תביעות נפגעי פעולות איבה – מי יכול להגיש תביעה?

תביעות נפגעי פעולות איבה – מי יכול להגיש תביעה?

פעולות האיבה מהוות כידוע ולמרבה הצער חלק בלתי נפרד משגרת המציאות הישראלית, וזאת במשך שנים רבות. 

על מנת לסייע לנפגעי פעולות האיבה להתמודד עם הפגיעה שספגו ולהחלים ממנה (ככל הניתן), המדינה מעניקה להם מגוון זכויות, הטבות, ופיצויים, אם כי בתנאי שהם הוכרו כנפגעי פעולות איבה לפי החוק. 

כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן, ההגדרה של פעולות איבה הינה הגדרה מאד רחבה, אשר מכסה שורה ארוכה של פגיעות ובנסיבות שונות.  מדובר, בין היתר, במי שנפגע עקב התקפות טילים, פיצוץ מטעני חבלה, פיגועי ירי, דקירה, דריסה, ועוד; בין אם הוא נפגע בארץ ובין אם הוא נפגע בחו"ל (בתנאי שמדובר בפעולת איבה שכוונה כנגד ישראל); בין אם הוא נפגע בגופו ובין אם הוא נפגע בנפשו (כגון נפגעי הלם, חרדה, פוסט טראומה); בין אם הוא נפגע באופן ישיר ובין אם הוא נפגע באופן עקיף (כגון מי שמעד ונחבל תוך כדי ריצה למקלט בעקבות השמעת אזעקת הטילים), וכיו"ב.

קיימים מספר מסלולים לפיהם נפגעי פעולות האיבה יכולים לממש את זכויותיהם: 

כאשר מדובר בנפגעי פעולות איבה שנפגעו תוך כדי ועקב שירותם הצבאי-בטחוני, כגון חיילי צה"ל, שוטרים, עובדי שב"כ, עובדי שב"ס, ועוד, עליהם להגיש תביעה בפני משרד הביטחון – קצין התגמולים, לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב].  

כאשר מדובר ב-"נפגעים רגילים" שנפגעו מפעולות איבה (כלומר, שלא תוך כדי ועקב שירות צבאי-בטחוני), עליהם להגיש את התביעות הבאות: 

לקבלת פיצויים בשל פגיעות רכוש עקב פעולות איבה – יש להגיש תביעה בפני קרן הפיצויים ברשות המסים,  לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961. 

לקבלת פיצויים בשל פגיעות גוף עקב פעולות איבה – יש להגיש תביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970. 

מי שנפגע בפעולת איבה לפי חוק התגמולים, בנסיבות שיכולות להוות גם תאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי או תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (לדוגמא, מי שנפגע מרכב של מחבל שהתנגש בו בעת שהוא נהג ברכבו בדרכו מביתו לעבודה), לא יוכל לקבל פיצויים כפולים, אלא יצטרך לבחור בסוג הפיצויים שירצה לקבל לפי אחד מהחוקים הללו. 

במאמר זה נתרכז בהגשת תביעה בגין פגיעות גוף עקב פעולות איבה בפני המוסד לביטוח לאומי. 

מי יכול להגיש תביעת נפגע פעולות איבה?

כדי להגיש תביעת נפגע פעולות איבה, על הנפגע לעמוד בשני התנאים המצטברים הבאים: 

  1. לנפגע יש מעמד חוקי בארץ. 
  2. אירוע הפגיעה הוכר כפעולת איבה.

כאמור, מדובר בשני תנאים מצטברים. לפיכך, די בכך שאחד מהם לא יתקיים, כדי שהנפגע לא יהיה יוכר כנפגע פעולת איבה.   

ככל שהנפגע מת בעקבות פעולת האיבה, רשאים בני משפחתו להגיש את התביעה. 

(1) מעמדו החוקי של הנפגע בארץ

ההכרה כנפגע פעולות איבה ניתנת רק למי שהמעמד שלו בישראל משתייך לאחת מהקטגוריות הבאות: 

  • תושב ישראלי או אזרח ישראלי,  שנפגע בישראל, או בשטחי יהודה, שומרון, וחבל עזה (שבשליטת ישראל), או בחו"ל.    
  • אזרח ישראלי שטרם חלפה שנה מהמועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל, אשר נפגע בחו"ל. 
  • מי שאינו תושב או אזרח ישראלי, אך הוא נכנס לארץ כדין, לפי רשיון או אשרה שניתנו לו לפי חוק הכניסה לישראל או שהוא פטור מהם (כגון בעלי דרכון דיפלומטי או תיירים ממדינה שישראל פטרה אותה מחובת אשרה וכיו"ב), אשר נפגע בישראל, או בשטחי יהודה, שומרון, וחבל עזה (שבשליטת ישראל). 
  • תושב השטחים בעל תעודת זהות ישראלית, שנפגע בתחום הקו הירוק.
  • תושב השטחים בעל היתר כניסה לארץ ממפקד כוחות הצבא בשטח, שנפגע בתחום הקו הירוק.
  • תושב חוץ שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעסיק ישראלי בחו"ל. מעסיקים ישראליים בחו"ל כוללים את השגרירויות והקונסוליות ישראליות ברחבי העולם, משלחות שונות מטעם המדינה, וגופים ישראליים שפועלים בחו"ל ואושרו על ידי שר הרווחה לעניין תשלומים לנכים נפגעי איבה, כגון הסוכנות היהודית, בנקים (לאומי, דיסקונט, הפועלים), חברת צים, ועוד. 

(2) אירוע הפגיעה הוכר כפעולת איבה

ההגדרות של אירוע שמהווה "פעולת איבה", מופיעות בסעיף 1 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, בעוד הסמכות להחליט ולקבוע האם אירוע מסויים אכן מהווה פעולת איבה לפי ההגדרות הללו מוקנית לרשות המאשרת במשרד הביטחון, אשר הוקמה מכח סעיף 10 לחוק (אם כי יובהר שהמוסד לביטוח לאומי הוא שמטפל בקבלת החלטת הרשות המאשרת, וזאת לאחר הגשת התביעה בפניו).   

סעיף 1 לחוק מכיל מספר הגדרות רחבות, מורכבות, ומגוונות של פעולות איבה. באופן כללי, ניתן לחלק את ההגדרות הללו לפעולות כוחות אויב ומעשי אלימות, וזאת כמפורט להלן:

(א) פעולות כוחות אויב

כוחות אויב כוללים כוחות צבאיים, חצי צבאיים, או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, או כוחות של ארגון עוין לישראל. 

  • פעולות איבה של כוחות אויב, לרבות פעולות שבוצעו תוך סיוע לכוחות אויב, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם מטרותיהם.
  • פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב, או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר כי תבוצע פעולת איבה כזו
  • פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולת איבה של כוחות אויב או מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כזו גם אם הוא לא הופעל, למעט פגיעה שנפגע בה אדם בגיל 18 ומעלה כשהוא מבצע פשע או עבירה אחרת שיש בה זדון או רשלנות פושעת.

(ב) מעשי אלימות 

מדובר במעשי אלימות כנגד אדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני מסויים, אשר נובעים מהסכסוך הישראלי-ערבי או שנעשו על ידי ארגון טרור:

  • מעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, ובלבד שהוא נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
    מדובר, למשל, במעשי אלימות אשר מבוצעים על ידי ערבים נגד יהודים/ישראלים ובשל היותם יהודים/ישראלים, או שהם מבוצעים על ידי יהודים כנגד ערבים, ובשל היותם ערבים (כגון פעולות "תג מחיר").  
  • מעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני, אשר נעשה על ידי ארגון טרור שהוכרז לפי חוק המאבק בטרור.

 

ארגוני הטרור שהוכרזו כאמור אינם בהכרח רק ארגונים ערבים, כגון החמאס או הג'יהאד האסלמי, הואיל וגם תנועת כך היהודית הוכרזה כארגון טרור, ועל כן גם מעשה אלימות של פעילי תנועת כך כנגד ערבים יכול להוות פעולת איבה.  

מי שנפגע מפעולת איבה שעונה על אחת ההגדרות הללו, יכול להיות מוכר כנפגע פעולות האיבה גם אם הגורם שביצע את פעולת האיבה לא התכוון לפגוע בו. לדוגמא, אם יהודי שתיכנן לפגוע בערבי, פגע "בטעות" ביהודי אחר תוך כדי ביצוע פעולת האיבה, או ההיפך, אזי אותו נפגע יוכר אף הוא כנפגע פעולת איבה. 

פעולות איבה בחו"ל. ככלל, פגיעה שאירעה בחו"ל תוכר כפעולת איבה בתנאי שהיא לא אירעה בלבנון, סוריה, סעודיה, עיראק, תימן, ואיראן, וכן בתנאי שמטרתה הייתה פגיעה בישראל או בעם היהודי. עם זאת, פגיעה שאירעה בחו"ל החל מיום 1.4.2012 ואילך, תוכר כפעולת איבה גם אם מטרתה לא הייתה פגיעה בישראל או בעם היהודי, בתנאי שהיא התרחשה על ידי ארגון שאחת ממטרותיו היא פגיעה בישראל, באזרחי ישראל או ביהודים. במקרה זה ניתן להיות זכאי לקבלת הזכויות לפי חוק התגמולים החל מיום 1.4.2017.

בנוסף, מי שנפגע בפעולת איבה בחו"ל וזכאי לקבלת פיצויים לפי דיני המדינה שבה הוא נפגע הוא הארץ שבה הוא תושב, אינו זכאי לקבלת הזכויות לפי חוק התגמולים.

הליך הגשת תביעת נפגע פעולות איבה

אופן הגשת התביעה. הגשת תביעת נפגע פעולות איבה בפני המוסד לביטוח לאומי נעשית באמצעות טופס בל/580 – הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה, ולצרף לה את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים לפגיעת התובע מפעולת האיבה. 

מועד הגשת התביעה. ככלל, יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים  ממועד התרחשות פעולת האיבה. כלומר, תקופת התיישנות התביעה הינה שנה אחת בלבד, בניגוד ל-7 השנים שנוהגות לגבי תביעות אזרחיות שאינן במקרקעין.  עם זאת, ייתכנו מקרים חריגים שבהם התביעה תתקבל גם אם היא הוגשה באיחור, אך רצוי להימנע מכך. 

אישור ההכרה בפעולת האיבה. תנאי מקדמי לקבלת התביעה הינו מתן אישור על ידי הרשות המאשרת במשרד הביטחון כפי שהוסבר לעיל, אשר קובע שהאירוע שבו נפגע התובע הוכר כפגיעת איבה.  לשם כך, המל"ל יפנה ביוזמתו אל הרשות המאשרת לאחר הגשת התביעה, על  מנת לקבל ממנה אישור זה.  

החלטת הרשות צריכה להינתן תוך 3 חודשים, אלא אם הרשות החליטה להאריך את המועד מטעמים מיוחדים. אם הרשות המאשרת לא הכירה באירוע כפעולת איבה, ניתן לערער על החלטתה בפני ועדת העררים, תוך חודשיים ממועד קבלת ההחלטה. החלטת ועדת העררים הינה סופית, ועל כן לא ניתן לערער גם עליה. 

ככל שהתביעה התקבלה, הנפגע יהיה זכאי למגוון זכויות, לרבות טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי, תגמולי נכות,  ועוד. 

תביעות משרד הביטחון - בפירוט:

אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד.

אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.

התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.

התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747 

ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ 

 ללא עלות וללא כל התחייבות. 

לקבלת ייעוץ משפטי

חייגו עכשיו:

03-9444747

סיכום דבר: