הגשת תביעה לנכות כללית
תושב ישראל שמבוטח במוסד לביטוח לאומי ואיבד את הכושר לעבוד ולהשתכר למחייתו, או לתפקד במשק הבית במקרה של עקרת בית, עקב ליקוי בריאותי שבו לקה, זכאי להגיש תביעת נכות כללית בפני המוסד ולקבל גמלת נכות כללית (וזכויות נוספות).
הליקוי הבריאותי יכול להיות פיזי או נפשי, והוא יכול להיות מלידה או להיגרם עקב מחלה או תאונה אישית. כלומר, תאונה שאינה תאונת עבודה (שמקנה זכויות המגיעות לנפגעי עבודה, לרבות דמי פגיעה וגמלת נכות מעבודה) או תאונת דרכים (שמקנה זכויות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים).
ניתן להגיש את תביעת הנכות הכללית החל מגיל 18, ועד 12 חודשים לאחר ההגעה לגיל הפרישה לפנסיה, קרי 62 בד"כ לנשים, ו-67 לגברים (ילדים נכים זכאים לקבל קצבת נכות לילדים).
נדגיש כי בכל שאלה, לצד מדריך זה, באפשרותכם להיוועץ טלפונית עם עורך דין ביטוח לאומי מטעם משרדנו, ללא עלות או התחייבות.
מהם תנאי הזכאות לקבלת תביעת נכות כללית?
תנאי הזכאות העיקריים לקבלת גמלת נכות כללית מתייחסים לנכותו הרפואית, נכותו התפקודית – אובדן הכושר לעבוד, והפגיעה בהיקף הכנסתו של המבוטח, וזאת באופן הבא:
א. נכות רפואית
למבוטח נקבעו לפחות 60% נכות רפואית בגין ליקוי בריאותי אחד, או לפחות 40% נכות רפואית משוקללת, שכוללים לפחות ליקוי רפואי אחד בשיעור של לפחות 25%, וזאת לפי רשימת הליקויים שמפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, ועל ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי.
ב. אובדן כושר
כושר העבודה של המבוטח ירד עקב בעייתו הרפואית ב-50% לפחות, ונקבעה לו דרגת כושר בשיעור של 60%, 65%, 74% או 100%, לפי קביעת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי לאחר התייעצות עם פקיד השיקום של המוסד ורופא תעסוקתי.
ג. גובה ההכנסה
גובה ההכנסה של המבוטח הינו נמוך מ-60% מהשכר הממוצע במשק באותו מועד (10,428 ₪, נכון לשנת 2022).
לגבי נשים נשואות שמשמשות כעקרות בית, תנאי הזכאות כוללים נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות, ופגיעה בכושר לבצע עבודות במשק הבית בשיעור של 50% לפחות, וזאת בתנאי שהן לא עבדו והשתכרו למחייתן במשך 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים לא רצופים ב-48 החודשים שקדמו ליום הגשת התביעה, או שקדמו ליום הפסקת העבודה, אם הפסקת העבודה הייתה רק לאחר הגשת התביעה.
איך מגישים תביעת נכות כללית?
כדי להגיש תביעת נכות כללית, יש למלא טופס תביעה לקצבת נכות כללית (ב.ל. 7801), ולצרף לו את כל המסמכים הרפואיים שמעידים על מצבו הבריאותי וכתב ויתור סודיות.
עובדים שכירים שעדיין עובדים או עובדים שכירים שהעסקתם הופסקה, צריכים לצרף גם 15 תלושי שכר אחרונים או אישור מהמעסיק על תקופת העסקה ושכר.
עובדים שכירים שקיבלו ב-15 החודשים האחרונים דמי מחלה או תשלום כלשהו מחברת ביטוח עקב מחלה, צריכים לצרף אישור מהמעסיק או מחברת הביטוח על התשלומים הללו.
עובדים עצמאים צריכים לצרף גם את השומות האחרונות של מס ההכנסה שברשותם, ולהצהיר על השינויים בעבודתם ובהכנסותיהם עקב הנכות שבה לקו.
מי שהייתה להם ב-15 החודשים האחרונים הכנסה שלא מעבודה, כגון תמיכה לתלמידי ישיבות, תגמול ממשרד הביטחון, תשלומים מחברת ביטוח, הכנסה הונית, מזונות, פנסיה, הכנסה מרכוש, וכיו"ב, צריכים לצרף אישורים גם לגבי ההכנסות הללו.
אם מי שמגיש את התביעה וחתום עליה אינו התובע בעצמו, עליו למלא גם את סעיף 4 בטופס התביעה ולצרף לו ייפוי כוח, צו אפוטרופוס או פסק דין.
הגשת תביעה לנכות כללית: כיצד מתבצע הטיפול בתביעת הנכות הכללית?
לנכים בעלי מוגבלות קשה, קיים מסלול מהיר שבמסגרתו הטיפול בתביעה מסתיים בתוך 30 יום.
(א) קביעת אחוזי הנכות הרפואית, ואופן הערעור עליה
לאחר הגשת תביעת הנכות הכללית, התובע יזומן לוועדה רפואית של המוסד לביטוח הלאומי, לצורך קביעת עצם ההכרה בנכותו הרפואית, משכה (נכות לצמיתות או נכות זמנית), ושיעורה באחוזים (לפי רשימת הליקויים שמפורטים בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956).
ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית, באמצעות הגשת ערר לועדת העררים, שמורכבת משלושה רופאים שאינם רופאי המוסד לביטוח לאומי, וזאת תוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הועדה (אם כי המוסד לביטוח לאומי אינו דוחה עררים שהוגשו בתוך 90 יום).
על החלטת הוועדה לעררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, אולם בשאלות משפטיות בלבד, להבדיל מסוגיות רפואיות.
(ב) קביעת דרגת אי הכושר לעבוד, ואופן הערעור עליה
לאחר קביעת הועדה הרפואית, פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי יקבע את דרגת אי הכושר לעבוד של התובע, בשיעור של 60%, 65%, 74% או 100%, וזאת לאחר התייעצות עם רופא תעסוקתי ופקיד שיקום של המוסד.
לשם כך עליו לקבוע באיזו מידה משפיעים אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לתובע, על הכושר שלו לעבוד ולהשתכר, או, במקרה של עקרת בית, על הכושר שלה לתפקד ולבצע את עבודות משק הבית.
ניתן להגיש ערר על החלטות פקיד התביעות באופן הבא:
(א) על החלטות פקיד התביעות לגבי דרגת אי הכושר, מהסוגים הבאים: לא אבד הכושר לעבוד, הכושר לעבוד אבד בפחות מ-50%, דרגת אי הכושר אינה עולה על 74%, ניתן להגיש ערר תוך 60 יום בפני ועדת נכות (עררים), שמורכבת מ-2 או 3 מומחים במקצועות התעסוקה, השיקום, והרפואה.
ועדת העררים רשאית לאשר את דרגת אי-הכושר שקבע פקיד התביעות או לשנותה. כלומר, לא רק להגדילה, אלא גם להפחיתה. אולם, אם יסתבר בדיעבד שועדת העררים שוקלת להפחית את דרגת אי הכושר, ניתן לבטל את הערר ולהשאיר את דרגת אי הכושר כפי שנקבעה על ידי פקיד התביעות.
על החלטת ועדת העררים ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה, אולם בשאלות משפטיות בלבד, להבדיל מסוגיות רפואיות.
(ב) על החלטות פקיד התביעות שאינן קשורות לדרגת אי הכושר, כגון החלטות בדבר דחיית הבקשה לגמלת נכות כללית או החלטות לגבי סוגיות שנוגעות לתקופת העבודה, גיל, השכלה, הכנסות, ניתן להגיש בקשה לדיון בועדת התביעות, תוך 6 חודשים ממועד קבלת החלטת פקיד התביעות. עם זאת, ועדת התביעות מוסמכת רק להמליץ לפקיד התביעות לשקול מחדש את החלטתו, ככל שהיא תמצא כך לנכון.
לחלופין, או במידה שתוצאות הדיון בוועדת התביעות אינן מקובלות עליכם, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה תוך 12 חודשים ממועד קבלת החלטת פקיד התביעות.
בדיקה מחדש של זכאות לגמלת נכות כללית
שני הצדדים, הן התובע והן המוסד לביטוח לאומי, זכאים בנסיבות מסויימות ליזום בדיקה מחדש של הזכאות לגמלת נכות כללית, שכוללת בדיקה חדשה של המצב הרפואי של התובע לצורך קביעה מחודשת של אחוזי הנכות הרפואית ודרגת אי הכושר לעבוד, וזאת בדרך כלל בתנאי שחלפו לפחות 6 חודשים ממועד הקביעה האחרונה.
התובע זכאי לבקש בדיקה מחדש, בין היתר, בנסיבות הבאות: כאשר תביעתו לקבלת קצבת נכות כללית נדחתה עקב קביעת אחוזי נכות רפואית נמוכים מדי או עקב קביעת דרגת אי-כושר לעבוד שאינה מזכה בקצבה, או כאשר אושרה לו קצבת נכות חלקית בגין דרגת אי כושר חלקית והוא מבקש להעלותה.
המוסד לביטוח לאומי רשאי ליזום בדיקה מחדש כאשר חל שיפור מהותי במצבו של התובע באופן שמפחית את אחוזי הנכות הרפואית שלו מתחת לסף שמזכה בגמלה, או כאשר התגלו עובדות לגבי מצבו הרפואי או כושר העבודה שלו, שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה הקודמת לגביו והיו יכולות להשפיע על זכאותו לגמלה או שיעורה, ועם זאת הן לא הובאו לידיעת המוסד לביטוח לאומי באותה עת.
כיצד נקבע סכום גמלת הנכות הכללית?
ככל שתביעת הנכות הכללית התקבלה, סכום גמלת הנכות הכללית הבסיסי נגזר מדרגת אי הכושר לעבוד שנקבעה לתובע:
- (א) דרגת אי כושר בשיעור של 75% או 100% – מזכה בקצבת נכות כללית מלאה.
- (ב) דרגת אי כושר בשיעור של 60%, 65%, 74% מזכה בקצבת נכות חלקית, לפי שיעור אחוזי אי הכושר. למשל, מי שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור של 65% בלבד, יקבל 65% מקצבת הנכות המלאה.
נכון לשנת 2022, סכום תשלומי גמלת הנכות הכללית הבסיסיים הינם כדלקמן:
דרגת כושר | גמלה |
דרגת אי כושר בשיעור 75% או 100%: | גמלה חודשית מלאה, בסך של 3,700 ₪. |
דרגת אי כושר בשיעור 74% | גמלה חודשית חלקית, בסך של 2,522 ₪. |
דרגת אי כושר בשיעור 65%: | גמלה חודשית חלקית, בסך של 2,273 ₪. |
דרגת אי כושר בשיעור 60%: | גמלה חודשית חלקית, בסך של 2,153 ₪. |
כיצד משולמת גמלת הנכות הכללית?
גמלת הנכות הכללית תשולם לראשונה תוך 90 יום מהיום שנקבעה לנכה דרגת אי כושר.
ניתן לקבל תשלום רטרואקטיבי של הגמלה, אולם רק עד 12 חודשים לכל היותר מלפני יום הגשת התביעה, וזאת גם אם התובע היה נכה עוד לפני כן.
הגמלה משולמת ב-28 לכל חודש, לחשבון הבנק של הנכה. אם לנכה מונה אפוטרופוס, הגמלה תשולם לחשבון הבנק של האפוטרופוס.
התייעצו עם עורך דין מומחה
אנו במשרד עורכי דין צבי זגלשטיין, מזמינים אתכם להיוועץ עמנו בכל שאלה. לרשותנו ידע וניסיון רב המאפשרים לנו למצות את זכויותיהם של לקוחותינו באופן המיטבי והמרבי.
בכל נושא הנוגע להגשת תביעה לנכות כללית, ניתן לכתוב לנו בוואטסאפ, ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.
תאונת עבודה - בפירוט:
שאלות נפוצות
משרדנו ייצג ומייצג אלפי לקוחות בתביעות מול המוסד לביטוח הלאומי וגורמים רלוונטיים נוספים למיצוי זכויותיהם של נפגעי תאונת עבודה.
משנת 2006 ועד היום, צברנו
תאונות עבודה יכולות לטמון בתוכן נסיבות שונות, חלקן שגורות ונפוצות וחלקן מצריכות בדיקה קפדנית והתוויית אסטרטגיה משפטית נכונה.
אנו מטפלים בכל סוגי התביעות, החל ממקרים מוכרים כגון פציעת גב, ועד לאירועים מוחיים המוכרים כתאונת עבודה.
משרדנו יושב ברחוב המסגר 56, קומה 2.
ניתן לקבל ייעוץ טלפוני משפטי מקדים.