עורך דין מחלת מקצוע

משרדנו מייצג משנת 2006 אלפי לקוחות בתביעות מול המוסד לביטוח לאומי לקבלת פיצוי כספי בגין מחלת מקצוע.

הידע והניסיון אשר נצברו במשרד במהלך השנים מביא לכך שלקוחותינו נהנים משירות מקצועי ויעיל בניהול התיקים ויקבלו את הפיצוי המקסימלי שניתן.

עורכי הדין במשרד, הינם בוגרי רפואה למשפטנים מאונברסיטת תל-אביב.

שירותי המשרד כוללים ליווי וייצוג מול המוסד לביטוח לאומי מן הרגע הראשון ועד סיום התביעה בהצלחה תוך השגת אחוזי הנכות המרבים והפיצוי הגבוה ביותר שניתן. לאחר גיבוש אסטרטגיה מתאימה שנועדה להשיא רווחים מקסימלים, המשרד יגיש את התביעה המתאימה עבורך למוסד לביטוח לאומי, ועורך דין מטעם המשרד המתמחה בהופעה מול הוועדות הרפואיות – יתלווה וייצג אותך מול רופאי המוסד לביטוח לאומי בכל הוועדות הרפואיות עד לסיום ההליך. 

מחלה תחשב למחלת מקצוע אם היא נגרמה עקב תנאי העבודה, כך גם פגימה או פגיעה. 

לעיתים המחלה יכולה להתפרץ מיד או בסמוך לביצוע העבודה בתנאים המזיקים, ולעיתים היא מתפרצת מאוחר יותר ואף שנים לאחר מכן. 

כבכול תביעה להכרה מול המוסד לביטוח לאומי, יש להוכיח את הקשר בין תנאי העבודה לבין המחלה או הפגימה. 

התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747 

ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ 

 ללא עלות וללא כל התחייבות. 

מהי מחלת מקצוע?

תקנות הביטוח הלאומי, מגדירות פגיעה בעבודה מהיא (לקריאה נוספת בנושא ביטוח לאומי, לקריאה נוספת בנושא תאונות עבודה).

בעצם ביטוח לאומי קובע קשר בין חשיפה לחומרים כימים, גורמים ביולגים, גורמים מיכנים פיזים למחלת המקצוע.מחלת מקצוע היא אותה מחלה המצויינת בתקנה זאת ועל כן הנפגע יתבע לקבלת הכרה מביטוח לאומי ובזכות לקבלת פיצוי כספי.

מחלת מקצוע – חובת הדיווח:

על העובד הנפצע או נפגע בעבודה, ומצבו מחייב טיפול רפואי או שאיבד את כשרו לעבודה שלושה ימים לפחות, חובה למסור הודעה למוסד לביטוח לאומי, בהקדם האפשרי.

החובה למסור הודעה חלה על המבוטח שנפגע, אולם מסירתה על ידי אדם אחר כשרה ופוטרת את המבוטח מחובת ההודעה.

על המעביד לאשר את סיבות הפגיעה, את שכר עבודתו של הנפגע ואת העדרו מהעבודה כתוצאה מהפגיעה. מעביד החולק על עובדות אלו ייצן זאת בהודעותו.

על העובד הנפגע לצרף אישור רפואי על תוצאות הפגיעה ועל תקופת אי כושרו של המבוטח לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.

מחלת מקצוע בעקבות חשיפה לחומרים כימים:

  • חשיפה לחומרים מסויימים עלולה להגמר בהרעלה, בתקנות ביטוח לאומי, נמצאת רשימת החומרים המלאה שבעת חשיפה אליהם, עלולים לגרום להרעלה חריפה או כרונית.
    1.  הרעלת ארסן (זרניך) ותרכובותיו.
    2. הרעלת כרום ותרכובותיו.
    3. הרעלת עופרת ותרכובותיה.
    4.  הרעלת כספית ותרכובותיה
    5.   הרעלת זרחן ותרכובותיו.
    6. הרעלת ניקל ותרכובותיו.
    7.  הרעלת תחמוצת הפחמן.
    8. הרעלת בנזן (בנזול) ונגזרותיו.
    9. הרעלת אמינים ארומטיים.
    10. הרעלת פחמיימנים הלוגניים.
    11. הרעלת מתנול.
    12. הרעלת תחמוצות חנקן.
  •  עבודה בחמרים העשויים לגרום למחלות עור, ריאות (נוזלים, מוצקים או גזים):
    1. מחלות עור הנגרמות על ידי אבק.
    2. מחלות אלרגיות של דרכי הנשימה כתוצאה מרגישות לחמרים שונים, לרבות:איזוציאנאטים (isocyanates) תבואה, קמח ודגנים.
    3. טלקוזיס: חשיפה לטלק שעלול לגרום למחלת ריאות זו.
    4.   עקרות הנגרמות על ידי חמרים שונים, לרבות: דיברומו כלורו פרופן.
    5.  מחלת מתכות קשות (פיברוזיס של הריאות) הנגרמת על ידי מתכות קשות, לרבות: טונגסטן (tungsten), טיטניום (titanium), ונדיום(vanadium)  
  •   סרטן מקצוע הנגרם על ידי גורמים כימיים:
    1.  אמינים ארומטיים (aromatic amines).
    2.  אסבסט (asbestos) אף אם אינה אסבסטוזיס המפורטת בתוספת השלישית לפקודה.
    3.   בנזן (בנזול) (benzene, benzol) אף אם אינה הרעלת בנזול כרונית המפורטת בתוספת השלישית לפקודה.
    4.  ויניל כלוריד (vinyl chloride).
    5.  ניקל וניקל קרבוניל (nickel and nickel carbonyl).
    6. פחמנים פוליציקלים ארומטיים (hydrocarbons polycyclic aromatic).

מחלות הנגרמות על ידי גורמים פיזיקלים ומיכנים:

  •  ירידה בכושר השמיעה, חרשות או נזק באוזן הפנימית הנגרמת על ידי רעש.
  •  מחלות הנגרמות על ידי קרינה:
    1. קרינה מיננת (ionizing radiations) לרבות ירוד (cataracts) ולבננת (leukemia).
    2. קרינה אולטרסגולית (radiation ultraviolet) לרבות סרטן העור.
    3. קרינה אינפרא-אדומה (radiation infrared) לרבות ירוד (cataracts).
    4. קרינת לייזר (laser) לרבות ירוד (cataracts).
    5. מיקרו גלים (microwaves) וגלי רדיו לרבות ירוד (cataracts).
  •  מחלת קייסון הנגרמת על ידי עבודה באוויר דחוס (compressed air disease).
  •  מחלות צלילה, לרבות נמק (נקרוזה) אספטי של העצמות (aseptic bone necrosis).
  •  שיתוק עצבים פריפריים הנגרם על ידי לחץ ממושך.
  •  מחלה בגפיים ו/או בעמוד השדרה כתוצאה מרטט (ויברציה) בין שהיא מחלה בעצמות, בפרקים, בשרירים, בכלי הדם או בעצבים.
  •  בורסיטיס (bursitis) של הברך או של המפרק.
  •  דלקת בגידי פרק היד ותיקיהם (tendovaginitis).
  •  דלקות של גידים במקומות חיבור שרירים לעצמות, אצבעות, כף יד או מרפק המחייבות תנועות חד-גוניות בכף היד או במרפק החוזרות ונשנות ברציפות.
  • עווית השרירים (muscular cramps) הנגרמת על ידי עבודה באלחוט.
  • שבר הזיזים הנגרם מעבודות המחייבות ביצוע פעולות רבות וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף עמוד השדרה.
  • כיב ממאיר של קרנית העין קורה לעובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח.
  •   ירוד (קטרקט) מחשיפה לקרינת חום במפעלים או לקרינה מייננת או בלתי מייננת.

מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגים:

  • מחלות הנגרמות על ידי חשיפה לנסורת עץ או פסולת עץ.
  • הפטיטיס מסוג "ב" (hepatitis virus “B”).
  • כלבת (rabies).
  • צפדת (פלצת) (tetanus).
  •  שחפת (tuberculosis).
  •  שיתוק ילדים (poliomyelitis).
  • מחלות הנגרמות על ידי מיקרו-אורגניזם המועברות לאדם מכל מקור שאינו אדם.
  •   מחלות הנגרמות על ידי אבק צמחי:

    1. ביסנוזיס (byssinosis).
    2. מחלות הנגרמות על ידי אבק עץ לרבות מחלות אלרגיות וסרטן.

תיאור ההליך לקבלת דמי פגיעה ולקבלת קצבת נכות מעבודה:

במקרה והתביעה תוגש לאחר יותר משנה מיום הפציעה, זכאות לתשלום עשויה להשתנות. מקבל דמי פגיעה, שנותר עדיין עם נכות (קרא על נכות כללית באתרנו), עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה, למידע נוסף ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
 
  •  קבלת דבי התביעה: שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90. כאשר המבוטח מקבל דמי םגיעה מהמוסד לביטוח לאומי, המעסיק אינו רשאי לנקות לו ימי מחלה, ולא מחוייב בתשלום דמי הפגיעה לעובדו שנפגע.
  • הגשת תביעה לגמלת נכות מעבודה: לאחר הגשת התביעה, המבוטח יגיע לבדיקה על ידי ועדה רפואית שתקבע לגבי דרגת נכותו, ובהתאם לכך את זכאותו לגמלה.

לאחר בדיקות הוועדה הרפואית, וקביעת דרגת הנכות, ניתן לערער במידת הצורך.

במקרה של נכות זמנית, או החמרה במצב (כלכלי או רפואי), ניתן לבקש דיון נוסף.

התייעצות עם עורך דין מחלת מקצוע יכולה להעניק לכם את ההכוונה הנכונה למיצוי זכויותיכם.

למשרד עורכי דין זגלשטיין היו לקוחות רבים שתבעו לדמי פגיעה מהעבודה בגין מחלת מקצוע, למשל: איבוד כושר ראייה, סרטן מחשיפה לחומרים מסוכנים בעבודה, פריצות דיסק בעקבות עבודות סזיפיות, תנועה מוגבלת בכף היד ועוד…

 

שאלות נפוצות

מדובר בענף מורכב יחסית בנוף המשפטי, וזאת לאור המגוון הרחב של גורמים אותם יש לבחון ואשר הובילו להתפרצותה של מחלה כזו או אחרת.

מומלץ לאסוף כמה שיותר מסמכים רפואיים המתארים את התהליך, וכן כל מסמך או כל ראיה המגבה את מהלך העבודה השוטף במקום העבודה.

בשיחה עמנו, ננחה אתכם על הפרטים המדויקים.

כדי לבחון את סיכויי ההצלחה של התביעה, יש לשבת על כל המסמכים הקיימים ולהבין את מידת מוצקותו של התיק הקיים.

אנו נשמח לבחון יחד אתכם את הנושא לעומקו, ולחזות ברמה המדויקת ביותר שניתנת, את סיכויי הצלחתכם בתביעה ואת הפיצויים המגיעים לכם.

נציין כי אין כל חובה בחוק על הגשת תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי יחד עם עורך דין מומחה לתחום.

עם זאת, רבים בוחרים להיעזר בעורך דין, וזאת לאור המציאות המלמדת על קשיים ואתגרים אותם מערימות הוועדות הרפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי.

משרדנו יושבים בתל אביב, ברחוב המסגר 56, קומה 2.

עורך דין מחלת מקצוע - בפירוט:

אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד.

אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.

התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.

התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747 

ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ 

 ללא עלות וללא כל התחייבות. 

לקבלת ייעוץ משפטי

חייגו עכשיו:

03-9444747

סיכום דבר: