תביעה להכרה בתאונת עבודה

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. 

עובד שנפגע בתאונת עבודה באופן שפגע בכושר עבודתו ואילץ אותו עקב כך להפסיק לעבוד ולהשתכר למחייתו, בין באופן זמני בין באופן קבוע, זכאי להגיש תביעה להכרתו כנפגע עבודה בפני המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל").

קבלת התביעה והכרתו של העובד כנפגע עבודה תאפשר לו לקבל זכויות שונות, לרבות דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה, וזאת כפי שיוסבר להלן. 

הגשת הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה 

עובד שנפגע בתאונת עבודה זכאי לקבל בתחילה תשלום דמי פגיעה למשך התקופה הראשונית שבה נבצר ממנו לעבוד ולהשתכר למחייתו עקב התאונה, אם כי עד ל-90 יום לכל היותר. 

סכום דמי הפגיעה הינו 75% משכרו של העובד בשלושת החודשים שלפני מועד התאונה, ועד לתקרת סכום דמי הפגיעה ליום (סך של 1,114 ₪ ליום, נכון לשנת 2022). 

לשם קבלת דמי הפגיעה, על העובד להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס ב.ל. 211 – "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה", שכולל גם כתב ויתור סודיות רפואית, ולצרף לו את כל המסמכים הנלווים הנדרשים. 

המסמכים הנלווים כוללים בעיקר מסמכים רפואיים שמעידים על נסיבות תאונת העבודה, והנזק שהיא גרמה לעובד שבגינו הוא נאלץ להפסיק לעבוד, באופן זמני או קבוע. 

מסמכים אלו כוללים "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה" (שמונפקת לעובד על ידי קופת החולים שלו, לפי טופס ב.ל. 250 – לעובד שכיר, או  טופס ב.ל. 283 – לעובד עצמאי), או דו"ח חדר מיון, או סיכום מחלה מבית החולים, וכן כל מסמך אחר המעיד על אבחנה רפואית של העובד עקב התאונה. 

יש להגיש את התביעה לקבלת דמי הפגיעה תוך שנה ממועד תאונת העבודה, בפני סניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למקום מגוריו של העובד.

ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון (באמצעות אתר האינטרנט של המל"ל), או באופן פיזי (בדואר, בפקס, או בתיבת השירות של הסניף). 

הגשת תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה

עם סיום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה המירביים, העובד שנפגע בתאונת עבודה לא יהיה זכאי עוד לקבלת תשלום דמי פגיעה. אולם, אם תישאר לו במועד זה נכות מתאונת העבודה, בשיעור מינימאלי של 9% ומעלה, הוא עשוי להיות זכאי כעת לקבלת גמלת/מענק נכות מעבודה, וזאת לפי סוג הנכות (זמנית או קבועה) ודרגת הנכות שייקבעו לו על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. 

לדוגמא, עובד שייקבעו לו 100% נכות קבועה מעבודה, יהיה זכאי לקבל גמלת נכות מעבודה מלאה כל חייו, שתחושב לפי סכום דמי הפגיעה שמגיעים לו ליום, כפול 30, ועד לתקרה בסך של 34,234 ₪ (נכון לשנת 2022). 

לשם כך, על העובד להגיש כעת למל"ל טופס ב.ל. 200 – "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה", שגם הוא כולל כתב ויתור סודיות, ולצרף לו מסמכים רפואיים מטעם הרופא שטיפל בו בקופת החולים או בבית החולים, אם כי רק לגבי בעיה רפואית שצויינה על ידו בטופס התביעה ואשר טרם הובאה לידיעת המל"ל. 

יש לשים לב שלא ניתן להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה על ידי עובד שלא אושרה לו קודם לכן תביעה לקבלת דמי פגיעה. מצד שני, ניתן להגיש תביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה גם אם העובד חזר לעבודה או לא נעדר ממנה. 

בדומה לתביעה לקבלת דמי פגיעה, גם את התביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה יש להגיש תוך שנה ממועד תאונת העבודה, בפני סניף המוסד לביטוח לאומי שקרוב למקום מגוריו של העובד, וגם אותה ניתן להגיש באופן מקוון או באופן פיזי, כפי שהוסבר לעיל. עם זאת, מומלץ להגיש אותה קרוב ככל האפשר למועד סיום קבלת דמי הפגיעה, כדי לזרז את רצף קבלת התשלומים מהמל"ל בגין תאונת העבודה. 

לאחר הגשת התביעה לקבלת גמלת נכות מעבודה, העובד יזומן על ידי המל"ל לפגישה עם הועדה הרפואית של המל"ל, שתקבע האם אכן נותרה לעובד נכות כלשהי מתאונת העבודה, ואם כן, מהי דרגת הנכות (כלומר, שיעורה באחוזים), והאם המדובר בנכות זמנית או קבועה. 

לקביעה זו יש משמעות רבה, מאחר שממנה נגזרת זכותו של העובד לקבלת גמלת/מענק נכות מעבודה ושיעורה, וזאת כמפורט להלן: 

• עובד שנקבעה לו נכות בשיעור של פחות מ-9%, בין אם המדובר בנכות זמנית ובין אם המדובר בנכות קבועה: אינו זכאי לדבר.  
• עובד שנקבעה לו נכות זמנית, בשיעור של 20% – 100%: זכאי לקבלת גמלת נכות חודשית, לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, אולם רק עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו על ידי הועדה הרפואית (בדרך כלל מדובר בתקופה שנמשכת עד שנה). 
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 20% – 100%: זכאי לקבלת גמלת נכות חודשית, לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו, וזאת למעשה לכל ימי חייו. שכן, ככלל, אם הגיעו של העובד לגיל הפרישה, הוא אמור לקבל קצבת זקנה במקום גמלת נכות מעבודה. אולם, אם גמלת הנכות של העובד גבוהה מקצבת הזקנה שמגיעה לו, אזי הוא יקבל קצבת זקנה בתוספת קצבת זקנה לנכה, בגובה ההפרש בין גמלת הנכות לקצבת הזקנה, כך שבסופו של דבר הוא יקבל את אותו סכום כספי שהוא קיבל בגין גמלת הנכות ששולמה לו עד שהוא הגיע לגיל הפרישה. 
• עובד שנקבעה לו נכות קבועה בשיעור של 9% – 19.99%: זכאי למענק חד פעמי בשווי גמלת הנכות מעבודה החודשית כפול 43.