תפריט
כמו לגבי מחלות קשות נוספות, גם כשמדובר במחלת הסרטן ישנה חשיבות רבה מאד, ולעתים אף קריטית, למועד אבחון המחלה, כמו גם לאבחונה המדויק.
אבחונה המוקדם של המחלה יוביל להקדמת הטיפול במחלה, ואילו אבחונה המדויק של סוג המחלה, והשלב הספציפי שבו היא נמצאת, יוביל למתן הטיפול שהכי מתאים למחלה ואפקטיבי מבחינת סיכויי ההחלמה ממנה. ולהיפך.
ככל שמועד אבחון המחלה ותחילת הטיפול בה הינו מוקדם יותר, וככל שאבחון המחלה הינו מדוייק יותר והטיפול שניתן למטופל מתאים לה יותר, כך גם גדלים סיכויי ההחלמה מהמחלה. במקרים מסויימים, מועד האבחון וסוג הטיפול אף יכולים ליצור את ההבדל בין החלמה מהמחלה לבין פטירה ממנה.
אולם, ככל שמחלת הסרטן אובחנה באיחור בשעה שניתן היה לאבחן ולגלות את קיומה מוקדם יותר, או ככל שהמחלה אובחנה באופן שגוי בשעה שניתן היה לאבחן אותה במדוייק, וכתוצאה מהתרשלות זו נגרם לחולה נזק מיותר שהיה נמנע אלמלא האיחור, אזי הדבר יכול להוות בסיס להגשת תביעת פיצויים בעילת רשלנות רפואית.
הרשלנות הרפואית בשל איחור באבחון מחלת הסרטן עלולה להתרחש בכל מיני נסיבות, כפי שיודגם להלן.
ושאמורים להדליק נורית אדומה אצל הרופא המטפל, ולגרום לו להפנות את המטופל באופן מיידי לביצוע בדיקות שונות לצורך בירור מצבו הרפואי. התעלמות זו עלולה לגרום להעדר הפנייה בכלל לביצוע בדיקות מתאימות, או לאיחור מיותר בהפנייה לבדיקות אלו.
כידוע, ישנם סוגים שונים ורבים של מחלת הסרטן, כאשר לכל סוג של מחלת סרטן ישנם תסמינים שאופיינים לו, ואשר מושפעים, בין היתר, מסוג האיבר שנפגע מהמחלה. עם זאת, ישנם גם תסמינים כלליים שמשותפים לרוב מחלות הסרטן. תסמינים אלו כוללים עייפות, תשישות, ירידה משמעותית במשקל המטופל ללא סיבה ידועה, הזעות בלילה, ועוד.
ככל שהמטופל מתלונן על תסמינים אלו ו/או תסמינים נוספים שעלולים להעיד על התפתחות מחלת סרטן, על הרופא המטפל להתחיל מיידית בתהליך האבחון, שכולל נטילת אנמנזה ותשאול רפואיים, בדיקה קלינית במקרה הצורך, והפנייה של החולה לבדיקות נוספות שונות. בדיקות אלו יכולות לכלול בדיקות דם, בדיקות הדמייה, כגון רנטגן, אולטרא סאונד, CT, MRI, מיפויים שונים כגון PET ואחרים, וכיו"ב.
בשעה שהוא עונה על הקריטריונים לביצוע בדיקות אלו, לרבות מין, גיל, רקע משפחתי, וכיו"ב. מדובר, למשל, בנשים שאינן מופנות לביצוע בדיקת ממוגרפיה תקופתית לצורך אבחון סרטן שד; נשים בעלות רקע משפחתי שאינן מופנות לביצוע בדיקות גנטיות לצורך אבחון של גן BRACA שעלול לגרום בסבירות גבוהה לסרטן השד או סרטן השחלות; נשים שאינן מופנות לבדיקת פאפ לצורך אבחון וירוס פפילומה שעלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, או גברים ונשים מעל גיל 50 שאינם מופנים לבדיקת דם סמוי בצואה לצורך אבחון סרטן המעי הגס, וכיו"ב.
או פיענוח שגוי של ממצאי הבדיקות שמעלות חשד למחלת סרטן, או אי הפנייה של המטופל לביצוע בדיקות נוספות לצורך העמקת בירור מצבו הרפואי וזאת למרות שהבדיקות הראשוניות העלו חשד למחלת סרטן, וכיו"ב.
מדובר, למשל, ברשלנות של רופא משפחה שמתעלם מקיומו של גוש בשד שנמצא במהלך הבדיקה הקלינית ואינו מפנה את המטופלת לבדיקת ממוגרפיה ו/או לכירורג שד לצורך הרחבת הבירור, או ברשלנות של רופא משפחה שאינו מפנה מטופל שהתלונן על דם בצואה לבדיקת קולונוסקופיה ו/או למומחה לגסטרואנטרולוגיה לצורך הרחבת הבירור, או ברשלנות של מומחה לרדיולוגיה שאינו מזהה קיומה של רקמה חשודה במסגרת בדיקת ממוגרפיה או בדיקת אולטרא סאונד, וכיו"ב.
ככלל, ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין רשלנות באבחון מחלת הסרטן תוך 7 שנים ממועד האירוע (למשל, מועד התלוננות המטופל בפני הרופא המטפל על תסמיני המחלה, מהם הרופא התעלם, או מועד פיענוח ממצאי הבדיקות של המטופל, שפוענחו באופן שגוי על ידי הרופא המטפל, וכיו"ב).
כאשר מדובר ברשלנות לגבי אבחון מחלת סרטן אצל חולה קטין, 7 השנים נספרות רק עם הגיעו של הקטין לגיל 18, כך שניתן להגיש את תביעת הפיצויים של הקטין עד הגיעו לגיל 25.
בדרך כלל, הטענה בתביעת פיצויים כנגד הרופא בגין רשלנות באבחון מחלת הסרטן הינה שעקב רשלנותו באבחון הסרטן במועד, נמנעה מהחולה האפשרות לקבל את הטיפול הרפואי המתאים בהקדם האפשרי, וכתוצאה מכך נפגעו סיכויי ההחלמה שלו ממחלת הסרטן.
כך, לדוגמא, במסגרת תיק ת"א 8155/06 צופיה אלפי נ' קופת חולים מאוחדת, נדון מקרה של מטופלת שסרטן השד שבו לקתה התגלה באיחור ניכר ומיותר.
תיק זה עסק במטופלת שבמהלך הריונה גילתה גוש חשוד בשד שלה. המטופלת התלוננה על כך בפני רופא הנשים שלה בקופת חולים מאוחדת שבה היא הייתה חברה, אולם הרופא נמנע מלהפנות אותה לביצוע בדיקות בטענה שמדובר בגוש חלב שנוצר עקב ההריון ותו לא.
לאחר שהמטופלת ילדה, היא התלוננה שוב על קיומו של הגוש בשד שלה, והפעם בפני רופאת המשפחה שלה. גם רופאת המשפחה סברה שמדובר בגוש חלב שנוצר בעקבות ההנקה, אולם היא לפחות הפנתה אותה לרופא כירורג, שקבע שמדובר בדלקת חריפה ותו לא.
רק כעבור מספר חודשים, המטופלת הופנתה לביצוע בדיקת ביופסיה בבית החולים, כך שרק אז התגלה לראשונה הגידול בשד שלה. כעבור זמן אובחנו אצלה גם גרורות במח, דבר שהוביל בדיעבד לפטירתה, כשהיא מותירה אחריה בעל וארבעה ילדים קטנים.
בעלה של המנוחה וילדיה הגישו תביעת פיצויים כנגד קופת חולים מאוחדת, שהתקבלה על ידי בית המשפט.
בית המשפט קבע שרופאי הקופה התרשלו מאחר שהם לא התייחסו באופן מקצועי כנדרש לתלונות הברורות של המטופלת המנוחה לגבי הגוש בשד שלה, וכי התרשלות זו גרמה לאבחון מאוחר של מחלת הסרטן בה לקתה ולפגיעה קשה של סיכויי החלמתה מהמחלה. בהתאם לכך פסק בית המשפט לבעלה של המטופלת וילדיה פיצויים בסך של כ-1.3 מליון ₪.
בכל שאלה והתייעצות, הינכם מוזמנים לשלוח פניה למשרד עורכי דין צבי זגלשטיין. באפשרותכם לכתוב לנו בוואטסאפ, ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר.
אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד. כלל המאמרים נכתבו על-ידי עורך דין לתביעות רפואיות מומחה מטעמנו.
אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.
התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.
התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747
ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ
ללא עלות וללא כל התחייבות.
