תפריט
בישראל ישנם אלפי נפגעים של פעולות איבה בנסיבות שונות ומגוונות, כגון מי שנפגע עקב התקפת טילים, מי שנדקר על ידי מחבל, או נפגעי הלם וחרדה, וכיו"ב.
רבים מנפגעי פעולות האיבה נאלצים להתמודד עם אתגרים שונים, קשים מנשוא, וזאת לא רק מההיבט הפיזי, כי אם גם מההיבט הרגשי-נפשי וההיבט הכלכלי.
המדינה מודעת לקשיים אלו, ועל כן היא מעניקה לנפגעי פעולות האיבה מגוון זכויות והטבות, בכפוף להגשת תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי. אולם, עם זאת, לא כל הנפגעים מודעים להיקף הזכויות וההטבות שלהם הם זכאים, והעיקר: רבים מהם גם לא ממש יודעים כיצד לעמוד על זכויותיהם ולממש אותן באופן מירבי ומיטבי.
לנפגעים אלו מומלץ להיעזר בעו"ד שמתמחה בזכויות נפגעי פעולות איבה, על מנת שהוא ייעץ להם ויסייע להם לקבל ולמצות את כל הזכויות שמגיעות להם לפי החוק, וזאת כפי שיוסבר להלן.
הגשת תביעת נפגע פעולת איבה בפני המוסד לביטוח לאומי נעשית באמצעות טופס בל/580 – הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה, בצירוף כל המסמכים רפואיים שמעידים על הפגיעה שנגרמה לנפגע עקב פעולת האיבה.
כדי שהתביעה תתקבל, עליה לעמוד במספר תנאים מרכזיים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970:
ראשית, אירוע הפגיעה צריך להיות מוכר כפעולת איבה לפי החוק (כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן), ולנפגע עצמו צריך להיות מעמד חוקי בארץ (כגון אזרח או תושב ישראלי ועוד).
שנית, יש להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה של הנפגע לפעולת האיבה. כלומר, יש להוכיח שהפגיעה שממנה סובל הנפגע, בין אם המדובר בפגיעה פיזית ובין אם המדובר בפגיעה נפשית, אכן אירעה עקב פעולת האיבה, ולא בגלל נסיבות אחרות, שאינן קשורות כלל לפעולת האיבה. ככל שהמל"ל ידחה את התביעה בטענה להעדר קשר סיבתי, ניתן להיעזר בעו"ד על מנת לערער על החלטה זו ולהביא לשינויה.
שלישית, הגשת התביעה צריכה להיעשות תוך שנה ממועד הפגיעה. עם זאת, במקרים חריגים ייתכן שהתביעה תתקבל לאחר מכן, וגם במקרה כזה מומלץ להיעזר בעו"ד גם על מנת להבטיח את סיכויי קבלת התביעה למרות שהיא הוגשה באיחור.
חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מכיר במגוון רחב של פעולות איבה, לרבות התקפת טילים של החמאס מדרום או של חיזבאללה מצפון; פיגועי טרור נקודתיים, כגון פיגועי דקירה או ירי; ואף פיגועי טרור שהתרחשו בחו"ל, אשר כוונו לפגוע בישראלי או יהודי.
אולם, על אף שהתביעה מוגשת בפני המוסד לביטוח לאומי, ההכרה באירוע הפגיעה כפעולת איבה לפי החוק נעשית על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון.
לשם כך, המל"ל יפנה ביוזמתו אל הרשות המאשרת לאחר הגשת התביעה בפניו, על מנת לקבל ממנה אישור זה. החלטת הרשות צריכה להינתן תוך 3 חודשים, אלא אם הרשות החליטה להאריך את המועד מטעמים מיוחדים. אם הרשות המאשרת לא הכירה באירוע כפעולת איבה, ניתן לערער על החלטתה בפני ועדת העררים, תוך חודשיים ממועד קבלת ההחלטה. החלטת ועדת העררים הינה סופית, ועל כן לא ניתן לערער גם עליה.
לפיכך, מומלץ להיעזר בעו"ד שבקי בזכויות נפגעי איבה לצורך הגשת התביעה, וזאת על מנת להגדיל את סיכויי קבלת התביעה מלכתחילה, וללא כל צורך בהגשת ערר. ככל שאין מנוס מהגשת ערר, מומלץ שבעתיים להיעזר בעו"ד לצורך הגשת הערר באופן מקצועי, מנומק היטב, ומשכנע, מאחר שלא ניתן לערער על החלטת ועדת העררים, בהיותה החלטה סופית, כאמור לעיל.
נפגע פעולת איבה שנגרמה לו נכות פיזית או נפשית עקב פעולת האיבה, זכאי לקבל תגמולי נכות והטבות נוספות בהתאם לשיעור אחוזי הנכות שייקבעו לו.
לשם כך עליו להגיש טופס בל/581 – תביעה לקביעת דרגת נכות ולתשלום תגמול נכות לנפגע איבה, בצירוף מסמכים רפואיים שמעידים על הנכות שנגרמה לו עקב פעולת האיבה.
גם קבלת תביעה זו מותנית בתנאים בדבר ההכרה בפעולת האיבה על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון, מעמדו החוקי של הנפגע בארץ, הקשר הסיבתי בין הנכות לפעולת האיבה, והגשת התביעה תוך שנה ממועד הפגיעה.
לאחר קבלת התביעה וההכרה כנפגע פעולות איבה, על הנפגע להופיע בפני וועדה רפואית לצורך קביעת שיעור אחוזי הנכות שלו. בהתאם לשיעור זה ייקבע היקף תגמולי הנכות וההטבות הנוספות שלהם הוא זכאי.
על מנת להבטיח שהועדה הרפואית תקבע לנכה נפגע פעולות האיבה את מירב אחוזי הנכות המגיעים לו, מומלץ להיעזר בעו"ד שבקי בזכויות נפגעי פעולות איבה, אשר יסביר לנפגע על הליך ההופעה בפני הועדה ויכין אותו לקראתה. במידת הצורך, הנפגע גם יוכל להיות מיוצג על ידי עו"ד במסגרת ההופעה בפני הועדה.
בעניין זה יש לשים לב שקביעת אחוזי הנכות לנפגעי פעולות איבה על ידי רופאי המוסד לביטוח לאומי נעשית לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969, שמיועדות בעיקרן לקביעת אחוזי הנכות של נכי צה"ל, ולא לפי תקנות הביטוח הלאומי שמשמשות לקביעת אחוזי נכות כללית, דבר שאף הוא מצריך בקיאות משפטית ספציפית בתקנות אלו.
ככל שהנפגע איננו שבע רצון מהחלטת הועדה הרפואית, באפשרותו להגיש ערר על החלטתה בפני הועדה הרפואית לעררים תוך 60 – 90 יום מקבלת החלטתה. על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, אולם זאת בסוגיות משפטיות בלבד (להבדיל מסוגיות רפואיות), כגון ניגוד אינטרסים, חוסר הנמקה של ההחלטה, וכיו"ב. ושוב, גם על מנת להגדיל את סיכויי קבלת הערר והערעור הנ"ל, מומלץ מאד להיעזר בעו"ד שבקי בדרישות החוק והפסיקה בנושא זכויות נפגעי פעולות איבה, ובניואנסים השונים שלהם.
אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד.
אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.
התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.
התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747
ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ
ללא עלות וללא כל התחייבות.
