פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי
פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי
תביעה שהגישה "זכותי" נגד לקוח שלטענתה לא שילם לה על עבודתה, העלתה התנהלות חסרת תום לב וחוסר הצדקה מוחלט לדרישתה מהלקוח לשלם לה שכר טרחה של עשרות אלפי שקלים. בית המשפט קבע כי "זכותי" לא הוכיחה כי העניקה ללקוח את השירותים שהבטיחה לו עת חתם עימם על החוזה, ולכן לא מגיע ל-"זכותי" כל תשלום. לבסוף חייב בית המשפט את "זכותי" בתשלום הוצאות משפט לטובת הלקוח:
ת"א (תל-אביב-יפו) 20635-10-15
זכותי – מומחים לזכויות רפואיות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נמרוד ברון
נ ג ד
שי סרטון
ע"י ב"כ עו"ד שמואל מישוק ועו"ד אנה לוי מלכה
בית משפט השלום בתל-אביב-יפו
[16.02.2017]
כבוד השופט הבכיר מיכאל תמיר
פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי
פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי:
1. לפני תביעה כספית על סך 163,797 ₪ שהגישה התובעת, זכותי – מומחים לזכויות רפואיות בע"מ (להלן "זכותי"), נגד הנתבע מר שי סרטון (להלן "סרטון").
2. ביום 17.2.13 התקשרו הצדדים בהסכם שלפיו זכותי תסייע לסרטון בקבלת הטבות מס עקב לקויות רפואיות שמהן הוא סובל, ובתמורה ישלם סרטון לזכותי 15% + מע"מ מתוך ההטבות שיקבל (להלן "ההסכם"). זכותי טוענת כי נתנה לסרטון שירותים שתוצאתם הייתה זכאותו של סרטון להחזרי מס ולחיסכון בתשלומי מס עתידיים, ומשכך היא זכאית למלוא התמורה שנקבעה בהסכם. מנגד, סרטון טוען כי זכותי אינה זכאית לקבל תשלום כלשהו משום שלא קיימה את התחייבותה בהסכם לספק לו שירותים וסיוע, ולכן הוא נאלץ לפעול בעצמו לקבלת ההטבות.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
3. בכתב התביעה הועלו, בין היתר, הטענות הבאות:
3.1. סרטון הוא איש עסקים מבוסס שהתקשר עם זכותי בהסכם מחייב. סרטון עצמו ניסח את ההסכם וכתב אותו בכתב ידו.
3.2. הצדדים התקשרו בהסכם לאחר מו"מ עיקש של סרטון אשר סירב לחתום על החוזה הנהוג אצל זכותי שלפיו התשלום עומד על 20% + מע"מ מכל החזר וכן מכל הטבת מס עתידית לתקופה של שלוש שנים. לבסוף הסכימה זכותי לבקשתו של סרטון לשפר את תנאי ההתקשרות הללו, והתמורה שנקבעה בהסכם הועמדה על 15% + מע"מ מכל החזר ומכל הטבת מס עתידית לתקופה של שנתיים. זכותי אף ויתרה על קבלת שיק ביטחון כבטוחה לקיום התחייבויותיו של סרטון על פי ההסכם, כפי שנהגה לקבל מלקוחות אחרים.
3.3. על רקע המו"מ החריג ותנאי ההתקשרות מרחיקי הלכת שהשיג סרטון, מנכ"ל זכותי, מר אילן אהרונוב (להלן "אהרונוב"), היה מעורב אישית במו"מ. אהרונוב מסר לסרטון את מספר הטלפון הסלולארי הפרטי שלו, ודאג לעדכן את סרטון כל העת במצב הדברים בענייניו.
3.4. הצוות הרפואי של זכותי בחן את גיליונו הרפואי של סרטון, ובהתאם לכך הונחה סרטון להמציא לזכותי מסמכים רפואיים רלוונטיים לצורך בניית התיק הרפואי לפי הקריטריונים הנדרשים במס הכנסה. זכותי שלחה נציגה מטעמה למשרדו של סרטון כדי שתעבור עמו על המסמכים הרפואיים שבידיו ותיטול ממנו את המסמכים הרלוונטיים, ובסמוך לאחר מכן נערכה ישיבה נוספת של הצוות הרפואי של זכותי, במטרה להשלים את בניית התיק הרפואי.
3.5. זכותי סיפקה לסרטון את שירותיה עד תום. לאורך כל מתן השירותים לא העלה סרטון כל תלונה כלפי זכותי, ואף שיבח אותה ואת נציגיה על טיב השירותים ואיכותם. לבסוף, כתוצאה ממתן השירותים של זכותי, קיבל סרטון פטור ממס הכנסה לצמיתות והחזר מס רטרואקטיבי בסך של 525,409 ₪. בנוסף לסכום זה, סרטון זכאי גם לחיסכון בתשלומי מס הכנסה עתידיים, ולצורך תחשיב סכום התמורה, זכותי מעריכה את החיסכון במס הצפוי לסרטון בגין השנים 2014 ו- 2015 בסך של 200,000 ₪.
3.6. סרטון הודה בחובתו לשלם לזכותי, אך ביקש לעצמו הנחה נוספת. בעניין זה מפנה זכותי לתיקונים שערך סרטון בכתב ידו בתחשיב המופיע במכתבה של זכותי מיום 10.5.15. לפי התחשיב המתוקן של סרטון שנשלח לזכותי באותו יום, התשלום שנקבע בהסכם עומד על 128,000 ₪ ולא על 163,797 ₪ כפי שדרשה זכותי. לאחר מכן נעשו ניסיונות להסדיר את החוב בפגישות של אהרונוב וסרטון, לרבות פגישה שהתקיימה בביתו של סרטון וכן באמצעות נציג נוסף של זכותי, מר אריאל לנדה, אולם זכותי נוכחה לדעת כי סרטון מסרב לשלם לה את התמורה שהיא זכאית לקבל.
3.7. עילות התביעה הן הפרת ההסכם, קיומו בחוסר תום לב ועשיית עושר ולא במשפט.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
4. להלן טענות סרטון בכתב ההגנה:
4.1. תביעה זו היא דוגמה מובהקת לניצול ציני וכוחני של חברה המתיימרת לסייע לאנשים חולים המבקשים לקבל את זכויותיהם מהמדינה. במעשיה, זכותי בוחרת לראות בלקוחותיה החולים הזקוקים לסיוע "פרה חולבת" לעשיית כסף מהיר. קיימות נגד זכותי תלונות רבות, העמלות שהיא גובה גבוהות והיא מחתימה לקוחות על חוזים דרקוניים.
4.2. בניגוד לטענות של זכותי, היא לא סיפקה לסרטון את "שירותיה עד תום" ולא סיפקה לסרטון אפילו חלק מהשירותים שהובטחו לו במעמד חתימת ההסכם. בכך הפרה זכותי את ההסכם שלה עם סרטון באופן מהותי וברגל גסה, אך למרות זאת היא מנסה לגבות מסרטון סכומים גבוהים. העובדה שסרטון הוא איש עסקים מבוסס אינה רלוונטית, שכן מדובר בחולה בן 71, בעל נכות רפואית בשיעור של 93% שביקש לקבל את זכויותיו על פי דין.
4.3. במעמד חתימת ההסכם הציג טל, נציג זכותי, מצג שווא שלפיו זכותי תלווה את סרטון לכל ועדה, תמלא את כל המסמכים ותייעץ לסרטון בעניין עילות התביעה נגד פקידות הממשל, לרבות מס הכנסה והמל"ל. כמו-כן הובטח לסרטון שזכותי תטפל לא רק בהגשת הניירת, אלא גם בסיוע בקשרים עם הגורמים הרלוונטיים, שכן בזכותי עובדים בכירים לשעבר במס הכנסה ובמל"ל ש"פותחים דלתות". כל הבטחותיה אלה של זכותי התגלו בדיעבד כעורבה פרח וכתרגיל שיווקי גרידה.
4.4. כשראה סרטון את הוראות החוזה הדרקוני של זכותי, הוא סירב לחתום עליו. בעקבות זאת הזעיק נציג זכותי הנ"ל את המנכ"ל, אהרונוב, לשם שיחת שכנוע. אהרונוב העביר לסרטון נייר והחל להכתיב לו נוסח של הסכם המקובל על שני הצדדים.
4.5. סרטון מכחיש מכל וכל את טענת זכותי בכתב התביעה כי "בעטיים של השירותים כאמור, קיבל הנתבע החזר ממס הכנסה". לאחר החתימה על ההסכם התנערה זכותי מכל הבטחותיה לתת לסרטון שירות מלא עד לקבלת הפטור, וסרטון נאלץ לבצע לבדו את כל המטלות לקבלת הפטור. סרטון קיבל את החזרי המס אך ורק בזכות העבודה שביצע בעצמו. זכותי לא ביצעה את עבודתה לשביעות רצונו של סרטון והוא הביע זאת בשיחות טלפוניות שהתנהלו בין הצדדים. זכותי מאשרת בכתב התביעה כי כל מה שעשתה היה הכנת תיק רפואי, וסרטון היה זה שהשיג את התוצאות בפעולות שביצע בעצמו.
4.6. במכתב מיום 5.7.15 הציע סרטון לשלם לזכותי 3,000 ₪ בגין הטיפול הראשוני בבניית התיק הרפואי בלבד, אך היא לא הסכימה לכך. אשר לתיקון התחשיב במכתב מיום 10.5.15 לסך של 128,000 ₪ – סרטון לא הסכים לשלם סכום זה, אלא רצה להעמיד את זכותי על טעותה, וזאת מבלי לוותר על טענותיו כי זכותי לא קיימה את התחייבויותיה לפי ההסכם.
4.7. הפגישה שהתקיימה בביתו של סרטון לא הייתה על בסיס חברי. אהרונוב אשר שימש גם כגובה של זכותי התקשר לסרטון וביקש להיפגש עמו בדחיפות. במהלך הביקור נשאל אהרונוב מדוע הוא לא נעזר בעורכי דין לשם גבייה, והשיב כי אין צורך בעורכי דין משום שהוא יודע לגבות את המגיע לו ללא עורכי דין. אהרונוב כעס על סרטון שהרגיש מאוים ולכן ביקש מאהרונוב לעזוב את ביתו. מר לנדה, סמנכ"ל זכותי, אישר בשיחה טלפונית עם סרטון כי אהרונוב התנהג בצורה מחפירה בעת שאיים על סרטון בסיפורי גבייה כאלה ואחרים. בניגוד לטענת אהרונוב, בפגישה זו סרטון לא הציע לשלם לזכותי 128,000 ₪, והיה זה אהרונוב שהציע להסתפק בתשלום בסכום זה.
4.8. משלא עמדה זכותי בהתחייבויותיה על פי ההסכם, סרטון היה זכאי לבטל את ההסכם עמה כפי שעשה. חוסר תום הלב במקרה דנן הוא של זכותי כלפי סרטון, ובוודאי שאין כאן התעשרות שלא כדין, משום שסרטון קיבל את הפטור ממס הכנסה כתוצאה מפרי עמלו בלבד ולא בגין עבודה כלשהי של זכותי.
5. זכותי לא הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
6. לאחר דיון קדם המשפט הראשון בתיק, הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים. אהרונוב ערך תצהיר מטעם זכותי וסרטון ערך תצהיר מטעמו. המסמכים היחידים שצירף אהרונוב לתצהירו הם העתק של ההסכם והתכתבות בין הצדדים ובאי כוחם בעניין התשלום לזכותי ובעניין גילוי מסמכים לאחר הגשת התביעה. התקיים דיון קדם משפט מסכם וכן דיון הוכחות שבמהלכו נחקרו המצהירים והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה. ב"כ זכותי ביקש לאפשר לאהרונוב עצמו לסכם את טענותיה של זכותי ובית המשפט נעתר לבקשה, תוך מתן אפשרות לב"כ זכותי להשלים טענות כרצונו. לאחר מכן סיכם ב"כ סרטון את טענותיו, סרטון הוסיף טענות משלו והדיון הסתיים בסיכומי תשובה של ב"כ זכותי.
דיון
7. דינה של התביעה להידחות.
8. זכותי מסתמכת על הסכם שערכו הצדדים בכתב וטוענת כי די באמור בהסכם ובעובדה שסרטון קיבל פטור ממס והחזרי מס כדי לחייב אותו במלוא סכום השכר שנתבע. לעומת זאת, סרטון טוען כי זכותי הציגה בפניו מצג שווא, הפרה את התחייבותה בהסכם, לא קיימה את הבטחותיה, לרבות ליווי של סרטון לכל הוועדות הרפואיות, ולא הייתה גורם יעיל להשגת התוצאות אשר הושגו בעקבות מאמציו של סרטון בלבד, ועל כן זכותי אינה זכאית לקבל מסרטון תמורה כלשהי.
9. זכותי לא הוכיחה כי עשתה פעולה כלשהי כדי לקדם את הטיפול בעניינו של סרטון מול הרשויות השונות, לרבות רשות המיסים.
10. בהסכם שנחתם ביום 17.2.13 צוין כי סרטון מבקש מזכותי "לסייע לו בקבלת פטור ממס הכנסה". כמו-כן הוסכם כי סרטון ישלם לזכותי 15% + מע"מ מסך ההחזרים שיקבל ממס הכנסה רטרואקטיבית (ללא הגבלת שנים) ועד שנת 2015 (כולל). עוד צוין בהסכם כי "מסכומים שאקבל רטרואקטיבית אשלם כאמור לעיל 15% + מע"מ תוך שבוע ימים מקבלת הכסף ממס הכנסה (לפני כל קיזוז או עיקול). לגבי התשלומים עבור השנים קדימה, מדי חודש אעביר בפקס את תלוש המשכורת שלי וייערך חישוב מידי חודש".
11. במכתב ב"כ סרטון מיום 5.7.15 שנשלח לב"כ זכותי נכתב בין היתר כי "חברת זכותי פעלה בחלק ניכר מפעולותיה בניגוד להוראות חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, תוך הסגת גבול מקצוע עריכת הדין, והכל תוך בחינת הדברים לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מרשתך, ע"א 4223/14 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל ("נבו", פורסם ביום 25.6.14)". על רקע זאת נטען במכתב כי הבטחות זכותי ללוות את סרטון לוועדות הרפואיות, למלא את כל המסמכים והטפסים ולתת לו ייעוץ לגבי עילות התביעה השונות כלפי הרשויות היו הבטחות שווא.
12. אהרונוב הצהיר בסעיף 7 כי סרטון קיבל הסבר מפורט על אופי השירותים שמספקת זכותי, טיבם ואיכותם, וזאת מבלי לפרט מהם השירותים שהתחייבה זכותי לספק לסרטון. בסעיף 13 לתצהיר אהרונוב יש התייחסות לפעולות שזכותי טוענת שעשתה עבור סרטון וצוין כי "במסגרת שירותי התובעת בחן הצוות הרפואי של התובעת את גיליונו הרפואי של הנתבע ובהתאם לממצאיו הנחתה התובעת את הנתבע להמציא לידה מסמכים רפואיים רלוונטיים לצורך בניית תיקו הרפואי על פי קריטריונים הנדרשים במס הכנסה". כמו-כן הוצהר כי נשלחה לסרטון נציגה של זכותי כדי שתעבור עמו על המסמכים הרפואיים שבידו, ובסמוך לאחר ריכוז המסמכים נערכה ישיבה נוספת של הצוות הרפואי של זכותי במטרה להשלים את בניית התיק הרפואי של סרטון. עוד צוין כי זכותי פנתה לסרטון "מעת לעת" כדי לקבל לידיה מסמכים רפואיים נוספים. בתחילת סעיף 14 לתצהירו של אהרונוב הוצהר כי "בסמוך לאחר התקשרות הצדדים כאמור, החלה התובעת ליתן את שירותיה" מבלי לפרט מה כללו שירותים אלה.
13. למעט התיאור הכללי הנ"ל, אין בתצהירו של אהרונוב התייחסות כלשהי למהותם ולטיבם של השירותים שניתנו לסרטון. לכל היותר אפשר להבין מתצהירו של אהרונוב כי זכותי הכינה לסרטון תיק רפואי, אך תיק זה לא צורף לתצהיר ואף לא צוין מה היה בו. עיקר התצהיר מתייחס לאופן החתמתו של סרטון על ההסכם ולמאמצי זכותי לגבות מסרטון שכר, בשיחות ופגישות בין הצדדים ובמכתבי התראה של עורכי דין מטעם זכותי. אהרונוב לא צירף לתצהירו אסמכתה כלשהי לכך שזכותי עשתה ולו פעולה אחת כדי לסייע לסרטון מול הרשויות השונות לצורך קבלת החזרי מס או פטור ממס.
14. אהרונוב נשאל בחקירתו הנגדית האם בחן את גיליונו הרפואי של סרטון בעצמו או שהצוות הרפואי עשה זאת, והשיב – "אני לא רופא". אהרונוב חזר על תשובתו זו כמה פעמים תוך התחמקות מלהשיב ישירות על השאלה שנשאל, ורק לאחר התערבות בית המשפט העיד כי "התיק שלו והחומר הרפואי נבחן על ידי הצוות המקצועי והרפואי". בעקבות זאת נשאל שוב האם נכון שהוא לא בחן אותו אישית, ולאחר קושי להשיב לשאלה העיד "אני אישית לא בחנתי אותו". אהרונוב נשאל מדוע אם כך לא הביאו מישהו מהצוות הרפואי של זכותי להעיד בתיק, ולאחר מתן תשובות לא ענייניות שונות, השיב "כי אני זה שהייתי בקשר ישיר עם הנתבע. נתתי לנתבע את הטל' האישי שלי" ובהמשך העיד "כי אני ישבתי אתו וביחד הכנו… אני ישבתי אתו במו"מ".
15. בתשובה לשאלה מדוע לא צירף לתביעה ולתצהיר את התיק הרפואי שבנה הצוות, השיב אהרונוב כי הוא לא עורך דין ולא יודע מה צריך לצרף, והוסיף כי הממצאים של הצוות המקצועי והרפואי נרשמו בכתב התביעה לביטוח לאומי. כשנשאל מדוע לא הציג זאת לתיק דנן, העיד "כמובן שכל החומר נמצא בתיקו אצלנו במשרד ולא פה בתיק", ולאחר מכן חזר והעיד כי "כל התיק הרפואי אצלנו במשרד. כשאני מדבר על בניית תיק רפואי, זה מסמכים רפואיים שהלקוח ממציא".
16. בהמשך העיד אהרונוב כי היה חלק בלתי נפרד מבניית התיק הרפואי ומיצירת הקשר עם סרטון "יחד עם כל הצוות המקצועי שטיפל" והוסיף כי יש לו "ידע רפואי רב לא לרפא לקוחות אבל לדעת איזה מסמכים חייבים שיהיו ואיזה לא חייבים שיהיו, איזה בדיקות כדאי לעשות".
17. אהרונוב אישר בעדותו כי "אף אחד לא בדק אותו [את סרטון] רפואית מהצוות שלנו. אף פעם רופא לא בודק לקוח. אנו בונים תיק רפואי". לאחר מכן העיד כי בדק את הגיליון הרפואי של סרטון יחד עם הצוות אבל לא כרופא.
18. אשר לאמור בסעיף 14 לתצהירו, נשאל אהרונוב "למה לא צירפת מסמך לבית המשפט שיראה את השרות שנתת, לא את התוצאה" והשיב כי יש לו כאן חומר להציג. לאחר מכן נשאל פעם נוספת מדוע החומר לא צורף לתצהירו והשיב "את זה אתה צריך לשאול את העו"ד".
19. בסוף החקירה נשאל אהרונוב האם יש סיבה לכך שלמרות ההבטחות של זכותי, אף אחד לא ליווה את סרטון למל"ל, והשיב – "לא הבטחנו שהולכים אתו למל"ל, לא הבטחנו לשי ולא לאף לקוח שנלך לוועדות מל"ל. הועדות במל"ל הם טריבונל משפטי ורק עו"ד רשאים ללכת עם לקוחות. אסור לנו ללכת לוועדות רפואיות. הערך המוסף שלנו זה בניית תיק רפואי, התמקדות". לאחר מכן העיד אהרונוב "אוי ואבוי אם מישהו מאתנו היה הולך אתו למל"ל. היו סוגרים לנו את המקום מלשכת עורכי הדין".
20. מעדותו של אהרונוב ניכר כי ניסה להתחמק מלהשיב עניינית לשאלות שנשאל, הן בקשר למעורבותו האישית בהכנת התיק הרפואי הנטען שלא הוצג לבית המשפט, והן בקשר למהותו ולטיבו של השירות שנתנה זכותי לסרטון.
21. סרטון העיד, בין היתר, כי לאחר שסירב לחתום על ההסכם הסטנדרטי של זכותי ועמד לצאת מהמשרד, "הלקוח שלך חסם אותי בגופו וזה הפעם הראשונה שראיתי אותו. הוא לא נתן לי לצאת… הוא מנע ממני לצאת מהמשרד. הוא אמר לי בוא שב, נגיע לסיכום". מעדותו זו של סרטון עולה כי אהרונוב עצמו חסם את יציאתו מהמשרד ועמד על כך שיגיעו להסכמות. סרטון העיד גם לגבי האופן שבו נוסח ההסכם, ועדותו בעניין זה הייתה שונה מגרסתו של אהרונוב. לפי עדותו של סרטון, אהרונוב "הושיט לי עט ונייר ואמר לי תכתוב מילה במילה ואני כתבתי את מה שהוא דקלם והכין את עצמו מראש כי הוא המומחה, הוא הידען, כתבתי מילה במילה", ולאחר מכן שניהם חתמו על ההסכם.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
22. כמו-כן העיד סרטון כי חלפו שנתיים ושלושה חודשים מיום חתימת ההסכם ועד לקבלת הפטור ממס, ובתקופה זו "טלפנתי הרבה אליהם [לזכותי], איפה אתם. זומנתי לוועדה, הבטחתם שיביאו מישהו איתי. טלפנתי שוב ושוב". בהמשך תיאר סרטון כיצד פנה בעצמו לרופאים ולבתי חולים שונים, המציא את המסמכים ועשה את כל מה שזכותי התחייבה לעשות והייתה צריכה לעשות. סרטון הדגיש בעדותו כי "הם לא עשו כלום" וכי זכותי השקיעה לכל היותר חמש שעות עבודה. לשאלה מדוע לא ביטל את ההסכם, השיב סרטון כי הוא אינו משפטן, אבל הבין שגם זכותי הבינה שההסכם אינו אלא פיסת נייר. בהמשך העיד כי לפי ההסכם היה עליו להמציא תלושי משכורת מדי חודש, ואף שחלפה שנה או יותר, לא ביקשו ממנו להמציא תלושים כלשהם כי ידעו שלא מגיע לזכותי שום דבר ממנו.
23. לשאלה מדוע לא שילם לזכותי 15% + מע"מ, על אף שהתחייבותו הייתה לפי התוצאה, השיב סרטון – "אבל כתוב בתמורה למה, צריך היה לסייע לי".
24. כאמור לעיל, ב"כ זכותי ביקש לאפשר לאהרונוב עצמו לסכם את טענותיה של זכותי, ובית המשפט נעתר לבקשה. אהרונוב טען בסיכומיו, בין היתר, כי זכותי פעלה רבות למען סרטון וכי בדק את תוכנת המחשב של זכותי ומצא "שהיו 51 אינטראקציות טלפוניות". בעניין זה טען ב"כ סרטון בסיכומיו כי מדובר בהרחבת חזית אסורה, וכי יש להתעלם מניסיונו של אהרונוב לתת בסיכומים עדות נוספת שלא הוזכרה כלל בתצהירו או בחקירתו בבית המשפט. סיכומיו של אהרונוב התמקדו בהכנת ההסכם, בחתימתו של סרטון על ההסכם ובהגעה לתוצאה שבגינה טוענת זכותי כי היא זכאית לקבל את התמורה הנקובה בהסכם. אין בסיכומים התייחסות לפעולה כלשהי שעשתה זכותי למען סרטון, פרט לטענה כללית וסתמית שלפיה "עמדנו בהתחייבויותינו, סייענו בקבלת הפטור ממס". טענה נוספת בסיכומי זכותי היא כי סרטון הסכים לשלם לזכותי סך של 128,000 ₪ במקום מלוא סכום התביעה – 163,797 ₪.
25. בסיכומי סרטון נטען כי יש להתעלם מכל אותן טענות של אהרונוב בסיכומיו שהן בגדר הרחבת חזית אסורה. כמו-כן נטען כי יש למחוק את כל האמור בסעיף 13 לתצהירו של אהרונוב שהוא בגדר עדות מפי השמועה ועדות סברה. בהקשר זה טען ב"כ סרטון כי היות שאהרונוב אישר שהוא לא רופא ושלא בחן את סרטון יחד עם הצוות הרפואי, היה על זכותי להזמין לעדות את אותם חברי צוות רפואי מטעמה שנטען כי טיפלו בענייננו של סרטון.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
כמו-כן נטען כי בסופו של דבר, סרטון היה זה שמילא את כל הטפסים בעצמו וזכותי לא עשתה דבר. ב"כ סרטון הוסיף וטען כי מטרת ההסכם הייתה לקבל סיוע מזכותי ולחסוך מסרטון את ההליך הפרוצדוראלי שלא היה בקי בו, את זמן חיפוש החומר ממקומות אחרים ואת הפחד והלחץ שבעמידה מול וועדות רפואיות לבדו, אך כעת אין חולק כי סרטון עשה זאת לבד.
עוד נטען בסיכומי סרטון כי אהרונוב אישר שאסור למי מטעם זכותי ללוות את הלקוח לוועדות רפואיות, ומשלא ביססה זכותי שנתנה סיוע אחר כלשהו לסרטון, אין לקבל את התביעה. בהקשר זה נטען כי המקרה שלפנינו דומה למקרה שבו מתווך מחתים לקוח על הסכם שכר טרחה אך לא עושה דבר, ולאחר מכן מבקש את שכרו, על אף שלא היה הגורם היעיל בעסקה. לבסוף נטען כי גם אם בית המשפט יהיה סבור שזכותי זכאית לתשלום מינימאלי וזעום כלשהו בגין כמה שעות עבודה בודדות, אין מקום לחייב את סרטון בסכום כלשהו, וזאת בין היתר בשל דחיית מרבית תביעתה של זכותי שהוגשה על סך של כ- 168,000 ₪.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
26. בסיכומי התשובה טען ב"כ זכותי כי התיק לא עוסק באיכות הסיוע או בכמות הסיוע, על אף שלגישתו אין חולק כי ניתן סיוע ולא קטן, שכן מדובר בתיק שכר טרחה וסרטון שחתם על ההסכם לא הלין על הסיוע של זכותי עד שקיבל את חשבון שכר הטרחה. עוד נטען כי טענת ב"כ סרטון לגבי איכות הסיוע היא בגדר הרחבת חזית אסורה. בהקשר זה יצוין כי בכתב ההגנה הועלו במפורש טענות בעניין אי קבלת סיוע ולגבי אי שביעות רצון מאיכות הסיוע. כמו-כן הועלתה טענה לחוסר תום לב ולהפרת ההסכם מצידה של זכותי, בין היתר משלא סיפקה לסרטון את השירותים שהתחייבה לספק לו והציגה בפניו מצג שווא לגבי השירותים שיינתנו.
27. בהסכם בין הצדדים שאורכו כחצי עמוד בלבד, נכתב כי הח"מ (סרטון) מבקש מחברת זכותי "לסייע לי בקבלת פטור ממס הכנסה" ובהמשך נקבעה התמורה המוסכמת. על כן, אין אלא לפרש את ההסכם כך שהתמורה המוסכמת תשולם בגין סיוע של זכותי לסרטון בקבלת פטור ממס הכנסה, ומכאן שמתן הסיוע הוא תנאי מרכזי בהסכם. לפיכך, כדי לקבוע האם זכותי זכאית לתמורה שנקבעה בהסכם, יש לבחון האם סייעה לסרטון בקבלת ההחזרים והפטור ממס.
28. זכותי לא הגישה תצהירים של נציגיה המוזכרים בכתב התביעה – נציג בשם טל שעמו נפגש סרטון לפני חתימת ההסכם, הנציגה שהגיעה למשרדו של סרטון ולקחה ממנו מסמכים ומר אריאל לנדה ששוחח עם סרטון לגבי התשלום. זכותי אף לא ביקשה להזמין לעדות מי מהצוות הרפואי והמקצועי שלטענת אהרונוב טיפל בתיק של סרטון. אהרונוב היה יכול להצהיר ולהעיד מידיעתו האישית רק לגבי המפגש בינו לבין סרטון בעת חתימת ההסכם, לגבי השיחות שלו עם סרטון בעניין התשלום לזכותי, כמתואר לעיל ולכל היותר כי עיין בתיק רפואי עלום אשר לא צורף לתצהירו.(פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי).
29. מכלל הראיות עולה כי סרטון פנה לזכותי כדי שתסייע לו להתמודד מול הרשויות, כדי שלא יצטרך לטרוח ולבצע את כל הפעולות לבדו, אך למרות זאת, הוא זה שמילא את הטפסים, אסף את כל המסמכים והגיש את הטפסים בעצמו לרשויות השונות. אין להידרש לטענת אהרונוב שהועלתה לראשונה בסיכומיו כי זכותי ביצעה כ- 51 פעולות. טענה זו היא בגדר הרחבת חזית אסורה, שכן היא לא הוזכרה בכתב התביעה וגם לא בתצהירו של אהרונוב, וב"כ סרטון התנגד בסיכומיו להרחבת החזית. אהרונוב אישר בעדותו כי סרטון, כמו כל לקוח אחר של זכותי, לא נבדק על-ידי הצוות הרפואי של זכותי, אלא רק נבנה לו תיק רפואי. זכותי לא מצאה לנכון לצרף ראיות כלשהן המבססות מתן שירות כלשהו לסרטון, לרבות העתק של התיק הרפואי שהוכן לכאורה. למרות זאת, זכותי עומדת על קבלת שכר טרחתה בשיעור של 15% + מע"מ מסך החזרי המס ששולמו לסרטון רטרואקטיבית (ללא הגבלת שנים) ועד שנת 2015 (כולל).
30. לאור האמור לעיל, אני קובע כי זכותי לא הרימה את הנטל להוכיח כי ביצעה פעולות כלשהן כדי לסייע לסרטון לקבל החזרים או פטורים ממס הכנסה. היות שקבלת הסיוע הייתה תנאי מרכזי בהסכם בין הצדדים, ומשלא הוכיחה זכותי כי סייעה לסרטון בדרך כלשהי, אין אלא לקבוע כי זכותי אינה זכאית לקבל את התמורה שנקבעה בהסכם.
פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי.
31. אין לקבל את טענת אהרונוב בסיכומיו כי סרטון הסכים לשלם לזכותי 128,000 ₪. בהקשר זה הפנה אהרונוב למכתב דרישה של זכותי מיום 10.5.15 שאותו החזיר סרטון לזכותי לאחר שתיקן בכתב ידו סכומים שונים שנכתבו בו, כך שהסכום הכולל לאחר התיקונים עמד על 128,000 ₪. סרטון לא נשאל בחקירתו הנגדית בנוגע לתיקונים אלה. אהרונוב טען בסיכומיו כי יש לראות בביצוע התיקונים "ראיה לנכונות החישוב" וכן טען כי יש להסיק מכך שבאותה עת הסך של 128,000 ₪ לא היה שנוי במחלוקת. סרטון לא הכחיש שביצע את התיקונים, אך מעדותו ומיתר הראיות בתיק עלה כי הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי הסכום לתשלום, ולכן תואמה פגישה בין אהרונוב לסרטון שבמהלכה נוצר קרע בין הצדדים.
כך עולה למשל ממכתב התראה מאוחר יותר של ב"כ זכותי לסרטון מיום 15.6.15. במכתב זה תואר כיצד ב- 11.5, יום לאחר קבלת התיקונים של סרטון למכתב, הגיע אהרונוב לביתו של סרטון לצורך הסדרת התשלום, ובאותה פגישה אמר סרטון שאין הצדקה לתשלום התמורה שזכותי דורשת. בסוף המכתב מיום 15.6 הנ"ל נדרש סרטון לשלם 163,797 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. מנגד, במכתב תשובה של ב"כ סרטון מיום 5.7.15 נכתב כי מרשו הציע לסיים את המחלוקת בין הצדדים בתשלום סך של 3,000 ₪ בלבד לזכותי (600 ₪ X5 שעות). יום למחרת, ב- 6.7.15, שלח ב"כ זכותי מכתב תגובה לסרטון שבו דחה מכל וכל את הצעתו של סרטון וחזר על הדרישה לשלם את "מלוא החוב".
32. מכאן שהצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר תשלום סכום כלשהו, ובנסיבות העניין אף אין לקבל את הטענה כי התיקונים שביצע סרטון במכתב הדרישה מעידים שהסך של 128,000 ₪ לא היה שנוי במחלוקת. מהראיות בתיק עולה כי סרטון ביצע תיקונים במסמך כדי להראות שזכותי שגתה בחישוב הסכום שלטענתה היא זכאית לקבל, דהיינו התמורה שנקבעה בהסכם, אך בפגישותיו ושיחותיו של סרטון עם אהרונוב ועם נציגים נוספים של זכותי וכן במכתבים של ב"כ סרטון לזכותי חזר וטען סרטון כי זכותי אינה זכאית לתמורה שנקבעה בהסכם משלא קיימה את התחייבותה המרכזית על פיו אשר הינה גם בגדר הפרה יסודית של ההסכם.
33. די בכל האמור לעיל כדי לדחות את התביעה, אך מצאתי לנכון להוסיף ולקבוע כי זכותי לא פעלה בתום לב כשדרשה לקבל את מלוא סכום התמורה שנקבעה בהסכם אשר עומדת לטענתה על 163,797 ₪, אף שלשיטתה, שירותיה הסתכמו בריכוז המסמכים הרפואיים של סרטון. אין חולק כי אף גורם מקצועי מטעם זכותי לא ערך לסרטון בדיקה רפואית כלשהי, לא סייע לו במילוי הטפסים ובניסוח הבקשות למל"ל ולרשויות המס ולא ליווה אותו לוועדות הרפואיות. אהרונוב העיד בהקשר זה בחקירתו הנגדית כי זכותי לא הבטיחה לערוך לסרטון בדיקות רפואיות או ללוות אותו לוועדות במל"ל, וטען כי הערך המוסף של זכותי הוא בבניית התיק הרפואי. אלא שאותו תיק רפואי עלום לא הוצג לבית המשפט, לא הוזמן לעדות גורם מקצועי כלשהו מטעם זכותי שלקח חלק בהכנתו ואף לא הוסבר האם נדרשה לשם כך עבודה מקצועית כלשהי החורגת מאיסוף המסמכים הרלוונטיים מסרטון עצמו.
זאת ועוד, מסע' 13 לכתב התביעה עולה כי הצוות הרפואי פעל "במטרה להשלים" את בניית התיק הרפואי ומכאן שאין טענה לפיה התיק הרפואי הושלם, ובסע' 14 לכתב התביעה נטען כי זכותי החלה "ליתן את שירותיה" (מבלי לפרט הכיצד), וגם מכאן עולה כי זכותי לא טוענת להשלמת הטיפול עבור סרטון. כל אלה וכן התחמקותו של אהרונוב ממענה ישיר לשאלות כמתואר לעיל, מעיבים במידה ניכרת על מהימנות עדותו של אהרונוב ומחזקים את הקביעה שלפיה זכותי לא קיימה את ההסכם בתום לב.
34. ראו והשוו לעניין זה פסק דין של הח"מ בת"א 22198/08 כרמי יעל ואח' נ' לוונטהל ידידיה, עו"ד מיום 2.2.11. באותו מקרה הוחתמו התובעות על הסכם שבו נקבע כי עורך הדין זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 22.5% + מע"מ משווי העיזבון שהוריש המנוח לתובעות על פי צוואה. היה על עוה"ד להגיש בקשה לקיום צוואת המנוח ולייצג את התובעות בהליכי התנגדות לצוואה, אם יוגשו התנגדויות לבקשה. הבקשה הוגשה, הצוואה אושרה, לא היו התנגדויות ועוה"ד גבה מהתובעות סך של כ- 531,000 ₪ בגין שכר טרחתו בצירוף מע"מ והוצאות.
פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי.
בפסק הדין הנ"ל נקבע, בין היתר, כי הנתבע שם הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי התובעות, והתנהלותו עולה כדי הטעיה וחוסר תום לב, ובנסיבות אלה היו התובעות רשאיות לבטל את ההסכם ולדרוש מהנתבע להשיב את הכספים שחולטו בקיזוז שכר טרחה ראוי עבור העבודה שביצע הנתבע. לאחר קיזוז בסך של 21,212 ₪ חויב הנתבע להשיב לתובעות סך של 509,529 ₪.
כן ראו דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בפסק הדין שניתן בע"א 4849/06 משה קפלינסקי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (מיום 25.2.08):
"…אין חולק כי לתוצאות ההתדיינות עשויה להיות השלכה סבירה על גובה השכר הראוי הניתן עבור הייצוג. עם זאת, הדעת נותנת, כי לעולם על שכר הטרחה המשולם עבור שירות משפטי להיות מידתי וראוי, ואל לו לחרוג אף מעבר למסגרות מקובלות תקינות וסבירות של פיצוי ועל שירות שניתן ועל מאמץ שהושקע".
אמנם פסקי הדין הנ"ל עסקו בתשלום שכר טרחה בגין שירותים משפטיים של עורך דין, אך סבורני כי הרציונל שבבסיסם נכון גם לתשלום שכר טרחה בגין שירותים מקצועיים אחרים, כך שככלל, בכל תחום של שירות מקצועי ללקוח, מן הראוי שיהיה יחס סביר בין שכר הטרחה שנגבה לבין השירות שניתן והמאמץ שהושקע. קל וחומר אפוא שכאשר לא הוכח כי ניתן שירות כלשהו למעט איסוף וריכוז מסמכים רפואיים שנמצאים בידי הלקוח (וגם על כך לא הוצגו ראיות בכתב), אין מקום לגביית שכר טרחה של למעלה מ- 163,000 ₪.
35. ודוק, אין לפני תביעה חלופית לקבלת שכר ראוי בגין השירות והסיוע שסיפקה זכותי לסרטון הלכה למעשה. התביעה אמנם הוגשה גם בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, אולם מעיון בכתב התביעה עולה כי זכותי תבעה בגין עילה זו את מלוא התשלום שנקבע בהסכם ולא שכר ראוי בגין עבודתה. מהראיות בתיק עולה כי במהלך המו"מ בין הצדדים הציע סרטון לשלם לזכותי סך של 3,000 ₪ בגין הטיפול הראשוני בעניינו, אולם זכותי לא הסכימה לכך ועמדה על קבלת מלוא התשלום שנקבע בהסכם.
36. זכותי אף לא הוכיחה כי סרטון אכן התעשר על חשבונה, משלא ביססה בראיות כי ביצעה פעולות שסייעו לסרטון בדרך כלשהי לקבל את ההחזרים והפטורים ממס. יתרה מזאת, אין לשלול את האפשרות שזכותי גרמה לסרטון נזק בכך שמנעה ממנו לקבל סיוע מקצועי הולם. ב"כ סרטון טען בהקשר זה בסיכומיו כי סרטון סבר שיקבל שירות וליווי מקצועי מזכותי, ולכן לא פנה לאיש מקצוע אחר, כגון רופא שיבדוק אותו או עו"ד שייצג אותו וילווה אותו לוועדות השונות. במצב זה, הנתבע פעל למעשה לבדו ללא סיוע וייעוץ, וגם אם הגיע לתוצאה כלשהי, אזי כפי שטען בא כוחו בסיכומיו, ייתכן שהיה יכול להגיע לתוצאות טובות יותר לו היה מקבל שירות וייעוץ של אנשי מקצוע. ראו והשוו לעניין זה פסק הדין שניתן בע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל (מיום 25.6.14).
37. על כל פנים, לו רצתה זכותי לקבל שכר טרחה ראוי בגין עבודתה היה עליה לתבוע זאת במפורש ואף להציג ראיות המבססות מהן הפעולות שביצעה עבור סרטון ומהו השכר הראוי בגינן. ראו והשוו לעניין זה פסקי הדין בע"א 261/86 חברת דנו הישראלית ואח' נ' הורשפלד ואח', פ"ד מג(1) 160, 165 ובע"א 136/92 ביניש עדיאל -עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, מז(5) 114 שבהם נקבע לעניין שכר טרחת עו"ד כי שיעור השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית ובית המשפט אינו מוסמך לקבוע אותו לפי שיקול דעתו בלבד, בלי שקביעותיו יתבססו על ראיות שהובאו. משלא תבעה זכותי שכר ראוי בגין עבודתה ולא הציגה ראיות המבססות ולו לכאורה איזה סיוע נתנה לסרטון בפועל, אם בכלל, אין לחייב את סרטון לשלם לזכותי סכום כלשהו.
38. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה אתה התביעה במלואה, ומחייב את זכותי לשלם לסרטון סך של 15,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ' שבט תשע"ז, 16 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.
פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי.
פסקי דין נוספים בעיניין "זכותי":
משרדינו מעניק את שרותיו על בסיס הצלחה, התקשר עכשיו לטלפון: 03-9444747 או השאר פרטים בטופס למטה.
קישורים פנימיים:
סיכום פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי
ארגון זכותי שעובדיו לא רשאים לייצג את לקוחותיהם בוועדות רפואיות ובבתי המשפט, ניסו וכנראה לא בפעם הראשונה, לתבוע לקוחה שלהם בגין אי תשלום על שרותם.
ב פסק הדין של בית המשפט בעניין זכותי בית המשפט פסק נגד זכותי, וקבע כי עליהם לשלם את הוצאות בית המשפט של הנתבעת, סכום של כ 15,000 ש"ח.
