המדריך לתאונות עבודה – עשה ואל תעשה !

המדריך לתאונות עבודה – עשה ואל תעשה נכתב על בסיס ניסיון של אלפי תיקים, בהם לקוחות הגיעו למשרד לאחר שכבר גרמו נזק משמעותי לתיק ופגעו בסיכויי הצלחת תביעתם. מדריך זה נועד למנוע את  רוב התקלות אשר נגרמות על ידי הנפגעים עצמם. חשוב לזכור שבדר"כ הנזק המשמעותי ביותר שנפגע יכול לגרום לתיק, נגרם על ידו מיד לאחר התאונה ובימים הראשונים שלאחר התאונה. רוב הטעויות נעשות בתום לב ונובעות מחוסר ידיעה והכרת החוק. "המדריך לתאונות עבודה – עשה ואל תעשה"  נועד לשפר את הידע של ציבור הנפגעים, ובכך למנוע מהם לעשות טעויות אשר יהיה קשה מאוד לתקנם בעתיד. טעויות אלו כפי שיוסבר בהמשך, עלולים להביא לדחיית תביעתם מול המוסד לביטוח לאומי.

בישראל מתרחשות מעל ל- 70,000 תאונות עבודה מדי שנה. נכון לשנת 2018 מדובר במספר עצום הגבוה פי 5.5 ממספר תאונות הדרכים באותה השנה, אשר עמד על 12,557 מקרים. במאמר זה אתייחס הן לתאונות עבודה והן למחלות מקצוע. אבהיר מה ההבדל בין המושגים, וכיצד יש לפעול במידה ונפגעת בתאונת עבודה או חלית במחלה כתוצאה מעיסוק בעבודתך.

תאונת עבודה

הינה תאונה, אשר התרחשה תוך כדי עבודתו, ועקב עבודתו, של העובד אצל מעבידו, או תוך כדי עבודה מטעמו של מעבידו. במקרים בהם מדובר בעובד עצמאי, תוכר התאונה כתאונת עבודה רק אם התאונה התרחשה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו של העובד העצמאי. כתאונת עבודה תחשב גם כל תאונה אשר התרחשה בדרכו של העובד מביתו למקום העבודה ובחזרה. ואולם, במקרים בהם סטה העובד מן הדרך, ייתכן והתאונה לא תוכר כתאונת עבודה, היות והסטייה מן הדרך קוטעת ברוב המקרים את הקשר הסיבתי שבין האירוע התאונתי לעבודה.

 

מחלת מקצוע

הינה מחלה אשר נגרמה כתוצאה מן העיסוק בעבודה. על מי שמבקש כי מחלתו תוכר כמחלת מקצוע להוכיח כי: מחלתו נגרמה כתוצאה ישירה מהעיסוק בעבודתו, וכי אלמלא העיסוק במקצועו במסגרת עבודתו – סביר להניח כי לא היה לוקה במחלה זו. כדי שהתביעה להכרה במחלת המקצוע תתקבל, יש צורך בידע ומיומנות רבה של עורך-הדין.

משרד זגלשטיין מחזיק במומחיות ייחודית ובניסיון של שנים אשר נצבר במהלך ניהול אלפי תיקים, בין השאר ב: אירועים מוחיים, התקפי לב, חירשות,  פגיעות עיניים, מחלות קשות (כגון: פרקינסון, מחלות ממאירות, מחלות עור, מחלות ריאות ועוד).

 

דווח מיד על התאונה

 

אם עברתם תאונה כשלהי בזמן העבודה, או בדרככם מן העבודה לביתכם, או בדרככם אל העבודה מביתכם – דווחו מיד למעביד. 

ראשית, המעביד יוכל להעניק לכם עזרה רפואית ראשונה אם אתם בקרבת מקום, להזמין אמבולנס, ואף לפנות אתכם אל בית החולים בעצמו. 

שנית, ככול שהדיווח למעביד יימסר לו בסמוך למועד קרות התאונה, כך המעביד אשר לא נכח במקום התאונה ולא היה עד לתאונה, ייטה לקבל את הבשורה המרה כי עובדו היה מעורב בתאונת עבודה ביתר קלות, ויטה להאמין לעובד באשר לנסיבות קרות התאונה. ולהפך, ככול שהדיווח למעביד יימסר בחלוף זמן רב ממועד התרחשות התאונה – ייטה המעביד שלא להאמין לעובד לגבי התרחשות התאונה, ונסיבות קרות התאונה.

 

למועד הדיווח על התאונה, אופן הדיווח, ותוכן הדיווח ישנה משמעות ומשקל רב, ויתכנו לכך השלכות כבדות משקל על יכולתך לבסס את תביעתך: 

כאמור, מומלץ לדווח למעביד על התאונה מיד עם התרחשותה, עדיף לעשות זאת בהודעת טקסט, או דואר אלקטרוני ואפילו בשיחה מוקלטת בסלולר (מותר להקליט שיחה אם את/ה צד לשיחה – אין מדובר בהאזנת סתר) – אלו יוכלו לשמש כאסמכתא במידה והמעביד יבחר להתכחש לתביעה. 

יש להקפיד ולדווח באופן מיידי על כל תאונת עבודה קטנה ככול שתהיה, היות ומה שנראה בבוקרו של יום כמתיחת שריר או נקע קל עלול להתגלות בסופו של יום כשבר המצריך טיפול בסד גבס ואף ניתוח. בדיווח על התאונה יש להקפיד ולא להשמיט דבר, יש לספר את נסיבות התרחשות התאונה, ואת האיברים אשר נפגעו. סביר להניח שגרסה ראשונית זו תיבחן תחת המיקרוסקופ בבוא היום, כאשר המוסד לביטוח לאומי יתבקש להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

     

פנה מיד לקבלת טיפול רפואי

 

יש לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי: אם נפגעתם בתאונת עבודה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי, הפניה לקבלת טיפול רפואי בסמוך למועד כרות התאונה מחזק את טענתכם כי נפגעתם בתאונת עבודה במועד הנטען, וכי הפגיעות אשר נגרמו לכם הן תוצאה של תאונת העבודה ולא נגרמו בנסיבות אחרות. דאגו לומר בכל הזדמנות שמדובר בתאונת עבודה ודאגו לכך שנסיבות התאונה ירשמו בצורה נכונה.

 

סוף מעשה במחשבה תחילה

 

חשוב לדייק בדיווח לרופאים ובדיווח לביטוח הלאומי : הדיווח למוסד לביטוח לאומי מתבצע על גבי טפסים ייעודיים. ישנה חשיבות מכרעת לאופן מילוי הטפסים. לכל מילה, פסיק, ונקודה, תינתן משמעות בבוא היום כאשר התביעה תיבחן לעומקה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אחר כך במקרה הצורך, על ידי בית המשפט, ובמקרים בהם תבקשו לתבוע גם את פוליסות הביטוח הפרטי כגון ביטוח תאונות אישיות, תיבחן גרסתם על ידי החברה המבטחת בטרם תאושר תביעתכם. אין לזלזל באופן מילוי הטפסים, מי שיעשה זאת וימלא את הטפסים באופן שגוי, ישמיט פרטים, או ימסור גרסאות סותרות, עלול לגרום בכך לדחיית תביעתו. לכן מומלץ להיעזר במשרד עורכי דין המתמחה בתחום תביעות תאונות עבודה ומחלות מקצוע, אשר יחסוך עגמת נפש מיותרת לאורך ההליך ויביא לניצחון מהיר בתביעה.

במילוי הטפסים יש לתאר את נסיבות קרות התאונה כך שלקורא תתקבל תמונה בהירה ומדויקת כאילו עמד לצידכם בעת התאונה. חשוב שלא להשמיט דבר ולכלול את כל הפרטים אשר נחוצים להכרה בתאונה כתאונת עבודה (או כמחלת מקצוע).

 

חשוב מאוד להגיש את התביעה בתוך שנה ממועד קרות התאונה: 

הגשת התביעה בחלוף למעלה משנה ממועד התאונה תפגע ביכולתכם לקבל פיצוי מלא מן המוסד לביטוח לאומי. בטופס התביעה יש לציין את שמות ופרטי העדים לתאונה במקום המתאים, ורצוי לציין את שמם גם בטופס הדיווח הראשוני הממולא על ידי המעביד.

 

עדים לתאונה

 

כאשר עובד מדווח על תאונת עבודה בסמוך למועד התאונה תוך ציון שמות העדים לתאונה, הוא מחזק את גרסתו והופך אותה לאמינה יותר. המעביד, המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח ובתי המשפט יטו להאמין לגרסת העובד במקרים בהם דווח על התאונה בסמוך להתרחשות התאונה וכאשר היו עדים לתאונה הנקובים בשמם. אומנם, ניתן לזכות בהכרה בתאונת העבודה שהתרחשה ללא עדים לתאונה, אולם זה הרבה יותר קל כאשר יש עדים מהימנים. ולכן, אם מישהו היה בקרבת מקום וצפה בתאונה, הקפידו להסב את תשומת לבם לאירוע, ודאו שהוא אכן ראה אותו, וחשוב מכול קחו ממנו את פרטי ההתקשרות שלו (שם מלא וטלפון יספיקו) – גם כאן חל הכלל הידוע: כל המרבה הרי זה משובח, אם מספר עדים צפו בתאונה – קחו את פרטי ההתקשרות של כולם.

לעדי התאונה יש חשיבות עליונה, ישנן תביעות שגורלן נחרץ לכאן או לכאן בזכות עדי ראיה אשר נכחו בזמן התאונה ומסרו עדות אמינה בשעת הצורך. לכן, אסור להתבייש, ויש לקחת את פרטי ההתקשרות מהעדים שעלולים להיות בעלי השפעה אדירה על תביעתכם.

 

 

חשיבות התיעוד הרפואי

לתיעוד הרפואי חשיבות עליונה הן לעניין ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, והן בסכום הפיצוי לו תהיו זכאים בסופו של יום מן המוסד לביטוח לאומי ומחברות הביטוח. המוסד לביטוח לאומי, חברות הביטוח השונות, בתי הדין ובתי המשפט – כולם מייחסים לתיעוד הרפואי חשיבות מכרעת הן לעניין כרות התאונה והן לעניין הנזקים אשר נגרמו לכם כתוצאה מן התאונה. תיעוד רפואי נכון ומדויק יקשור בין התאונה לפגיעות הגופניות והנפשיות ועשוי להיות בבחינת "ראיית הזהב" אשר תכריע את גורל התביעה ותקצר תהליכים מיותרים אשר גוזלים זמן רב ועלולים לפגוע בסיכויי תביעתכם. תיעוד רפואי מדויק, המציין כי הייתם מעורבים בתאונת עבודה, תחסוך תשלום עבור דמי פינוי ואשפוז היה ותביעתכם תתקבל, והתאונה תוכר כתאונת עבודה. בשל החשיבות המיוחסת לתיעוד הרפואי, יש להקפיד הקפדה יתרה על מספר נקודות:

  • בפניה הראשונה לקבלת טיפול רפואי יש לציין באופן ברור ומפורט את נסיבות התאונה בפני הצוות המטפל (שימו לב שלא כל תאונה תוכר על פי חוק כתאונה עבודה).
  • בכל פניה לקבלת שירותים רפואיים הקפידו לציין שהפגיעה שלכם אירעה כתוצאה מתאונת עבודה (בזמן ותוך כדי עבודה, בדרך לביתכם מן העבודה, או בדרך לעבודה מביתכם).
  • שימו לב שהצוות הרפואי מציין בתיעוד הרפואי כי מדובר בתאונת עבודה, וכי נסיבות התאונה נרשמו על ידי הצוות הרפואי בדיוק כפי שהתרחשו ונמסרו על ידכם. זכרו, הצוות הרפואי מעוניין לעזור כמיטב יכולתו, אולם לאחר משמרת ארוכה ולאחר שבדקו ואבחנו עשרות חולים, לא מן הנמנע שסיפורכם אודות התאונה ונסיבותיה נרשם בצורה שגויה אם בשל עייפות, בלבול, או חוסר תשומת לב. בתי המשפט מלאים בתיקים של נפגעים אשר תביעתם להכרה בתאונת העבודה נדחתה כתוצאה מתיעוד רפואי שגוי. נקודת ההנחה של כל הגופים המוזכרים לעיל הינה כי הרופא תיעד את דברי הנפגע במדויק, וכאשר התיעוד הרפואי איננו מתאים להגדרה  של תאונת עבודה – תדחה תביעתו של התובע. מן האמור לעיל אין להסיק כי טעות בתיעוד הרפואי חורץ את גורל תביעתכם לדחייה,  אולם יש ביכולתה לפגוע בסיכוייה. לכן חשוב שבטרם עזיבת חדרו של הרופא בקופת החולים, או בטרם עזיבת בית החולים – תבדקו שהמידע שנמסר על ידכם לצוות הרפואי נרשם בצורה נכונה ומדויקת. במידה והדברים לא נרשמו בצורה נכונה ומלאה – חשוב לבקש כי התיעוד הרפואי יתוקן מיד.
  • בשל חשיבות התיעוד הרפואי יש לשמור את כל התיעוד הרפואי בצורה מסודרת, היות ובבואו של יום תזדקקו לתיעוד הרפואי להוכחת טענותיכם.
  • הפיצוי המבוקש מן המוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה בתאונת עבודה ומחלת מקצוע הינו עבור נזקים גופניים. לכן, חשוב לפרט בפני הרופאים אילו פגיעות נגרמו לאלו איברים, ולא להסתפק בתיאור כללי. חשוב לרדת לרזולוציות הקטנות ביותר. יש לציין את סוג הפגיעה ואילו קשיים תפקודיים היא גורמת לכם (למשל שבר בכף היד, אינו מאפשר שימוש ביד, קושי בנהיגה וכתיבה וכך הלאה).

 

לעורך דין יש יתרונות משמעותיים על פני החברות למימוש זכויות

(* עורכי דין המעוניינים להעתיק פסקה זו לאתר האינטרנט שלהם מוזמנים לעשות כן כשירות לאזרח) 

החוק מתיר לעורכי-הדין לייצג נפגעים מול המוסד לביטוח לאומי, בוועדות הרפואיות, בבית-הדין, ובבתי המשפט. לעומת זאת, החוק אוסר על החברות למימוש זכויות רפואיות לייצג נפגעים : החברות למימוש זכויות אינן יכולות ואינן מורשות ע"פ חוק לייצג את הנפגע בוועדות הרפואיות, בבתי הדין לענייני עבודה או בבתי המשפט. ולכן, כאשר הנפגע נעזר בחברות למימוש זכויות הוא עומד לבדו בוועדות הרפואיות, לרוב ללא הכלים והידע להתמודד מול רופאי המוסד לביטוח.  וכך נפגעים סיכויי תביעתו וגובה הפיצוי שיקבל. לכן, ברור שעדיף שבוועדות יעמוד לצידו עורך-דין הבקיא בתחום, יטען את טענותיו כדי להגדיל את הפיצוי הכספי שיקבל הנפגע. הופעה בוועדות הרפואיות עם עורך דין מגדילה בהכרח את סיכויי תביעתכם ואת גובה הפיצוי שתהיו זכאים לקבל.

בנוסף חשוב לדעת ולזכור כי:

  • על החברות למימוש זכויות לא חלה החובה אשר חלה על עורכי-הדין – לבצע את עבודתם נאמנה ובסטנדרטים ראויים. משלא חלה על החברות למימוש הזכויות החובה לבצע את עבודתם נאמנה ובסטנדרטים נאותים, ובהעדר גוף מפקח אשר ישגיח שעבודתם נעשית כראוי – אין מניעה למתן שירותים חלקיים או ברמה נמוכה תוך קיפוח ופגיעה בזכויות הנפגעים. הדברים נכונים שבעתיים נוכח העובדה שברוב המקרים הנפגעים אינם מחזיקים בידע הרפואי והמשפטי כדי להבחין מתי השירות שהם מקבלים הינו שירות טוב ומקצועי, ומתי הוא אינו כזה.
  • החברות למימוש זכויות אינן רשאיות לייצג את הנפגעים בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, והנפגעים מוצאים עצמם בוועדות עומדים לבדם, ללא ייצוג, מנסים לשווא להתמודד מול רופאי המוסד לביטוח לאומי – וכך נדונה תביעתם לאבדון. חוק המוסד לביטוח לאומי מכיל מאות סעיפים, לכך יש להוסיף מאות סעיפי חוזרים ונהלים, פסקי דין ותקנות. כדי לייצג נפגעים בוועדות המוסד לביטוח לאומי ברמה גבוהה – נדרש ידע רב, מיומנות גבוהה וניסיון עשיר. ספק אם אדם מן השורה מחזיק בידע ובמיומנויות הנדרשות. ייצוג בוועדות הרפואיות על ידי משרד עורכי-דין ותיק, אשר צבר ניסיון עשיר בייצוג לקוחות בוועדות הרפואיות בתביעות נפגעי עבודה ומחלות מקצוע יכול לשנות את מהלך תביעתכם לטובה, ולהביא לתוצאות הטובות ביותר תוך ייצוג מכובד, מקצועי ואמין לאורך כל ההליכים.
  • רק ציבור עורכי-הדין יכול לייצג את הנפגעים בערעור לבית-הדין לענייני עבודה במקרים בהם נדחתה תביעתם להכרה בתאונת העבודה, או בערעור על החלטת פקיד התביעות שלא להכיר בכל הפגיעות אשר נגרמו כתוצאה מתאונת העבודה, או למשל בערעור על החלטת הוועדות הרפואיות. הדברים נכונים גם לגבי תביעות וערעורים מול חברות הביטוח, וגופים אחרים הנתבעים בשל אחריותם לגרימת התאונה ו/או המחלה. במקרה הצורך בתביעת גופים נוספים יש להיעזר במשרד עורכי-דין היכול ליזום ולייצג את הנפגע בהליכים משפטיים על פי חוק. כאמור, החברות למימוש זכויות אינן מורשות ואינן מוסמכות לייצג בהליכים המשפטיים המתוארים לעיל, והנפגע איננו יכול להיעזר בשירותיהם ולהיות מיוצג על ידם בהליכים אלו.
  • באחד המקרים, תבעה חברת "זכותי" את הלקוח שלה על סכום של  163,797 ₪ מכיוון שהלקוח סירב לשלם עבור שירותים שהובטחו לו והוא לא קיבל אותם מזכותי. הלקוח טען שזכותי יצרה מצג שווא וכי הובטחו לו הבטחות רבות שלא קוימו (בין השאר ייצוג בוועדות). בפסק הדין נקבע כי זכותי לא עשתה דבר כדי לממש את זכויותיו של הלקוח ולכן תביעתה נדחתה והיא חוייבה לשלם ללקוח הוצאות משפט בסך 15,000 ₪. מנכ"ל זכותי מר אהרונוב העיד במשפט, ודבריו צוטטו בפסק הדין:     "לא הבטחנו שהולכים אתו למל"ל, לא הבטחנו לשי ולא לאף לקוח שנלך לוועדות מל"ל. הועדות במל"ל הם טריבונל משפטי ורק עו"ד רשאים ללכת עם לקוחות. אסור לנו ללכת לוועדות רפואיות. הערך המוסף שלנו זה בניית תיק רפואי, התמקדות".  (מל"ל – המוסד לביטוח לאומי)  והשופט מוסיף בפסק הדין: "מצאתי לנכון להוסיף ולקבוע כי זכותי לא פעלה בתום לב כשדרשה לקבל את מלוא סכום התמורה שנקבעה בהסכם אשר עומדת לטענתה על 163,797 ₪, אף שלשיטתה, שירותיה הסתכמו בריכוז המסמכים הרפואיים של סרטון. אין חולק כי אף גורם מקצועי מטעם זכותי לא ערך לסרטון בדיקה רפואית כלשהי, לא סייע לו במילוי הטפסים ובניסוח הבקשות למל"ל ולרשויות המס ולא ליווה אותו לוועדות הרפואיות."
    לצפייה בכתבה , לצפייה בפסק הדין 
                                                                                                                                                       "המדריך לתאונות עבודה – עשה ואל תעשה"  נועד להעניק מידע חשוב ובסיסי אודות ההליכים והאפשרויות השונות העומדות בפני נפגעי העבודה. ואולם, בשל העובדה כי חוק המוסד לביטוח לאומי מכיל מאות סעיפים, ונתמך במאות תקנות, חוזרים, נהלים פנימיים, ואלפי פסקי-דין – "המדריך לתאונות עבודה – עשה ואל תעשה"  אינו מתיימר להכיל ולהתייחס לכל החריגים, הסייגים, והסעיפים השונים של החוק והפסיקה. בוודאי ש"המדריך לתאונות עבודה – עשה ואל תעשה"  אינו מהווה או מתיימר להוות תחליף לייעוץ משפטי פרטני הנדרש והמומלץ בהליכים השונים מול המוסד לביטוח לאומי ומוסדות וגופים אחרים.

 

אתם לא לבד!

אנו מזמינים אתכם לפנות אל משרדנו המתמחה בתביעות למימוש זכויות (תאונות עבודה ומחלות מקצוע, פטור ממס הכנסה, נכות כללית, שר"מ, ניידות ועוד) ולקבוע פגישת ייעוץ ראשוני בחינם – ללא התחייבות. חשוב לדעת כי משרדינו מעניק את שירותיו על בסיס הצלחה, וכי התשלום הינו באחוזים מתוך הכספים שיתקבלו לאחר הצלחת התביעה ובהתאם לחוק בלבד.

לא הצלחת – לא שילמת !

התקשרו עכשיו למספר 03-9444747 או השאירו פרטיכם באתר ועורך-דין מהמשרד יחזור אליכם עוד היום.

משרדינו מעניק את שרותיו על בסיס הצלחה, התקשר עכשיו לטלפון: 03-9444747 או השאר פרטים בטופס למטה

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support