר גם ביטוחים). למר אדרעי לא היה כל חלק בכספי הביטוח והוא לא קיבל כל עמלות הנגזרות מדמי הביטוח ששילם המבוטח.

123. מר אדרעי טוען גם לחוסר אמינות בגרסת הנתבע בכל הנוגע לצד ג'. המגמתיות לדידו בולטת נוכח העובדה כי הנתבע הגיש תחילה הודעת צד ג' רק כנגד הנתבעים 2-4 ולאחר כ-8 חודשים ביקש לתקן את ההודעה ע"י צירופם של מר אדרעי והפניקס, כאשר גם לאחר צירופם ההודעה הייתה לקונית ולא נטענה בה כל טענה עובדתית שהיא כלפי צד ג' למעט הטענה כי היה סוכן ביטוח.

124. מעבר לכך, טענת הנתבע בתצהירו כי צד ג' התחייב לכסות לו את החוב באופן אישי במידה והנתבע יחויב בגין כל נזק- נזנחה בסיכומי הנתבע.

125. כל טענותיו של הנתבע כי צד ג' מעולם לא הסביר לו מי חברת הביטוח וכי הנתבע ידע על חברותו במועדונים של נחום פז- התבררו כתלושות מהמציאות.

126. מעדותו של מר אדרעי עולה כי כלל לא ידע על קשיים כספיים והבין שלמר נחום פז יש סכסוך, כפי שאף השתקף מפסק הבורר.

127. טענותיו של הנתבע לכך שצד ג' לא פירט במסגרת תצהירו הראשון את עובדת היותו מפיץ הינה תמוהה בלשון המעטה, וזאת נוכח שרשרת התיקונים שנאלץ הנתבע לבקש במסמכיו- משהורחבה החזית ע"י הנתבע ותוקנה ההודעה לצד ג'- מטבע הדברים הורחב גם תצהירו של צד ג'.

     טענות התובע (כפי שהובאו במסגרת סיכומי התשובה):

128. בפסק הבורר מיום 5.5.14 נקבע בין היתר כי "הפסיקתא מבטאת את המצב העקרוני של זכויות וחובות הצדדים (להליך שם- "אוברסיז נ' אינגוסטרך") ואין בה כדי לקבוע או לשלול את חבותה של אינגוסטרך לגבי מקרה ספציפי כלשהו". הפוליסה הרלוונטית לתביעה צורפה כנספח לסיכומי הנתבע 1- הוצאה ביום 1.6.07 ותוקפה היה עד ליום 31.5.08. במסגרת הפוליסה הנ"ל "סיטי פוליס" לא צוינה כמבטחת משנה, אלא מי שרשומה כמבטחת משנה הינה "אינגוסטרך", ובהתאם לפסק הבורר הייתה לנתבעת 4 הרשאה לחייב את "אינגוסטרך" בביטוחי משנה מיום תחילת ההרשאה ועד ליום 15.7.07, ומשכך אין בסיס לטענת הנתבעים 2-5 ו/או לנתבעת 6.

129. הנתבעים 2-5 בחרו שלא להגיש ראיות מטעמם ולא הוכיחו כי הודיעו לנתבע 1 על שינוי תנאי הפוליסה שרכש, ומשכך לא הוכח כי הפוליסה לא הייתה תקפה כלשונה, ביום התאונה.

130. דין טענת "אינגוסטרך" כי ההחלטה בבקשה לאישור עיקול היא בבחינת מעשה בית דין- להידחות. המדובר בהחלטה אחרת במסגרת הליך ביניים אשר במסגרת הערעור על פסק הדין ניתן לערער גם עליה.

131. מכל מקום, לדידו של התובע אין ספק כי הקביעה כי אין עילה נגד הנתבעת 6 הינה אמירת אגב, קרי לא מדובר ברציו של פסק דין.

132. "אינגוסטרך" לא טענה בהליך זה שהנתבעים 2-5 הכניסו ו/או השתמשו בשמה בפוליסה במרמה ו/או שלא בידיעתה, ודי בכך כדי להוכיח את חבותה ואת ידיעתה בדבר חובותיה החוזיות כלפי הנתבע 1.

133. במסגרת סיכומי התשובה הנתבע 1 הדגיש כי אין מחלוקת כי חברות הביטוח ביטחו את הנתבע 1 ע"פ הפוליסה, ולאורך כל ההליך אף צד לא טען כי פוליסת הביטוח אינה תקינה. כמו כן, הפוליסה לא בוטלה ולא הודיעו לנתבע בשום שלב בהליך כי בוטלה, גם לאחר פסק הבורר.

134. כל המחלוקת בין הנתבע 3 וחברותיו לבין "אינגוסטרך" הוא לא מעניינו של הנתבע 1 משעה שהוא מחזיק בפוליסה תקפה המציינת את שמות חברות הביטוח שעליהן לשאת באחריות.

135. הנתבע ביקש להבהיר כי מאחר וב"כ צדדי ג' 1-3 הצהיר מפורשות כי קיים מצב של ביטוח משנה עם סעיף קצור דרך שניתן לתבוע ישירות את מבטחת המשנה, ומאחר וזה מופיע בפוליסה הרלוונטית של הנתבע ויש גם הסכם בין הנתבעת 4 לבין הנתבעת 5 בעניין זה. על כן, ניתן לתבוע את חברת "אינגוסטרך" ישירות.

136. פסק הבוררות אינו מסדיר את היחסים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים, אלא רק בין חברות הביטוח לבין עצמן.

     דיון והכרעה באשר לשאלת חלוקת החבות:

137. במסגרת פסקי הבוררות שניתנו הוכרע כי "אוברסיז" לא עסקה בתיווך לביטוח כהגדרתו בחוק הפיקוח וכי פעילותה של "אוברסיז" בישראל נעשתה באמצעות שליחים שונים באמצעות הפעלת מרכז עצבים בישראל בראשותו של מר פז. לבסוף נקבע כי פעילותה הביטוחית של "אוברסיז" מהווה עיסוק בביטוח המהווה הפרה של הוראות חוק הפיקוח.

138. אציין כי לא הובאה בפניי ראיה כלשהי בדבר רישום של חברת סיטי פוליס או "אוברסיז" בארץ ולכן לא ברור האם מי מהן יכולה להיחשב כ"מבטחת" על פי חוק הפיקוח.

139. כמו כן, מעורבותה של "שקנאי" מעוררת תהיות נוכח אזהרות המפקח על הביטוח מהתקשרות מול חברות המועדונוע, שקנאי וחברות של "אינגוסטרך" ונחום פז.

140. ככל הנראה החברות הנ"ל לא היו רשאיות לשווק מוצרי ביטוח בישראל, נוכח סעיף 14(א) לחוק הפיקוח. לא נטען וממילא לא הוכח כי קיבלו רישיון לעסוק בביטוח בישראל בהתאם לחוק הביטוח, לא באופן כללי ולא לעניין סוג הביטוחים הנדון.

141. משעה שהנתבע כרת חוזה ביטוח מול גוף שעל פי דין נאסר עליו לשווק מוצרי ביטוח, הרי שמדובר בהסכם פסול בהתאם לסעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – חוק החוזים). , אולם סעיף 31 לחוק החוזים מעניק לבית המשפט סמכות לחייב צד לחוזה לקיים התחייבויותיו. בענייננו, מאחר וכריתת החוזה הפסול נשענת על מצגים שיצרו המבטחים בפני הנתבע, אין לאפשר להם ליהנות מן המצגים שיצרו ויש לחייבם למלא אחר התחייבותם.

     באשר לנתבעים 2, 4 ו-5:

142. נחה דעתי כי יש להתייחס לחברות הללו כאל מקשה אחת. זאת חרף העובדה כי לא הוברר בפני האם בוצעה הפרדה בין הפעילות העסקית של כל אחת מן החברות, ברי כי ההפרדה אינה מהותית ובוודאי לא מנקודת מבטו של המבוטח המצפה לקבל תמורה עבור כספו ואינו מתמצא בסבך החברות המרכיבות את הגוף הנחזה כמבטח.

143. זאת ועוד, החברות הנ"ל ניהלו הליך זה בייצוג משותף וחלקן ניהל בצוותא חדא הליך בוררות סבוך בעניין "אינגוסטרך" במטרה לעמוד בהתחייבויות שנטלו על עצמן במסגרת עיסוקן בביטוחים כאלה ואחרים. על כן, גם אם מדובר בישויות משפטיות נפרדות, מדובר למעשה בצבר חברות (גם אם לא על פי הרישום) אשר פעל/פועל כישות אחת, כאשר כל אחת מן החברות מילאה/ממלאת תפקיד מסוים בחלל הפעילות הביטוחית.

144. הנתבעים 2-5 לא התכחשו לקיומה של פוליסה. אולם התכחשו לחבות- בכתב ההגנה ובסיכומים נטען כי אין כל יריבות ואין כל עילת תביעה כנגד אף אחד מהנתבעים למעט "סיטי פוליס". אין בידי לקבל טענות אלו. נתבעת 2 נטלה חלק בשרשרת המתווכים השונים בין המבטח הזר לבין הנתבע ואילו "סיטי פוליס" מופיעה בפוליסה כמי ש"אוברסיז" פועלת בשמה. כמו כן, אין להתעלם מהוראות חוק הפיקוח כאמור לעיל ומן התמונה העגומה לפיה הנתבעים ידעו והיה עליהם לדעת כי נוכח התנערותה של "אינגוסטרך"- למבוטח לא יהיה ממי להיפרע.

145. משכך, אני סבור כי יש להטיל חבות על נתבעים 2, 4 ו-5.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     חבותו של מר פז-

146. התנהלותו האדישה של מר נחום פז מקוממת ממש עת בחר לטמון ידו בצלחת, וכלל לא טרח למסור תצהיר מטעמו באשר לנסיבות המקרה דנן. יש לזקוף זאת לחובתו בייחוד נוכח העובדה כי שימש בתפקיד מפתח כמנהלה וכמפעילה של הנתבעת 2- ושניהם פעלו כמייצגים מורשים של הנתבעת 5, בין היתר אף בהנפקת פוליסות ביטוח רכוש וחבויות בשמה של הנתבעת 5.

     מן הראיות שהונחו בפני עולה כי "אינגוסטרך" הפסיקה לעמוד בתשלומים על פי הפוליסות שהוצאו מטעמה בינואר 2007. הפוליסה בענייננו הוצאה ביום 1.6.07, קרי לאחר שכבר היה ידוע למי מהמבטחים כי "אינגוסטרך" אינה עומדת בהתחייבויותיה. משיקולים כלשהם בחרו להסתיר את זהות המבטחת העיקרית ובפוליסה עצמה לא מופיע שמה של המבטחת הישירה אלא של מבטחות המשנה בלבד. רק במסגרת ההליכים בתיק דנן הוברר כי כחלק מהסתעפויות החברות השונות גם "סיטי פוליס" רלוונטית כמבטחת על פי הפוליסה הנדונה (וחרף העובדה כי שמה מופיע מפורשות רק במסגרת פוליסה מאוחרת יותר שהוצאה לנתבע).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     ודוק: ניכר כי מר פז הוא הרוח החיה בכל הקשור להתנהלות "אוברסיז" ו/או "סיטי פוליס" ו/או שאר החברות הזרות בישראל (ראו בהקשר זה את סע' 57-58 לפסק הבוררות מיום 13.5.12). הוא אף לא ניסה במסגרת ההליכים דכאן להדוף את האחריות מעליו ותחת זאת גזר על עצמו שתיקה ממושכת. מקובלת עלי ההנחה כי אלמלא מר פז ומועדוני החברים שבניהולו, לא הייתה נמשכת ההתקשרות עם "אוברסיז". עם זאת כפי שאפרט בהמשך לא הונחה בפני תשתית ראייתית לפיה אוכל לחייב את מר פז באופן אישי.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     בדיקה קצרה במרשתת מעלה כי התנהלו חקירות ממושכות בדבר התנהלותו מול חברות זרות כבר בשנת 2004, קרי מר פז ידע זה מכבר על האזהרות הרבות של המפקח על הביטוח נגד התקשרות עם "אוברסיז" או "אינגוסטרך". כמו כן, הוצאה אזהרה גם לגבי התקשרות עם מועדוני החברים שבניהולו של מר פז. הלה ידע היטב כי "אינגוסטרך" אינה משלמת תגמולי ביטוח מאז תחילת שנת 2007 וכי "אינגוסטרך" מהווה את הכיס העמוק אשר בלעדיו סביר כי המבוטחים לא יזכו לכספם בבוא העת.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     משכך, נוכח מעורבותו בהתקשרות בלתי חוקית עם מבטחות זרות, ברי כי היה בידו למנוע בנקל את המשך ההתקשרות של מבוטחים עם אותן חברות, כשבפועל ברור לו כי בעת צרה ספק רב אם יהיה למבוטחים ממי להיפרע.

     סקירת הפעילות והדינמיקה בין החברות השונות הורתה כי "מר פז היה הדמות הדומיננטית בענייני ביטוח, על פיו ייפול ויקום דבר- אף אם ההוראה האחרונה או הביצוע נעשו ממשרדי אוברסיז בלונדון" (מתוך פסק הבוררות סעיף 57, הדגשות שלי- ש.מ).עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     לבסוף נקבע כי הפעילות בישראל אינה מסתכמת בפעילות של סילוק תביעות גרידא (כפי שאף נחזה במסגרת הפוליסה בענייננו) אלא נעשתה פעילות רבה נוספת אשר משתלבת במארג פעולות ביטוחיות, ומכאן כעיסוק בביטוח.

147. חרף האמור לעיל, בנסיבות העניין מצאתי לנכון לקבוע כי לא ניתן להחיל את דוקטרינת הרמת המסך בעניינו של מר פז משעה שלא הובאו כל ראיות כי החזיק באופן ישיר במניות הנתבעת. כל זאת כמובן בשים לב לכך שהרמת מסך מהווה חריג לכלל האישיות המשפטית הנפרדת ותיעשה רק במקרים חריגים כפי שנקבע בחוק החברות. כמו כן, לא עלה בידי הנתבע להתיר את הקשרים בין כל הגופים הללו באופן שיבהיר מהו מעמדו של מר פז ביחס אליהם ואין בכך די, על פי הפסיקה והדין הנוהג, בכדי להצדיק הרמת מסך ביחס אליו בנסיבות אלו.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

     באשר לחבותו של מר אדרעי-

148. ראשית, למען שלמות התמונה ובכדי להעמיד דברים על דיוקם, יש לציין כי במסגרת החלטתי מיום 25.10.15 הוריתי על מחיקת כל הסעיפים מתצהירו של הנתבע החורגים מגדר כתב הטענות ולא התרתי עדות בעניין זה מטעמו של הנתבע. אולם בהחלטתי מיום12.7.16 קיבלתי את בקשת הנתבע 1 להוספת סעיפים מתצהירו המקורי (אשר נמחקו בישיבת ההוכחות ביום 25.10.15 וזאת נוכח תיקון ההודעה לצד ג' (אשר התרתי עוד ביום7.12.15), כמו כן כפועל יוצא התרתי למר אדרעי לתקן את תצהירו במידת הצורך.

     כך שבפועל, לאחר תיקון הודעת צד ג' הוגש תצהירו המתוקן של מר אדרעי.

     סקירת טענות הנתבע כלפי מר אדרעי-

149. בתצהירו ציין הנתבע כי ביטח את העסק, את העובדים ואת הרכבים דרך מר רפי אדרעי, אשר הציג עצמו כסוכן ביטוח.

     כמו כן, הוסיף בתצהירו כי הוגשה נגדו תביעה בגין נזק רכוש ואז מצא עצמו ללא כיסוי.

     לדבריו, כפי שתועדו במסגרת התצהיר, קרו מקרים בהם נאלץ להפעיל את הביטוח (שריפה, תאונה עם אחד הרכבים) והודיע למר אדרעי, אשר התייצב בעסק ומסר לו שיקים של עסקים ו/או אנשים פרטיים ככיסוי לאותם מקרים. השיקים הנ"ל חזרו ולא נפרעו.

     יש לציין כי בניגוד לאמור בתצהירו, מעדותו של הנתבע עולה כי בגין אירוע השריפה משנת 2008 חלק מהשיקים שקיבל הנתבע לידיו כובד ורק חלק מהסכום לא שולם בסופו של יום.

150. בהמשך תצהירו ציין כי מר אדרעי לא הסביר לו את הסיבות בגינן חזרו השיקים, ואף ציין בפניו כי בכל בעיה או אירוע ביטוחי הוא יעזור לו לקבל את כספו.

     למרות שאלותיו ובקשותיו של הנתבע- לדבריו, מר אדרעי מעולם לא הסביר לו את זהותחברת הביטוח שמבטחת אותו בפועל.

     מר אדרעי מסר לו פוליסות שונות, מכתבים שונים מהם אף פעם לא היה ברור לו למי לפנות על מנת לקבל מענה בקשר לאירועים ביטוחיים ובכל פעם היה פונה אליו ישירות והלה היה מסביר לו כי הוא מטפל באירוע ואל לו לדאוג. חרף האמור לעיל, בעדותו ציין הנתבע כי הוא לא יודע על אילו מכתבים מדובר.

     לדברי הנתבע גם במקרה דנן, מר אדרעי הבטיח לנתבע כי הוא זה שמטפל באירוע וכי יש כיסוי ביטוחי. כמו כן, הלה ציין בפני הנתבע כי קיימים בחברות הביטוח דרכם הוא ביטח את הנתבע כספים לכיסוי הנזקים הנטענים באם יתבררו כנכונים. מר אדרעי הבטיח לו כי באם ימצא חייב לשלם כל נזק בגין האירוע דנן, הרי שהוא ידאג לכיסוי החוב באופן אישי.עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה עובד שנפגע בתאונת עבודה

151. בעדותו פירט כי הוא מכיר את מר אדרעי מזה 23-24 שנים, וכי מתחילת היכרותו עמו הכיר אותו כסוכן ביטוח ועשה אצלו ביטוחים. בפעם הראשונה הכיר אותו באמצעות אחיו (של הנתבע) ומאותו היום הנתבע עשה אצלו ביטוחים.

     הנתבע עמד על כך כי מר אדרעי לא הסביר לו באשר להצטרפות למועדון, לדבריו הלה רק אמר לו שהוא עושה ביטוח ומביא לו פוליסה והנתבע האמין לו. אישר כי לא קיבל תעודת חבר למועדון. יחד עם זאת, במהלך עדותו עומת הנתבע אל מול העובדה כי תעודת החבר צורפה לתצהירו (תחילת תוקף- 1.4.08). כמו כן, צורפה גם תעודת חבר נוספת (תעודת חבר שקנאי, תחילת תוקף מיום 1.6.08). משהוצגו לו תעודות החבר ניסה לחמוק מהשאלה מדוע הוא מכחיש קיומה של חברות במועדון כלשהו. ציין כי נתן אמון במר אדרעי, שאמר לו לחתום.

     מעדותו עולה כי לא בדק את דרך הטיפול בתביעות שלו, כך שאינו יודע האם הטיפול התקבל ישירות ממועדון "השקנאי" או ממר אדרעי. האחרון חידש לו את הפוליסה והנתבע שילם לו עבור כך. כאשר נשאל מי המבטחים שלו ציין כי מדובר בחברות ביטוח שהסוכן בחר. לא יודע אם המדובר בחברת ביטוח "מגדל" או שמא עסקינן במספר חברות. לדבריו, ברגע שמתחדשת פוליסה מר אדרעי החתים אותו ולקח שיקים.

152. בעדותו אישר כי הביטוחים שצורפו לתצהירו ולתצהיר התובע הם הביטוחים הרלוונטיים שקיבל. עוד הוסיף כי מעולם לא קיבל הודעה על ביטול הפוליסה

     בעדותו לא ידע לענות האם צירף מסמכים של הפניקס וכן לא ידע האם הייתה לו חברות במועדון של "אגרוביט" (שמה ננקב במסמכים הקשורים ל"פניקס").

     כאשר נאמר לו במסגרת עדותו כי מר נחום פז הוא זה שטיפל בו – ציין כי אינו יודע מיהו. לדבריו, הגיש את התביעה בלית ברירה, לאחר שהנתבע הבטיח ולא קיים. הדגיש כי יש לו פוליסות והוא יודע שהוא מבוטח.

     סקירת טענותיו של מר אדרעי-

153. בתחילת עדותו ציין כי אינו זוכר בדיוק מתי הושעה ורישיונו היה מותלה. בהמשך ציין כי לא שימש כסוכן ביטוח עד שנת 2010 והוסיף כי בתקופה בה הושעה לא הפיץ שום מסמך בין המבוטחים שלו לגבי השעייתו אולם לדבריו רובם ככולם ידעו על השעייתו וכי היה מוכר בטירה. בשנת 2010 קיבל את רישיונו בחזרה.

     לדבריו, הנתבע היה אצלו תקופה כמבוטח, אח"כ עבר לסוכן אחר ואח"כ מר אדרעי אושפז.

     כאשר נשאל מדוע לא ביטח את הנתבע כסוכן ביטוח ציין כי הדבר ארע עקב נסיבות רפואיות (חלה בשנת 2007 ועבר ניתוחים עד שנת 2010) ולכן לא יכל לעבוד בשום דבר. לדבריו, מר נחום פז הציע לו לצרף חברים למועדונים, שלהם היה חלק של בונוסים ונסיעות לחו"ל ובין השאר היה הנושא של ביטוח קולקטיבי בו לא טיפל. לא יכול היה לקבל עמלת סוכן אלא רק תשלום על דמי החבר, וזאת משום שהושעה באותו הזמן.

     מר אדרעי ציין כי לא סיפר לנתבע על השעייתו, אולם לדבריו כל משפחתו ידעה על זה ובכלל זה גם אחיו של הנתבע. הוסיף כי לא הודיע לחברות הביטוח כי חדל מלשמש כסוכן, מאחר וזה אינו מתפקידו, כלשונו.

154. בעדותו ציין כי אמר לנתבע שיש לו אפשרות להצטרף למועדון החברים ובנוסף יש לו אפשרות להצטרף באמצעות קולקטיב של "אוברסיז". מסר לו שיש לו אפשרות ללכת לכל סוכן שהוא רוצה ויש לו אפשרות להצטרף למועדון חברים.

     לדבריו, הנתבע עשה את החלק הביטוחי אצל "אגרובט", נחום פז ושלוחיו, ולא אצלו.

155. אישר בעדותו כי חתם על התצהיר מיום 29.9.13, וכל מה שכתוב בו הוא על דעתו למעט תיקון אחד בנושא של עוז ניהול סיכונים בסע' 4 ב' ובתצהיר החדש בסע' 10.

     אישר כי בתצהירו המקורי כתב בסעיף 2 שהוא סוכן ביטוח במקצועו ועבד בעוז ניהול סיכונים, אולם לא הזכיר במסגרת התצהיר כי נכון לזמנים הרלוונטיים היה סוכן מושעה. לכן, לדבריו כשהתברר שנפלה טעות (לאחר שהבריא) הוגש תצהיר חדש. בהקשר זה יצוין כי בתצהירו המתוקן לא צוינה הטעות שנפלה במסגרת התצהיר הקודם.

     בעדותו ציין כי לא ידע מי החברות המבטחות במסגרת המועדון וכי קיבל את המסמכים הרלוונטיים מ"אגרוביט", נחום פז ואנשים מטעמו. גם הביטוח הסוציאלי נעשה לטענתו דרך גב' בשם מיכל ובחור בשם שמוליק פרומר.

     מר אדרעי ציין כי אינו מכיר את המסמכים שהוצגו לו מתוך תיק המוצגים של הנתבע כגון ביטוח רכב מסוג "וולוו". הכחיש כי העביר את המסמכים הללו לידיו של הנתבע והוסיף כי הנתבע קיבל את המסמכים ישירות מחברת הביטוח והוא יודע זאת משום שכתוב בכותרת "אוברסיז".

     לדבריו, הנתבע קיבל את המסמכים ישירות ממר נחום פז. למרות שהנתבע טוען כי מעולם לא ראה את מר פז, לטענת מר אדרעי הנתבע ראה אותו לפחות שלוש פעמים.

     הוסיף כי אינו מכיר את החברות שחתומות על מסמך ב' שצורף לתיק מוצגי הנתבע מלבד "עוז ניהול סיכונים"- לגביה אישר כי שמע על החברה, אך מעבר לכך לא ידע דבר, הוא שימש כמפיץ של "מועדונוע" ו"שקנאי", ולא ידע מה עשה המועדון מול חברות הביטוח.

156. באשר לאירוע תאונתי שהיה לנתבע בעבר ציין כי הוא ידע על האירוע וחברת הביטוח העבירה לו תשלום. לדבריו התגלתה בעיה ולכן הפנה אותו למר נחום פז.

     ציין כי הוא צירף את הנתבע למועדון חברים בלבד, ולא הייתה לו דרך להדריך אותו כיצד לקבל תשלום. כמו כן, לדבריו אמר לו שצריך להתקשר לנחום והוא לא יכול להתעסק בזה מאחר והוא בטיפולים רפואיים.

     לדבריו, לאחר מכן הנתבע לא ביקש ממנו כסף אלא רק שאל אותו מה לעשות. לא הוציא לו שום מסמך אלא הפנה אותו ל"עוז ניהול סיכונים". כמו כן, עדכן את מר נחום וזה אמר לו כי הוא מתנהל מול חברה אחרת ויש בוררות.

157. מר אדרעי הכחיש בעדותו כי הבטיח לנתבע שאם לא יקבל את הכסף הוא ישלם לו מכיסו.

     בעדותו אישר שצירף את מסמך מס' 3 לתצהירו, כרטיס הלקוח של הנתבע וכן ציין כי הוא לא ערך את המסמך הנ"ל והוא לא מתנהל במחשבים שלו, אלא קיבל אותו בעקבות פנייתו למר נחום פז. לגבי התביעה הנ"ל מצא לנכון לפנות למר פז. לדבריו ביקש ממר פז את המסמך הנ"ל כדי להוכיח שהשיקים הנוספים שולמו, אולם מר אדרעי ציין כי אינו שלוח של פז ואינו משמש כסוכן ביטוח אלא כמפיץ בלבד.

     עם זאת, ולמרות שמדבריו עולה כי מר פז התנהל מולו כסוכן ביטוח במקרה הספציפי- מר אדרעי לא זימן אותו מפני שלא מצא לנכון לעשות כן.

158. לגבי האירוע מושא תביעה זו- מר אדרעי אישר כי הנתבע עדכן אותו כי נפגע עובד אצלו. אך לדבריו, הנתבע לא ביקש ממנו לטפל בעניין אלא לעזור לו למלא טופס תביעה. וכראיה לכך- המסמך שב"כ התובע הציגה. מר אדרעי ציין כי עזר לו למלא את טופס התביעה (מילא את הטופס בכתב ידו), בעת שמילא את הטופס זכור לו כי שוחח רק עם הנתבע ולא עם התובע והנתבע שלח את הטופס. לדבריו במועד בו מילאו את הטופס היה בביתו בשל בעיות בריאותיות והוא התאמץ בתיק הזה למרות שאין זה מתפקידו.

     ציין כי נספח 1 שצורף לתצהירו מבהיר את מעמדו מול החברה בה שימש כמפיץ- המסמך הנ"ל נחתם בשנת 2005, בעת שלא היה סוכן ביטוח (כאמור רשיונו הוחזר לו רק בשנת 2010).

159. מר אדרעי אישר כי לא היה המפיץ היחיד. ידע רק בדיעבד כי ה"מועדונוע" לא יכול לכסות את התביעות של המבוטחים. כאשר הבין ששיקים חוזרים הפסיק את דמי החבר. (במעמד השריפה לא ידע, מאחר ואת התשלום הנתבע קיבל במהלך אוג' 2008- ואז השיקים חזרו והוא הפסיק לצרף אנשים).

     ציין כי הנתבע ידע שהוא צריך לבטח עצמו במקום אחר, ועובדה כי כאשר הנתבע נוכח לגלות כי השיקים חזרו- פנה לסוכן אחר. לדבריו, הוא לא היה צריך התראה ממנו וזה לא היה מתוקף תפקידו להעיר על כך. כמו כן, אמר בעדותו כי לא עדכן את הנתבע שחדל להיות מפיץ וכי אין זה מתפקידו.

160. מר אדרעי ציין בעדותו כי אמנם לא עיין בשיקים אולם מר פז אמר לו בפירוש מה גובה השיקים שחזרו. חזר והדגיש כי הנתבע ביקש ממנו לשאול מה קרה עם ההמחאות ולכן התקשר למר פז וזה אמר לו שהוא יארגן את התשלום. הוא ביקש ממנו להתלוות אליו ומר פז מסר לו את השיקים. למרות שמר אדרעי הדגיש כי אינו קשור, התלווה אליו מאחר והוא ביקש ממנו ונוכח היכרותו עימו.

161. למרות שמר אדרעי עמד על כך ששימש כמפיץ בלבד, מעדותו עולה כי אינו יודע מהם ההבדלים בין שני המועדונים בהם עבד כמפיץ. בהמשך אישר כי צירף את הנתבע לשני המועדונים, כאשר מועדון אחד מתעסק בביטוחי רכב והמועדון השני עוסק בביטוח עסקים ולכן בתצהירו עשה הבחנה בין שני המועדונים.

162. מעדותו עולה כי לא היה לו כתב הצהרה וכתב מינוי של מפיץ של שקנאי, וכלל לא יודע אם היה כזה. גובה העמלה שלו היה כ-27%, אך לא ידע מתוך מה העמלות נגזרו ומה החוקיות לגבי דמי החבר. כמו כן, לא ידע לומר האם יש קשר בין דמי חבר לבין פרמיה.

163. לא ידע לומר אילו שירותים מקבל מי שמצטרף כחבר מועדון לשקנאי, זכר כי חברים היו זכאים לסיור ותיור וגם לביטוח- אבל החלק הביטוחי לא היה מתפקידו. אישר כי החלק הארי של ההצטרפות למועדון הוא הביטוח וכל יתר השירותים הם טפל.

     למרות שבכתב ההצהרה והמינוי נכתב כי מר אדרעי מתחייב לפעול בהתאם להנהלת המועדון, לא ידע לומר בעדותו מהן ההוראות. בהמשך, אישר כי חלק מההוראות הן לייצג את חברי המועדון בתום לב. לדבריו הוא לא מטפל בנושא הגבייה של דמי החבר.

     מר אדרעי ציין כי אינו עוקב אחר הנחיות המפקח על הביטוח שהזהירו מפני חברות במועדונים של מר נחום פז ומפני חברות כגון אוברסיז, והעיד כי זה לא היה מתוקף תפקידו לעקוב אחר ההנחיות מפני שהוא התעסק מול חברות ישראליות. מכל מקום, לדבריו הפן הביטוחי לא היה קשור אליו ולא העביר לידי הנתבע מסמכי ביטוח, פוליסות וכיוב'.

     דיון והכרעה בשאלת אחריותו של מר אדרעי:

164. לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שצורפו, אני סבור כי יש טעם בטענות הנתבע 1 וכי מר אדרעי יצר בפני התובע מצג כוזב, הן בדבר היותו סוכן ביטוח והן באשר לפרטים מהותיים באשר לביטוח שנמכר.

165. סעיף 32 לחוק חוזה ביטוח תשמ"א – 1981, מגדיר "סוכן ביטוח" כ"מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים".

     סעיף 24 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) תשמ"א – 1981 (להלן: חוק הפיקוח) אוסר על עיסוק בתיווך לעניין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח, בין במישרין ובין על ידי אחר, אלא על ידי מי שמחזיק רישיון של סוכן ביטוח, ובתנאי הרישיון.

     בסעיף 31 (א) לחוק הפיקוח נאסר תיווך בביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו, שאינם בעלי רישיון לפי חוק הפיקוח.

     בסעיף 55 (א) לחוק הפיקוח נאסר על מבטח או סוכן ביטוח לתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח. תיאור מטעה הוגדר כך:

     "תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בעניין מהותי בעסקה; מבלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

     (1). שם המבטח…

     …

     (6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין…"

166. מן האמור בסעיפים לעיל נלמד כי תיווך בביטוח בין אדם פרטי לבין מבטח זר נאסר, על מנת להגן על ציבור המבוטחים מפני רכישת ביטוח מחברה זרה שאינה מפוקחת על ידי הרגולטור הישראלי. על כן עסקת הביטוח צריכה להיות מפורטת ומדויקת בכל הנוגע לזהות המבטח ולכך שהפוליסה תואמת את הדין.

167. מן הראיות עולה כי אף על פי ששמה של "אוברסיז" מתנוסס בראש הפוליסה, היא אינה המבטחת כי אם ברוקר הפועל בשם המבטחת הזרה "אינגוסטרך". ודוק: "סיטי פוליס" כלל אינה מוזכרת במסגרת הפוליסה הרלוונטית לאירוע מושא תביעה זו, אלא שמה מופיע רק בפוליסה העדכנית יותר מיום 1.6.08 ובשמה באנגלית בלבד ללא כל פרט מזהה, כך גם "אינגוסטרך" מופיעה בשמה באנגלית ללא פרט מעבר לכך.

     בהקשר זה אציין כי לא ירדתי לסוף דעתם של הנתבעים 2-5 שציינו כי היה על הנתבע 1 להבין כדבעי על מה הוא חותם. האמנם מצופה מן הנתבע כי יכנס אל עובי הקורה ויבין מלפני ולפנים את היחסים המורכבים בין חברות זרות? ניכר כי אף אם מדובר במבוטח מלומד ומשכיל ו/או מבוטח המנהל עסק מצליח וככזה- נתפס כמיומן ומנוסה בתחום הביטוחים התשובה לכך הינה שלילית באופן נחרץ.

     לא יעלה על הדעת כי אדם המבקש שקט נפשי בדמות ביטוח לעסקו ולעובדיו, ישים את כל יהבו בביטוח שהוא בבחינת קנה קש רצוץ.

     לפיכך מקובלת עלי עדותו של הנתבע שהכיר את מר אדרעי במשך שנים ארוכות קודם לכן כסוכן ביטוח וכך סמך עליו גם בעת שביקש לבטח את עסקו בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו. מעדותו של הנתבע עולה כי לא בדק את דרך הטיפול בתביעות שלו, כך שאינו יודע האם הטיפול התקבל ישירות ממועדון "השקנאי" או ממר אדרעי. לדבריו, האחרון חידש לו את הפוליסה והנתבע שילם לו עבור כך.

168. אציין כי לא נעלם מעיני כי הנתבע לעיתים היתמם בעדותו וניסה לחמוק משאלות מסוימות, כך למשל תחילה הכחיש בעדותו כי חתם על הצטרפות למועדון. אולם בפועל, צירף לתיק המוצגים מטעמו שתי תעודות חבר- האחת של ה"מועדונוע" והשנייה של "שקנאי- חברה לוגיסטית לעסקים ולמסחר בע"מ"- היא התעודה הרלוונטית לתביעה זו.

     כמו כן, וכפי שציינתי בפרוטוקול- בא כוחו של הנתבע הרבה להפריע במהלך עדותו ואף להנחות את הנתבע. הנתבע מצידו מילא פיו מים ולעתים ציין כי אינו יודע אולם נוכח פני הדברים כאמור שורת ההיגיון מחייבת כי יש טעם בדבריו לעניין מהות היחסים בינו לבין מר אדרעי.

     טענתו כי סמך על מר אדרעי בעניין הביטוח נוכח היכרותו רבת השנים עמו כסוכן ביטוח, היא מהימנה ומתיישבת עם הלך נפשו של כל אדם סביר הרוכש ביטוח.

169. בנסיבות המקרה דנן, ברי לכל כי בין המבוטח לבין "אינגוסטרך" פעלו שני מתווכים ישראליים, הלא הם מר אדרעי ומר נחום פז באמצעות מועדון "שקנאי". על כן, לא יכול להיות חולק כי אין המדובר בביטוח ישיר מול חברה זרה.

     אחריותו של מר אדרעי כסוכן ביטוח ולא כמפיץ-

170. העובדות כהווייתן מצביעות על כך כי מר אדרעי פעל כסוכן ביטוח ולא כמפיץ, וכן יצר מצג שווא בפני הנתבע כי הוא פועל ככזה.

171. מבחינה עובדתית, התובע רכש באמצעות מר אדרעי פוליסת ביטוח בחברת ביטוח זרה, וזאת באמצעות רישומו כחבר במועדון ה"שקנאי" הנותנת שירותים שונים וביניהם גם פוליסת ביטוח לעסקים.

172. למקרא תעודת החבר ופוליסת הביטוח ניכר כי עיקר פעולותיו של מר אדרעי היו בשיווק הביטוח.

173. מר אדרעי שטען כי שימש כמפיץ בלבד צירף לתמיכה בטענתו "הצהרה וכתב מינוי מפיץ של "מועדונוע" עליו חתם מר אדרעי בשנת 2005. אולם לא צורף כתב הצהרה וכתב מינוי של מפיץ "שקנאי".

174. מעדותו עולה כי לא היה לו כתב הצהרה של מפיץ "שקנאי", ולא יודע אם בכלל היה כזה. גובה העמלה שלו היה כ-27%, אך לא ידע מתוך מה העמלות נגזרו ומה החוקיות לגבי דמי החבר. כמו כן, לא ידע לומר האם יש קשר בין דמי חבר לבין פרמיה. לא ידע לומר אילו שירותים מקבל מי שמצטרף כחבר מועדון ל"שקנאי", זכר כי חברים היו זכאים לסיור ותיור וגם לביטוח- אבל החלק הביטוחי לא היה מתפקידו.

     עוד אישר כי החלק הארי של ההצטרפות למועדון הוא הביטוח וכל יתר השירותים הם טפל.

     למרות שבכתב ההצהרה והמינוי נכתב כי מר אדרעי מתחייב לפעול בהתאם להנהלת המועדון בעדותו לא ידע לומר מהן ההוראות. בהמשך, אישר כי חלק מההוראות הן לייצג את חברי המועדון בתום לב. לדבריו הוא לא מטפל בנושא הגבייה של דמי החבר.

     מעדותו נלמד כי לא נשמע להוראות המפקח על הביטוח אשר הזהירו סוכני ביטוח מהתקשרות מול חברות ה"מועדונוע", "שקנאי" וחברות של "אינגוסטרך" ונחום פז. ציין כי אינו עוקב אחר ההנחיות וכי זה לא היה מתוקף תפקידו. הוא התעסק מול חברות ישראליות. מכל מקום, הפן הביטוחי לא היה קשור אליו ולא העביר לידי הנתבע מסמכי ביטוח, פוליסות וכיוב'.

     לטענתו, מר נחום פז הציע לו לצרף חברים למועדונים, שלהם היה חלק של בונוסים ונסיעות לחו"ל ובין השאר היה הנושא של ביטוח קולקטיבי בו לא טיפל. לא יכול היה לקבל עמלת סוכן אלא רק תשלום על דמי החבר, וזאת משום שהושעה באותו הזמן.

     מר אדרעי ציין כי לא סיפר לנתבע על השעייתו, אולם לדבריו כל משפחתו ידעה על זה ובכלל זה גם אחיו של הנתבע.

     בעדותו ציין כי אמר לנתבע שיש לו אפשרות להצטרף למועדון החברים ובנוסף יש לו אפשרות להצטרף באמצעות קולקטיב של "אוברסיז". מסר לו שיש לו אפשרות ללכת לכל סוכן שהוא רוצה ויש לו אפשרות להצטרף למועדון חברים.

     לדבריו, הנתבע עשה את החלק הביטוחי אצל "אגרובט", נחום פז ושלוחיו, ולא אצלו.

175. אף שברור כי במועדים הרלוונטיים היה מר אדרעי סוכן ביטוח מושעה, התנהלותו מעידה על כך כי פעל מעבר לתפקידו כמפיץ- כך למשל, תמוהה בעיני העובדה כי בעת קרות האירוע פנה הנתבע אל מר אדרעי ועדכן אותו בדבר קרות התאונה, ומר אדרעי אף מילא עבורו את טופס התביעה (וזאת למרות שבפוליסה צוין מפורשות כי "לקבלת שירות וטיפול בתביעות יש לפנות לעוז ניהול סיכונים בע"מ"). העובדה כי הנתבע פנה אל מר אדרעי עם קרות האירוע ומר אדרעי לא מצא לנכון להפנות אותו ל"עוז ניהול סיכונים", אלא טיפל בכך בעצמו מלמדת על מצג השווא המטעה בו נקט מר אדרעי כלפי הנתבע.

     כמו כן, מהעדויות נלמד כי הנתבע שילם את דמי הביטוח ודמי הפוליסה ישירות למר אדרעי. מר אדרעי אישר זאת אך ציין כי העביר את התשלום בדואר למר פז.

     בנוסף, נלמד כי בפועל מר אדרעי שימש כאיש קשר בלעדי בין "שקנאי" לבין הנתבע, כמו כן הוא החתים את הנתבע על הצטרפות למועדון.

     העובדה כי מר אדרעי לא צירף כתב הצהרה ומינוי כמפיץ של "שקנאי" וכן העובדה כי אף לא טרח לנסות לזמן לעדות את מר פז אותו מכיר במשך שנים- נזקפות לחובתו בהקשר זה, ומעידות כי בפועל שימש כמתווך וכמשווק ביטוח.

     בנוסף, אי ידיעתו באשר לפרטים מהותיים מתוקף תפקידו כמפיץ, כגון: כיצד מחושבות העמלות וממה הן נגזרות כמו גם אילו שירותים ניתנים במסגרת המועדון וכן העדר ידיעה בדבר קיומו של כתב מינוי והצהרה כמפיץ של "שקנאי" עולה בקנה אחד עם התנהלותו הכללית של מר אדרעי בהליכים אלו, ונטייתו לפזר ערפל במקום לשפוך אור על עובדות המקרה.

     דבריו של מר אדרעי בדבר כך כי נכון למועד האירוע נשלל ממנו רשיונו כסוכן ביטוח, אולם לא טרח להודיע על כך למבוטחיו ו/או לחברות הביטוח, משום שאין זה מתפקידו לעשות כן ו/או מפני שממילא בטירה "ידעו" על כך שרישיונו נשלל- מקוממים ועומדים בניגוד לדין.

     יתרה מזאת, בתצהירו המקורי כלל לא ציין כי נכון למועדים הרלוונטיים לתביעה זו היה סוכן מושעה. ורק במסגרת התצהיר המתוקן ציין זאת (אולם מבלי שצוינה במפורש הטעות שנפלה בתצהיר המקורי). בעדותו נתן הסברים שאינם מניחים את הדעת (היה חולה במועד מתן התצהיר המקורי).

     מצג כוזב באשר לפרטי עסקת הביטוח:

176. סעיף 55 לחוק הפיקוח מונה רשימה לא סגורה של עניינים מהותיים לעסקת הביטוח, שאין למסור לגביהם תיאור מטעה, בראשם שם המבטח. עניין מהותי נוסף הוא התאמת הפוליסה לדרישות הדין.

177. בנסיבות דנן שוכנעתי כי לנתבע הוצג מצג מטעה באשר לזהות הקונקרטית של המבטח. כמו כן, הוצג מצג מטעה באשר להתאמת הפוליסה לדרישות הדין. בנוסף, לנתבע הוצג מצג מטעה לפיו ישנו כיסוי ביטוחי בחברות הביטוח דרכן בוטח הנתבע ע"י מר אדרעי לסוג הנזקים הנטענים.

     ודוק, הטענה כי היה על הנתבע לקרוא ולהבין שהביטוח הוא בחברה זרה אינה מקובלת עלי. בנסיבות העניין קשה להאמין שהנתבע הסכים ביודעין לבטח את עסקו בסבך של חברות זרות, ברוקרים ומבטחי משנה, שכל אחד מהם מטיל את האחריות על משנהו.

     כמו כן, אף מעיון מדוקדק בפוליסה לא ניתן להבין מיהו המבטח: האם "אוברסיז" או "אינגוסטרך". זאת ועוד, עיון בפסקי הבוררות הרבים והארוכים שצורפו מגלה כי אף החברות הזרות עצמן חלוקות ביניהן בשאלה מי מהן צריכה לשאת בחבות על פי הפוליסות.

     כמו כן, שמה של "סיטי פוליס" כלל אינו מופיע כאמור בפוליסה הרלוונטית, והרי היא פעלה כמורשית מטעם "אינגוסטרך". אם כך, ממילא קיים פרט מטעה בכל הנוגע לזהות המבטחת.

     כמו כן, הפוליסה כתובה בעברית, מופיע בה שמה של מועדון "השקנאי", שהיא חברה ישראלית. כן מופיע בפוליסה שמה של החברה המטפלת בתביעות ("עוז") אף היא חברה ישראלית.

     ודוק, אין לקבל את הטענה כי היה על המבוטח להבין כי אין לו בעל דברים ישראלי נוכח העובדה כי מר אדרעי פעל בניגוד מוחלט להוראות הדין, הציג עצמו כסוכן ביטוח, מתווך בביטוח עם חברה זרה ומשווק פוליסה שבה רשומות שתי חברות ישראליות (אחת מהן כמי שמטפלת בתביעות ואילו השניה כמועדון חברים).

     מודעות מר אדרעי להצגת מצג כוזב , המצג נעשה בכוונה שהנתבע יפעל על פיו ובכוונה להטעות:

178. בעת שמר אדרעי "הפיץ" את הפוליסה, הוא ידע, או למצער צריך היה לדעת, כי הוא עוסק בתיווך בביטוח, אף שאינו סוכן ביטוח.

     אין ספק כי ידע שרישיונו כסוכן ביטוח נשלל. מסיבה זו, אף בחר לכנות את תפקידו במסגרת "מועדונוע" ו"שקנאי" כ"מפיץ".

     עוד עולה מהראיות שמר אדרעי ידע שהוא מציג מצג מטעה, לפיו הוא עצמו סוכן ביטוח. אלא שמר אדרעי אינו הדיוט, אלא סוכן ביטוח בהכשרתו שעבד במקצוע זה שנים רבות עד שרישיונו נשלל. מי שהוכשר כסוכן ביטוח, ועבד שנים ארוכות כסוכן ביטוח, ודאי יודע מהי מהות עבודתו של סוכן ביטוח, ונהיר לו שמכירת מוצר ביטוחי מהווה תיווך בביטוח הטעון רישיון. מעדותו נלמד כי לא נשמע להוראות המפקח על הביטוח אשר הזהירו סוכני ביטוח מהתקשרות מול חברות ה"מועדונוע", "שקנאי" וחברות של "אינגוסטרך" ונחום פז. ציין כי אינו עוקב אחר ההנחיות וכי זה לא היה מתוקף תפקידו, שכן התעסק מול חברות ישראליות. טענותיו אלו אינן מניחות את הדעת בפרט משעה שנקב בשמה של "אוברסיז" שאינה חברה ישראלית כלל.

     כמו כן, אף האמור בעדותו של מר אדרעי מאושש את ההנחה כי המדובר במצגים כוזבים- בעדותו ציין כי אמר לנתבע שיש לו אפשרות להצטרף למועדון החברים ובנוסף יש לו אפשרות להצטרף באמצעות קולקטיב של "אוברסיז". אולם בהמשך עדותו סתר את עצמו כי אינו מכיר את החברות שחתומות על מסמך ב' שצורף לתיק מוצגי הנתבע מלבד "עוז ניהול סיכונים" לגביה מאשר כי שמע על החברה, אך מעבר לכך לא ידע דבר, ולדבריו הוא שימש כמפיץ של "מועדונוע" ו"שקנאי", ולא ידע מה עשה המועדון מול חברות הביטוח.

     זאת ועוד, מר אדרעי אישר כי פעל שנים רבות כסוכן ביטוח באיזור טירה, הלא הוא אזור מגוריו של הנתבע והיה מוכר שם.

179. כל הגנתו של מר אדרעי נסמכה על כך שהוא לא תיווך בביטוח (אלא הפיץ בלבד), אולם משעה שידע כי מועדון חברים אינו בגדר חברת ביטוח ומאחר וחזקה עליו כי ידע שחל איסור על תיווך בנסיבות העניין לפי סע' 31(א) לחוק, הרי שלא יכולה להתקבל טענתו כי לא ידע פרט זה.

180. כמו כן, שוכנעתי בנסיבות העניין כי המצג הוצג לנתבע על מנת זה יפעל על פיו, קרי משעה שהנתבע ביקש לבטח עסקו ומאחר וידע כי מר אדרעי משמש כסוכן ביטוח, הלה החתים אותו להצטרפות על מועדון, ובהתאם הציג בפניו בהמשך פוליסה העונה לדרישותיו.

     בעדותו ציין כי לא ידע מי החברות המבטחות במסגרת המועדון וכי קיבל את המסמכים הרלוונטיים מ"אגרוביט", נחום פז ואנשים מטעמו. גם הביטוח הסוציאלי נעשה לטענתו דרך גב' בשם מיכל ובחור בשם שמוליק פרומר- אולם מר אדרעי לא הביא אף אחד מהם לתמיכה בטענותיו.

     כמו כן, תמוהה בעיניי הטקטיקה בה נקט מר אדרעי- שהרי אם הוא כה בטוח בצדקתו, מדוע לא דרש את עדותו של מר פז, מדוע לא ביקש ממנו לחתום על תצהיר שהוא זה שניהל את העניין הכספי מול הנתבע, והוא מסר לו את השיקים ואילו מר דרעי רק התלווה אל הנתבע, וכי בכל פעם שהנתבע התקשר אל מר אדרעי- זה הפנה אותו למר פז ישירות. היה ביכולתו להראות כי מר פז היה זה שהתנהל מולו כסוכן ביטוח במקרה הספציפי. אך משלא עשה כן כאמור ואף לא הביע רצון לעשות זאת, יש לזקוף זאת לחובתו.

     באשר לכוונה להטעות-

181. ההנחה היא כי מי שמציג ביודעין מצג כוזב, עושה כן בכוונה להטעות את זולתו. כוונתו של מי שיוצר מצג כוזב, אם כוונת מרמה היא אם לאו, ידועה לו. מכאן, ראוי כי הוא יוכיח שלא עמדה כוונת מרמה מאחורי מעשיו.

     מר אדרעי כלל לא ניסה להסביר את מניעיו. נהפוך הוא, לאורך כל הדרך עמד על טענתו שפעל כדין וכשורה, שלא הציג עצמו כסוכן ביטוח. מכאן, שכלל לא ניסה להוכיח וממילא לא הוכיח שלא הייתה לו כוונה להטעות (ראו בהקשר זה: רע"א 9215/10 יצחק פלדמן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ פורסם בנבו, ניתן ביום 12.4.11)- שם נדונה שאלת נטל ההוכחה בקשר לסעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, שעניינו מרמה בתביעת תגמולים.

     כמו כן, שוכנעתי כי הנתבע הוטעה ע"י מצגי השווא ופעל על פיהם עדותו של הנתבע לפיה רכש ביטוח מתוך שכנוע שמי שמוכר לו ביטוח הוא סוכן ביטוח מורשה (על סמך היכרותו רבת השנים עמו) ומתוך שכנוע כי נמכר לו ביטוח כדין מתיישבת היטב עם הילך רוחו של כל אדם סביר.

     על כל אלה אוסיף כי ניתן לקבוע שמר אדרעי גם התרשל בהתנהלותו כלפי הנתבע. הפצת פוליסות ביטוח ללקוחות הפונים אליו כסוכן ביטוח מטילה עליו חובות זהירות ואמון כלפי הלקוחות, ולמצער היה עליו לדעת את לשון סעיף 14 לחוק הפיקוח הקובע, כי "לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רישיון לפי סעיף 15 ובהתאם לתנאי הרישיון" ואוסר על הפצת פוליסות של מבטחים לא מורשים. מר אדרעי לא נהג אפוא כפי שסוכן ביטוח סביר היה נוהג בנסיבות העניין, ובכך גרם לנזק למבוטחים. עוד אוסיף, כי לטעמי התרשל בתפקידו גם משום שלא הכיר את אזהרתו הברורה והמפורשת של המפקח על הביטוח. עם זאת, לעניין זה לא נשמעו ראיות ולא הובהר כיצד היה עליו ללמוד על האזהרה או מהו המקור החוקי המחייב אותו להכירה, ולכן אינני קובע ממצא בעניין.

182. מכל האמור לעיל עולה שמר אדרעי פעל כסוכן ביטוח וחב חובות זהירות וחובות שבדין כלפי הנתבע. מר אדרעי הפר חובות אלו והפרה זו גרמה לנתבע לרכוש פוליסת ביטוח מסוכנת, מבלי שהועמד כדבעי על הסיכונים הטמונים בה. כתוצאה מכך נותר הנתבע ללא כל פיצוי כלכלי בעת שנדרש לביטוח.

     נוכח כל אלה מצאתי כי מר אדרעי אחראי לנזקי של הנתבע, ואני מקבל את הודעת הצד השלישי שנשלחה כנגדו.

     חבותה של אינגוסטרך-

183. ראשית, יש להדגיש כי בניגוד לטענות "אינגוסטרך", החלטתי בבקשה לאישור עיקול במסגרתה ציינתי כי אין בסיס לחייבה בגין אירוע התאונה- אינה מהווה מעשה בית דין, מאחר ומדובר בהחלטת ביניים שניתנה קודם השלמת שלב הראיות והעדויות, ודומה כי אין צורך להכביר מילים על כך.

184. על כן, יש להידרש לדיון בחבותה של "אינגוסטרך" לגופו של עניין.

185. ראשית, על פי לשון החתימה על הפוליסה המורה כדלקמן:

     "נחתם בשם המבטחים ע"י

     OVERSEAS INSURANCE CONSULTANT LTD.

     FOR AUTORIZING DIRECT INSURERS

     UNDER REINSURANCE BINDER FROM

     INGOSSTRAKH INSURANCE CO. LTD"

186. מבחינה מילולית, ניתן להבין כי "אוברסיז" חתמה על הפוליסה בשם המבטח הישיר ואילו שמה של "אינגוסטרך" מוזכר כמבטחת משנה.

187. מטעם "אינגוסטר"ך הוגש תצהירו של מר אלכסייב, המנכ"ל של מדור חוזים נכנסים במח' ביטוח משנה בחב' "אינגוסטרך", במסגרתו ציין כי "אינגוסטרך" לא הייתה המבטחת על פי הפוליסה, לא כמבטחת ראשית ולא כמבטחת משנה. העניין הוכרע בפסקי בוררות של כב' השופט גולדשטיין ולפיהם אחריות "אינגוסטרך" בגין ביטוחי משנה איננה חלה על חבויות ביטוח שנוצרו לאחר יום 31.12.07 במסגרת פוליסות סיטי פוליס.

     לתמיכה בתצהירו צורף נספח הקרוי "מפרט"/ BORDEREAU אשר מתעד לטענת "אינגוסטרך" את הפסקת כיסוי ביטוחי המשנה ע"י "אינגוסטרך" ע"י ביטול פרמיות ביטוח המשנה לטובת "אינגוסטרך" בדיווחי הברוקר.

188. אין חולק כי ביטוח משנה נועד כדי לבטח סיכונים בהיקף גדול מהיכולת הכלכלית הטבעית של חברות הביטוח, ועל כן חברות הביטוח מעבירות למבטחי המשנה חלק מהסיכונים הכספיים בהן הן נושאות כלפי מבוטחיהן (ראה בהקשר זה הציטוט מאת ד"ר משה פרג המובא בסיכומי הנתבע 1).

     אלא שבמקרה דנן, נוכח האמור בפסק הבורר לפיו הודעה על מקרה ביטוח לאחר 31.12.07- לא יגבש חבות של "אינגוסטרך", ובהעדר כל ראיה של ממש הסותרת את הפסק ואת התצהיר של מר אלכסייב- אין ביסוס להנחה כי הסיכון של המבטח הראשי הועבר לאינגוסטרך בגין מקרי ביטוח שאירעו לאחר 31.12.07.

     תמוהה בעיניי גם העובדה כי חרף המחלוקות הרבות בהקשר הנ"ל- מר אלכסייב לא זומן להיחקר על תצהירו, ויש לזקוף זאת לחובת הצדדים המתנגדים לטענות "אינגוסטרך".

     נוכח האמור לעיל, אני סבור כי לא הונחה בפני תשתית ראייתית מספקת לחיובה של אינגוסטרך.

     סוף דבר:

189. התביעה כנגד נתבעים 1, 2, 4 ו-5 מתקבלת והם יחויבו כלפי התובע ביחד ולחוד.

     התביעה כנגד נתבעים 3 ו-6 נדחית (וכך גם ההודעות כנגד צדדי ג' 2 ו-4).

     על הנתבעים 1, 2, 4 ו-5 לשלם לתובע ביחד ולחוד סך של 682,426 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ בסך כולל של 158,000 ₪ ולהכביר הוצאות משפט על פי קבלות שיועברו על ידי התובע בגין אגרה וחוות דעת מומחים (שנתקבלו כראיה).

     התובע יישא בהוצאות הנתבעים 3 ו-6 בסך כולל של 7,000 ₪ לכל אחד מהם.

190. כפועל יוצא מתקבלת ההודעה כנגד צדדי ג' 1, 3 ו-5, אשר ישפו את הנתבע 1 בגין כל הסכומים אשר יוציא לפיצוי התובע, וכן יישאו בהוצאותיו המשפטיות של הנתבע 1 במסגרת ההודעה לצד ג' בסך כולל של 7,000 ₪ כל אחד מהם.

     כמו כן, נוכח דחיית ההודעה לצד שלישי כנגד צדדי ג' 2 ו-4, יישא הנתבע 1 בהוצאותיהם בסך כולל של 7,000 ₪ לכל אחד מהם.

     כל הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

     זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הדין

     ניתן היום, ט"ו אייר תשע"ז, 11 מאי 2017, בהעדר הצדדים.

     

קישור באתר פסק דין