פיצוי בגין נזק נפשי לעובד
עובד שנגרם לו נזק נפשי עקב עבודתו עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה, בדומה למי שנגרם לו נזק פיזי עקב עבודתו, ולקבל מהמוסד לביטוח לאומי פיצויים ואת כל יתר הזכויות שמגיעות לנפגעי עבודה.
בדרך כלל כשחושבים על נזק שנגרם לעובד עקב עבודתו, ושבגינו הוא מוכר כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, האסוציאציה הראשונה שעולה הינה שהמדובר בנזק פיזי, כגון נגר שנחתך ממסור תוך כדי עבודתו בנגריה או סבל שלקה בכאבי גב בשל המשאות הכבדים שנשא. אולם, חשוב להיות מודע לכך שהחוק בארץ מכיר גם בנזק נפשי שנגרם לעובד עקב עבודתו כפגיעת עבודה. עם זאת, לא כל נזק נפשי שנגרם עקב עבודה יוכר בהכרח כפגיעת עבודה. לשם כך מומלץ להיוועץ עם עורך דין תאונות עבודה מומחה לתחום.
איזה נזק נפשי לעובד מוכר כפגיעת עבודה?
לפי חוק הביטוח הלאומי, פגיעת עבודה כוללת תאונת עבודה ומחלת מקצוע. תאונת עבודה הינה אירוע חד פעמי ופתאומי (כגון, פועל בנין שנפל מפיגום באתר הבניה), ואילו מחלת מקצוע הינה מחלה שמתפתחת לאיטה ובאופן הדרגתי עקב תנאי העבודה של העובד, ואשר גם נכללת ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (כגון מחלת אזבסטוזיס שנגרמת לעובדים שחשופים תקופה ממושכת לאבק סיבי אזבסט).
בנוסף לתאונת עבודה ומחלת מקצוע, שכאמור מוכרים כפגיעת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי, הוסיפה גם הפסיקה בארץ מקרה נוסף שניתן להגדירו כפגיעת עבודה, וזאת בהתאם להלכת המיקרוטראומה. מדובר במצב שבו העובד סבל מרצף של פגיעות/תאונות זעירות רבות לאורך זמן ממושך, כאשר כל אחת מהן בנפרד גרמה לו לנזק זעיר יחסית, אולם ההצטברות של כולן יחדיו כבר גרמה לו לנזק בריאותי ממשי.
אולם, ככל שמדובר בנזק נפשי שנגרם עקב העבודה, הפסיקה בארץ לא הכירה בנזק נפשי שנגרם עקב מתח מתמשך וקבוע במקום העבודה לפי הלכת המיקרוטראומה. תחת זאת נקבע שנזק נפשי יוכר כפגיעת עבודה רק כאשר מדובר בנזק נפשי שנגרם עקב אירוע יוצא דופן, חריג, לא שגרתי ופתאומי במקום העבודה, להבדיל מנזק נפשי שנגרם לעובד שעובד במקום עבודה שמאופיין מטבעו בלחצים נפשיים קבועים ומתמשכים בשל האירועים שנכללים בשגרת העבודה שלו.
מדובר, למשל, במקרה בו עובד בעל תפקיד בכיר בבנק חש במתח נפשי כבד ודיכאון לאחר שהוא הועבר לפתע לתפקיד נחות במקום עבודתו, או עובד ותיק שהתמוטט נפשית לאחר שקיבל במפתיע הודעת פיטורים עקב קיצוצים, או עובד שהתאבד עקב יחס משפיל ומתעמר שקיבל במקום עבודתו, או עובד בכיר באחת מקופות החולים שלקה בדיכאון לאחר שנפל קורבן לעלית אונס שהעלילה עליו אחת מעובדות הקופה, וכיו"ב.
האם נזק נפשי עקב לחצים כלכליים מוכר כפגיעת עבודה?
התשובה לכך היא שלילית. בפסיקה נקבע שבעל עסק עצמאי שלקה בדיכאון עקב מתח נפשי מתמשך בשל לחצים כלכליים, לא יוכר כנפגע עבודה, מאחר שהלחצים הכלכליים של בעלי עסקים עצמאיים אינם בגדר אירוע חריג או בלתי צפוי במציאות של ימינו, ורבים מהם חשופים לסיכונים של כישלון עסקי.
למעשה, מרבית האוכלוסיה היא אוכלוסיה עובדת. טרדות, תסכולים, אכזבות, קשיים כלכליים, מתחים, לחצים, עליות ומורדות הם מטבע הדברים מנת חלקו של חלק גדול מן העובדים במהלך עבודתם (בג"צ 4690/97 המוסד לביטוח לאומי נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם).
האם עובד זכאי לתבוע גם את המעסיק שלו בשל נזק נפשי שנגרם לו עקב העבודה?
בפסיקה נקבע שעובד שלקה בהלם ופוסט טראומה, בגינם נגרמה לו נכות נפשית לצמיתות, לאחר שצפה בתאונת עבודה מחרידה וקטלנית שבה נהרג חברו לעבודה, זכאי לקבלת פיצויים מהמעסיק שלו בגין הנזק הנפשי שנגרם לו, וזאת לאחר שנקבעה אחריותו של המעסיק לתאונה זו בשל רשלנותו (ת"א 5137-08-08 שמואל הגואל נ' תעשיות אבן וסיד בע"מ).
בית המשפט קבע שיש להרחיב את מעגל הזכאים לפיצויים מעבר לקרובי המשפחה של הניזוק, ולחייב את המעסיק גם בפיצוי נזקיו הנפשיים של העובד עקב חשיפתו לתאונת העבודה שהתרחשה עקב רשלנות המעסיק.
פיצוי בגין נזק נפשי לעובד: מהן הזכויות של עובד שלקה בנזק נפשי עקב עבודתו?
מבחינת הזכויות המגיעות מהמוסד לביטוח לאומי, אין הבדל בין עובד שלקה בנזק נפשי עקב עבודתו לבין עובד שלקה בנזק פיזי עקב עבודתו.
לפיכך, עובד שלקה בנזק נפשי עקב עבודתו ואיבד עקב כך את כושר עבודתו, זכאי לכל הזכויות שניתנות לנפגעי עבודה, בכפוף לעמידתו בתנאי הזכאות להן, ובראשן הזכות לקבלת דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה.
תשלום דמי פגיעה לעובד שלקה בנזק נפשי עקב עבודתו
עובד שלקה בנזק נפשי עקב עבודתו ואיבד עקב כך את כושר עבודתו זכאי בתחילה לקבלת דמי פגיעה למשך התקופה שבה נבצר ממנו לעבוד עקב אותו נזק נפשי, ועד ל-90 יום לכל היותר.
סכום דמי הפגיעה היומיים הינו 75% משכר העובד בשלושת החודשים הקודמים לחודש שבו הפסיק לעבוד חלקי 90, עד לתקרה יומית בסך של 1,114 ₪ (נכון לשנת 2022).
על מנת לקבל את תשלומי דמי הפגיעה, על העובד להגיש תוך שנה מהמועד שבו הוא נפגע נפשית וחדל לעבוד טופס ב.ל. 211 – תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, בסניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למקום מגוריו של העובד ושאליו הוא משוייך.
לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הנלווים הנדרשים, ובמיוחד חוות דעת פסיכיאטרית שמתארת את הנזק הנפשי שנגרם לעובד עקב עבודתו, ואת הקשר הסיבתי שבין הנזק הנפשי הנ"ל לנסיבות עבודתו.
גמלת נכות מעבודה לעובד שלקה בנזק נפשי עקב עבודתו
עם סיום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, העובד לא יהיה זכאי עוד לקבלת דמי פגיעה, אלא אם כן נותרה לו נכות נפשית בשיעור מינימאלי של 9%, לפי קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שאז הוא עשוי להיות זכאי לקבל גמלת/מענק נכות מעבודה.
לשם כך, על העובד להגיש כעת בפני המוסד לביטוח לאומי טופס ב.ל. 200 – תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה, ולצרף גם לו את כל המסמכים הנדרשים. גם טופס זה ניתן להגיש תוך שנה לאחר מועד הפגיעה הנפשית, אבל עדיף כמובן להגיש אותו קרוב ככל הניתן לסיום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, כדי לשמור ככל הניתן על רצף התשלומים המגיעים לעובד.
לאחר הגשת טופס זה, העובד יזומן לפגישה עם הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת עצם ההכרה בנכותו הנפשית, וקביעת משכה ושיעורה באחוזים.
בהתאם להחלטה זו, תיקבענה זכויותיו של העובד לקבלת גמלת/מענק נכות מעבודה, כמפורט להלן:
- אם נקבעה לעובד נכות בשיעור נמוך מ-9%, זמנית או קבועה: הוא אינו זכאי לדבר.
- אם נקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור בין 9% – 19.99%: ישולם לו מענק חד פעמי בשווי גמלת הנכות מעבודה החודשית, כפול 43.
- אם נקבעה לעובד נכות זמנית בשיעור בין 20% ל-100%: הוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה חודשית עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו (בד"כ מדובר בתקופה של עד שנה, אולם ניתן להאריך אותה מעת לעת), ובהתאם לשיעור אחוזי הנכות הנפשית שייקבעו לו (לדוגמא, אם נקבעו לו 40% נכות נפשית, הוא יהיה זכאי ל-40% מגמלת הנכות מעבודה המלאה).
- אם נקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור בין 20% – 100%: הוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה לכל ימי חייו, אף זאת בהתאם לשיעור אחוזי הנכות הנפשית שייקבעו לו, כפי שהודגם לעיל.
תאונת עבודה - בפירוט:
אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד.
אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.
התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.
התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747
ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ
ללא עלות וללא כל התחייבות.
שאלות נפוצות
משרדנו ייצג ומייצג אלפי לקוחות בתביעות מול המוסד לביטוח הלאומי וגורמים רלוונטיים נוספים למיצוי זכויותיהם של נפגעי תאונת עבודה.
משנת 2006 ועד היום, צברנו
תאונות עבודה יכולות לטמון בתוכן נסיבות שונות, חלקן שגורות ונפוצות וחלקן מצריכות בדיקה קפדנית והתוויית אסטרטגיה משפטית נכונה.
אנו מטפלים בכל סוגי התביעות, החל ממקרים מוכרים כגון פציעת גב, ועד לאירועים מוחיים המוכרים כתאונת עבודה.
משרדנו יושב ברחוב המסגר 56, קומה 2.
ניתן לקבל ייעוץ טלפוני משפטי מקדים.
