רשלנות רפואית באבחון סרטן השד
סרטן השד נחשב כיום לסוג הסרטן השכיח ביותר בישראל. לפי נתוני עמותת אחת מתשע, כיום אחת משמונה נשים עלולה לחלות במהלך חייה בסרטן השד (מה שלמרבה הצער צריך לכאורה להוביל לשינוי שם העמותה ל-"אחת משמונה"…).
עם זאת, הבשורות הטובות לגבי מחלה זו הינן שככל שהמחלה תאובחן מוקדם ככל הניתן, ותטופל בהקדם האפשרי, כך גם יגדלו סיכויי ההחלמה ממנה.
הכלל בדבר חשיבות האבחון המוקדם רלוונטי, כידוע, לכל מחלות הסרטן, אולם הוא משמעותי במיוחד לגבי סרטן השד: לפי ההערכות הקיימות כיום, סיכויי ההחלמה של נשים שאובחנו עם סרטן השד הינם גבוהים במיוחד, ועשויים אף להגיע ל-92%.
כיצד ניתן לאבחן את סרטן השד?
ניתן לאבחן את מחלת הסרטן באמצעות שורה של בדיקות שונות, החל מבדיקה ידנית של השד, וכלה בבדיקות הדמייה כגון ממוגרפיה, אולטרא סאונד, ו-MRI; בדיקת ביופסיה; ועוד.
מאחר שהאבחון המוקדם של סרטן השד מהווה כאמור מפתח לריפוי ממחלה זו, חשוב להקפיד גם על ביצוע בדיקות מעקב שגרתיות, שכוללות בראשו בראשונה בדיקה ידנית ובדיקת ממוגרפיה.
את הבדיקה הידנית מומלץ לעשות הן באופן עצמאי, ובתדירות של אחת לחודש, והן על ידי כירורג שד, ובתדירות של אחת לשנה, החל מגיל 30 ומעלה.
ככל שהבדיקה הידנית העלתה ממצאים מחשידים כלשהם, כגון גוש בשד, שינויים בעור השד או הפיטמה, או הפרשה מהפיטמה, יש להפנות את האשה לבדיקת ממוגרפיה. בנוסף, יש לבצע את בדיקת הממוגרפיה גם כבדיקת סקר שגרתית בקרב נשים שלא התגלו לגביהם ממצאים מחשידים כאמור, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
בדיקת ממוגרפיה הינה למעשה צילום רנטגן ייחודי של רקמת השד, שלעתים קרובות מאפשר לזהות את הגידול עוד לפני שניתן לחוש בו בבדיקה ידנית. אם בדיקת הממוגרפיה מראה שמבנה השד הינו צפוף יחסית, מאחר שהוא מורכב ברובו מבלוטות וצינורות חלב (להבדיל מרקמת שומן), שעלולות להסתיר את הגידול, יש להפנות את המטופלת גם לביצוע בדיקת אולטרא סאונד.
ככל שבדיקת הממוגרפיה העלתה חשד לגידול שד, יש להפנות את המטופלת לבדיקת ביופסיה, על מנת לאבחן האם המדובר בגידול שפיר (כגון ציסטה) או חלילה ממאיר. במהלך בדיקת הביופסיה, נוטלים דגימת תאים מהרקמה החשודה באמצעות מחט, ושולחים אותה לבדיקת מעבדה לצורך אבחונה תחת מיקרוסקופ.
ככל שהגידול אובחן כממאיר במסגרת בדיקת הביופסיה, יש לבצע בדיקות נוספות לצורך אבחון של גידולים נוספים בשד או שליחת גרורות, כגון בדיקת MRI, CT, או סריקת PET CT.
כיצד עלולה להתרחש רשלנות באבחון סרטן השד?
הרשלנות הרפואית באבחון מחלת הסרטן עלולה להתרחש בכל מיני נסיבות, כפי שיודגם להלן.
(א) אי הפניית המטופלת לביצוע בדיקת ממוגרפיה באופן שגרתי בהתאם להנחיות העדכניות של משרד הבריאות
התדירות המקובלת כיום לביצוע בדיקת ממוגרפיה שגרתית לנשים שאינן נמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד, הינה אחת לשנתיים, והחל מגיל 50 (כ-80% מהחולות בסרטן השד מאובחנות בגיל 50 ומעלה; כ-15% מהחולות מאובחנות בגיל 49-40, ורק כ-5% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 40).
כאשר מדובר בנשים שנמצאות בסיכון גבוה לסרטן השד, עליהן לעבור את בדיקת הממוגרפיה בתדירות גבוהה יותר, של אחת לשנה, בדרך כלל החל מגיל 40.
גורמי הסיכון לסרטן השד: גורמי הסיכון לסרטן השד כוללים, בין היתר, היסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות, בייחוד אצל קרובות משפחה מדרגה ראשונה, כגון אמא או אחות.
לנשים בעלות סיפור משפחתי כזה, מומלץ בדרך כלל להתחיל בביצוע בדיקות הממוגרפיה כשהן צעירות ב-10 שנים מהגיל שבו חלתה קרובת המשפחה שלהן מדרגה ראשונה. בנוסף, יש להפנות אותן לביצוע בדיקה גנטית פשוטה, באמצעות בדיקת דם או בדיקת רוק, לצורך אבחון נשאות של מוטציות בגנים בשם 1 BRACA או 2 BRACA שעלולות לגרום בסבירות גבוהה לסרטן השד או השחלות (עם זאת, חשוב לציין שרוב מקרי סרטן השד אינם נגרמים מנשאות גנטית או סיפור משפחתי).
נשים שעברו הקרונות בבית החזה, בדרך כלל לצורך טיפול במחלת הודג'קין, ובעיקר לפני גיל הפריון, נמצאות אף הן בסיכון מוגבר לחלות בסרטון השד.
גורמי הסיכון נוספים כוללים צריכת אלכוהול מוגברת, עישון, השמנת יתר, ועוד.
(ב) אי הפניית המטופלת לכירורג שד ו/או ביצוע בדיקות נוספות בעקבות ממצאים מחשידים שהתגלו בבדיקות מוקדמות
מדובר למשל באי הפניית המטופלת לבדיקת ממוגרפיה לאחר גילוי ממצאים מחשידים בבדיקה ידנית (בין שהדביקה נערכה על ידי האשה ובין שהיא נערכה על ידי רופא), אי הפניית המטופלת לבדיקת ביופסיה לאחר שהתגלו ממצאים מחשידים בבדיקת ממוגרפיה, או אי הפניית המטופלת לבדיקת אולטרא סאונד כאשר בדיקת הממוגרפיה שלה הראתה שמבנה בשד שלה צפוף יחסית, ועוד.
(ג) ביצוע רשלני או פיענוח שגוי של הבדיקות השונות לאבחון סרטן השד
לדוגמא, פיענוח בדיקת ממוגרפיה כבדיקה תקינה בשעה שהיא הייתה הצביעה על ממצאים מחשידים, או אבחון דגימת תאים שנלקחו בבדיקת ביופסיה כתאים שפירים, בשעה שהם היו ממאירים.
כיצד מגישים תביעת פיצויים בגין רשלנות באבחון סרטן השד?
ככלל, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות באבחון סרטן השד תוך 7 שנים ממועד האירוע הרשלני.
בדרך כלל, הטענה בתביעת פיצויים בגין רשלנות באבחון סרטן הינה שעקב הרשלנות באבחון הסרטן במועד, נמנעה מהחולה האפשרות לקבל את הטיפול הרפואי המתאים בהקדם האפשרי, ועקב כך נפגעו סיכויי החלמתה מהמחלה.
הפיצויים שניתן לקבל בגין רשלנות באבחון סרטן השד נחלקים לשני סוגים:
- פיצויים בגין נזקים ממוניים (כספיים), שניתנים לכימות כספי לפי חישוב מתמטי, כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות סיעוד ועזרת צד שלישי וכדומה,
- ופיצויים בגין נזקים לא ממוניים, שאינם ניתנים לכימות כספי לפי חישוב מתמטי, כגון כאב וסבל, וקיצור תוחלת החיים.
רשלנות רפואית - בפירוט:
אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד. כלל המאמרים נכתבו על-ידי עורך דין לתביעות רפואיות מומחה מטעמנו.
אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.
התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.
התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747
ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ
ללא עלות וללא כל התחייבות.
