התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון
סעיף 32 לחוק הנכים קובע, כי התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון, תחול תוך 3 שנים מיום השחרור מהשירות הצבאי, כאשר במהלכו אירע האירוע שגרם לתובע לנכות, מלבד מקרים כגון מחלות מסוימות אשר לגביהן קבע שר הביטחון תקופת התיישנות ארוכה יותר. למעשה, ניתן יהיה להתגבר על תקופת ההתיישנות ולהאריכה, מעבר למה שמציין החוק,רק בתנאי שקיימת חבלה רשומה. הכוונה היא, סמוך ליום האירוע שגרם לחבלה, כלומר, חבלה אשר נרשמה ברשומות צה"ל או ברשומות אחרות המנוהלות ע"י מדינת ישראל, או ע"י מוסד ציבורי אחר, אשר אושר לעניין זה באמצעות שר הביטחון.
דוגמא לכך, היא שאכן קיים חומר רפואי מרופא מוסמך, אשר מעיד על פרוץ מחלה ו/או הגבלה שנגרמה לנפגע בעת שירותו הצבאי. במקרים בהם הנכות נבעה ממחלה אשר שר הביטחון קבע לגביה בתקנות תקופת התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון, שהיא לתקופה ארוכה יותר, תתיישן הזכות בתום של אותה התקופה. בעצם, הסייג הזה, מאפשר לבעלי נכויות מסוימות לזכות בתקופת התיישנות ארוכה יותר ולכן, הזכות תתיישן בתום אותה התקופה שנקבעה במקרים ספציפיים אלה. למשל, התמודדות עם הפרעות פוסט טראומטיות, היות והפרעה זו היא בלתי צפויה ולא ניתן לדעת מתי תפרוץ.
הסייג הנוסף לגבי "חבלה רשומה" והארכת תקופת ההתיישנות לתביעה נגד משרד הביטחון
קיים עוד סייג אשר מופיע בסעיף 32א לחוק הנכים תחת הנושא "חבלה רשומה". על פי סעיף זה, רישום החבלה ברשומות הצבא או בבתי החולים האזרחיים סמוך למועד האירוע שגרם למחלה או חבלה, יקנה עילה להארכת מועד התיישנות התביעה נגד משרד הביטחון עד להגשת הבקשה, כך שההתיישנות תידחה.
למרות זאת, יכולים להיות מקרים, אשר בהם למרות שהנפגע שהגיש תביעה נגד משרד הביטחון יוכיח על קיומה של חבלה רשומה, קצין התגמולים, עדיין יכול לדחות את התביעה בעילה של התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון,, כי בגלל שעברו כמה שנם, קשה יהיה לברר את הקשר הסיבתי לחבלה וכן, את הקשר של החבלה לשירות צבאי או להשיג עדויות תומכות.
מדוע אסור להתמהמה בהגשת תביעה נגד משרד הביטחון?
יש לדעת, כי למרות שלפי החוק, התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון, היא בתוך 3 שנים מיום השחרור מהשירות הצבאי, מומלץ להגיש את התביעה תוך שנה, היות ואם התביעה אכן תוכר וייקבעו לנפגע 20% נכות לפחות שיזכו אותו בתגמולים, התגמולים למעשה, ישולמו לנפגע מיום שחרורו מהשירות הצבאי. בגלל שתביעות מעין אלה, נמשכות כמה שנים, מדובר בלא מעט כסף שהתובע יכול לקבל רטרואקטיבית. אם הנפגע/התובע יגיש את תביעתו תוך 3 שנים משחרורו מהשירות הצבאי, אבל לאחר שנה הוא יגיש את התביעה והיא תתקבל, הוא יהיה זכאי לקבלת התגמולים המגיעים לו רק מיום הגשת התביעה ולא מיום שחרורו מהשירות הצבאי.
הסכנה היא, שהתובע יפסיד תקופה רטרואקטיבית של מספר חודשים, כך שבמידה ומדובר באחוזי נכות גבוהים, זה עשוי להסתכם בכמה עשרות אלפי שקלים. זו הסיבה כי ההמלצה של עורכי דין לנזיקין שמתמחים בתביעות נגד משרד הביטחון, ממליצים להגיש את התביעה כשנה לאחר קרות המקרה.
מקרה נוסף שהתביעה נגד משרד הביטחון תידחה על הסף או לא תוכר ע"י משרד הביטחון
ישנם מקרים, אשר בהם התובע, יבקש להגיש תביע לאחר שכבר חלפו שנים רבות מהשחרור משירותו צבאי. מסתבר שאותו נפגע, הגיש תביעה לנכות כללית במוסד לביטוח לאומי ואף הוכר כנכה, כך שהוא כבר קיבל תגמולים במשך שנים. במקרה כזה, יטען קצין התגמולים במשרד הביטחון, כי לא די בכך שהתביעה התיישנה, כי אם התובע/הנפגע בחר בזכויותיו לפי חוק הביטוח הלאומי, כך שהוא לא יוכל להגיש תביעה במקביל לפי חוק הנכים ולקבל את זכויותיו גם ממשרד הביטחון.
נפגע שיבחר לערער על טענת דחית התביעה נגד משרד הביטחון, עליו לקחת בחשבון כי ערר זה יהיה מורכב מאוד. לסיכום – במדיה ונפגעתם במהלך שירותכם במשרד הביטחון, לפני הגשת תביעה, או מיד לאחר קרות האירוע, יש לפנות מיד לעו"ד המתמחה בתביעות נזיקין מול משרד הביטחון.
