את מי תובעים על נכות / פציעה כתוצאה מפעולת איבה?
כידוע לכולנו, שגרת המציאות הישראלית עתירה פעולות איבה ובמשך שנים רבות. ישנן אף תקופות שבהן כמעט בכל יום יש פיגועים ברחבי הארץ, שלא לדבר על תקופות שבהן פורצת מלחמה ונורים מטחי טילים על המדינה.
על מנת לסייע לנפגעי פעולות האיבה, ולתמוך בהם בתהליך החלמתם, המדינה מעניקה להם מגוון זכויות, והטבות שונות, לרבות טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי, תגמולי נכות, ועוד.
כדי לממש את הזכויות המגיעות להם, על נפגעי פעולות האיבה להגיש תביעה בפני הגורם הממשלתי המתאים, בהתאם לסוג הפגיעה שנגרמה עקב פעולת האיבה:
כאשר מדובר בפגיעת גוף (פגיעה פיזית ו/רו נפשית) שנגרמה כתוצאה מפעולת איבה, יש להגיש את התביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, ובהתאם להוראות חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970.
(שימו לב: אם הנפגע הוא איש כוחות הביטחון (כגון חייל, שוטר, וכדומה), אשר נפגע פגיעת גוף מפעולת איבה תוך כדי ועקב שירותו, עליו להגיש את התביעה בפני משרד הביטחון – קצין התגמולים, ובהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959).
כאשר מדובר בפגיעת רכוש שנגרמה כתוצאה מפעולת איבה, יש להגיש את התביעה בפני קרן הפיצויים ברשות המסים, ובהתאם להוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א-1961.
במאמר זה נסביר מי זכאי להגיש תביעה בגין פגיעת גוף כתוצאה מפעולת איבה בפני המוסד לביטוח לאומי, וכיצד מתנהל הליך תביעה זו.
מי זכאי להגיש תביעה בגין פגיעה כתוצאה מפעולת איבה?
הזכאות להגשת תביעה בגין פגיעה כתוצאה מפעולת איבה בפני המוסד לביטוח לאומי ניתנת למי שמשתייך לאחת מהקטגוריות הבאות, בהתאם למעמדו החוקי בישראל ומקום הפגיעה בו:
- תושב ישראלי או אזרח ישראלי, אשר נפגע בשטח ישראל, שטחי יהודה, שומרון, וחבל עזה (שבשליטת ישראל), או בחו"ל.
- אזרח ישראלי שטרם חלפה שנה מהמועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל, אשר נפגע בחו"ל.
- מי שאינו תושב או אזרח ישראלי, אך הוא נכנס לארץ באופן חוקי, לפי רשיון או אשרה שניתנו לו לפי חוק הכניסה לישראל או שהוא פטור מהם (כגון בעלי דרכון דיפלומטי או תיירים ממדינה שישראל פטרה אותה מחובת אשרה וכיו"ב), אשר נפגע בישראל, או בשטחי יהודה, שומרון, וחבל עזה (שבשליטת ישראל).
- תושב השטחים, בעל תעודת זהות ישראלית, שנפגע בתחום הקו הירוק.
- תושב השטחים, בעל היתר כניסה לארץ ממפקד כוחות הצבא בשטח, שנפגע בתחום הקו הירוק.
- תושב חוץ שנפגע תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעסיק ישראלי בחו"ל. מעסיקים ישראליים בחו"ל כוללים את השגרירויות והקונסוליות ישראליות ברחבי העולם, משלחות שונות מטעם המדינה, וגופים ישראליים שפועלים בחו"ל ואושרו על ידי שר הרווחה לעניין תשלומים לנכים נפגעי איבה, כגון הסוכנות היהודית, בנקים (לאומי, דיסקונט, הפועלים), חברת צים, ועוד.
אם הנפגע איננו משתייך לאחת מהקטגוריות הללו, הוא לא ייחשב כנפגע פעולת איבה, גם אם האירוע שבו הוא נפגע מהווה פעולת איבה לפי החוק. בנוסף, מי שנפגע בזמן שעשה מעשה פשע או עבירה שיש בה זדון או רשלנות פושעת, גם לא יוכר כנפגע פעולות איבה.
מצד שני, אם הנפגע שייך לאחת מהקטגוריות הללו, הוא ייחשב כנפגע איבה גם אם הוא לא היה יעד הפגיעה המתוכן של מבצע פעולת האיבה. למשל, אם תייר זר או ערבי תושב ישראל נפגעו "בשוגג" מהתקפה של מחבל ערבי שתכנן לפגוע ביהודים בלבד, גם הם ייחשבו כנפגעי פעולות איבה.
איך מגישים תביעה בגין פגיעה כתוצאה מפעולת איבה?
הגשת תביעת נפגע פעולות איבה בפני המוסד לביטוח לאומי נעשית באמצעות טופס בל/580 – "הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה" (ניתן להשיג את הטופס בסניפי הביטוח הלאומי או להוריד אותו באתר האינטרנט של הביטוח הלאומי), ובצירוף המסמכים הבאים:
- מסמכים רפואיים שמעידים על הנזק הרפואי שנגרם לנפגע כתוצאה מפעולת האיבה. מומלץ לצרף גם דו"ח מרופא מומחה שמטפל בפגיעותיו של הנפגע.
- דו"ח מהמוסד הרפואי שבו הנפגע טופל לראשונה לאחר פגיעתו בפעולת האיבה.
- כאשר מדובר בפגיעת חרדה, יש לציין זאת בתביעה, ולצרף סיכום טיפול נפשי או מסמכים מהגורמים המקצועיים שמטפלים בנפגע עקב פגיעת החרדה.
- בפעולת איבה שאינה רבת נפגעים, יש לצרף אישור משטרה – "אישור הודעה על גרימת נזק/פגיעה כתוצאה מפעולת מלחמה/איבה נגד ישראל", ו/או אישורים המעידים על נסיבות הפגיעה כגון, אישור מועצה או רשות מקומית.
- אם הפגיעה אירעה בשטחי יהודה ושומרון, יש לצרף אישור מצה"ל.
עד מתי ניתן להגיש תביעה בגין פגיעה כתוצאה מפעולת איבה?
מבחינת תקופת ההתיישנות, יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים (שנה אחת) בלבד ממועד התרחשות פעולת האיבה.
אמנם, ייתכנו מקרים חריגים שבהם המוסד לביטוח לאומי יסכים לקבל את התביעה גם אם הוגשה באיחור, אבל רצוי כמובן לא לבנות על כך, ולהגיש את התביעה מבעוד מועד.
הליך בירור תביעה בגין פגיעה כתוצאה מפעולת איבה
לאחר הגשת מסמכי התביעה בפני המוסד לביטוח לאומי, המסמכים מועברים לבדיקת הרשות המאשרת במשרד הביטחון, אשר קובעת האם מדובר בפעולת איבה ואם יש להכיר בתובע כנפגע איבה (קבלת אישור הרשות המאשרת הינה קריטית לקבלת הזכויות בשל פגיעת איבה, ולא ניתן לקבל זכויות אלו ללא אישור הרשות).
פגיעת איבה הינה אחת מאלה:
- פגיעה מפעולת איבה של כוחות אויב.
- פגיעה בשגגה מידי אדם עקב פעולת איבה של כוחות אויב או פגיעה בשגגה בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר שתבוצע פעולת איבה.
- פגיעה מנשק שהיה מיועד לפעולות איבה של כוחות אויב, או פגיעה מנשק שהיה מיועד נגד פעולה כזאת.
- פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית פגיעה באדם בשל השתייכותו למוצא לאומי-אתני ושנובע מהסכסוך הישראלי-ערבי.
החלטת הרשות המאשרת במשרד הביטחון צריכה להינתן תוך 3 חודשים, אלא אם הרשות החליטה, מטעמים מיוחדים, להאריך את המועד למתן החלטתה.
אם הרשות המאשרת החליטה שמדובר בפעולת איבה ושיש להכיר בתובע כנפגע איבה, התובע יהיה זכאי לקבל את כל הזכויות המגיעות לו בשל כך.
אם הרשות המאשרת החליטה שלא מדובר בפעולת איבה ו/או שאין להכיר בתובע כנפגע איבה, ניתן לערער על החלטתה בפני ועדת העררים, תוך חודשיים ממועד קבלת ההחלטה. החלטת ועדת העררים הינה סופית, ועל כן לא ניתן לערער גם עליה.
תביעה לקבלת תגמול נכות
אם לנפגע פעולת האיבה נותרה נכות בעקבותיה, באפשרותו להגיש גם תביעה לקבלת תגמול נכות בפני המוסד לביטוח לאומי, אף זאת תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה.
לאחר הגשת התביעה, הנפגע יזומן להופיע בפני הועדה הרפואית לנפגעי פעולת איבה כדי לקבוע את דרגת נכותו באחוזים, ולתקופה זמנית או קבועה.
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 10% – 19% לצמיתות, יהיה זכאי לקבלת מענק נכות חד פעמי, בסכום שמחושב לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו.
נפגע שנקבעה לו דרגת נכות בשיעור של לפחות 20%, יהיה זכאי לקבלת תגמולי נכות חודשיים, אף זאת בסכום שמחושב לפי שיעור אחוזי הנכות שנקבעו לו.
התוכן לעיל אודות פעולות איבה, אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.
התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747
ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ
ללא עלות וללא כל התחייבות.
משרד עורכי דין צבי זגלשטיין, עורך דין פעולות איבה, תל אביב, המסגר 56, תל-אביב, טל': 03-9444747