תביעת ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע הינה מחלה שעובד חלה בה תוך כדי ועקב עבודתו, ואשר גרמה לפגיעה בכושר עבודתו.
חוק הביטוח הלאומי מכיר בשני סוגים של פגיעת עבודה: תאונת עבודה ומחלת מקצוע. אולם, בעוד שתאונת עבודה הינה אירוע חד פעמי ופתאומי, כגון, פועל שנפצע מכלי עבודה, אזי מחלת מקצוע הינה מחלה שמתפתחת לאיטה ובאופן הדרגתי בשל תנאי העבודה של העובד, כגון עובד בבית דפוס ששמיעתו נפגעה עקב חשיפתו לרעש מתמשך של מכונות הדפוס או מציל שלקה בסרטן עור עקב חשיפה ממושכת לקרני שמש לוהטות.
בבדיקה מעמיקה על-ידי עורך דין ביטוח לאומי מטעם משרדנו, נבחן יחד אתכם את מידת הצלחתה של התביעה.
בגין איזה מחלות מקצוע ניתן להגיש תביעת ביטוח לאומי?
סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגביל לכאורה את ההכרה במחלת מקצוע רק למחלות שמצוינות ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954. רשימה זו מכילה מחלות שונות שבהן לקו עובדים עקב טיפול בחולים מסוימים, כגון שחפת, שיתוק ילדים, לדקת כבד נגיפית מסוג B ועוד, מחלות שבהן לקו עובדים ששהו במדינות שנגועים במחלות אלו, כגון כולרה, מלריה, ודבר, נזק לשמיעה עקב כולרה, מלריה, דלקת כבד, מחלות צוללנים שבהן לקו צוללנים ועובדים בתנאי אוויר דחוס ועוד.
אולם, הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע גרמה לחוסר צדק כלפי עובדים שלקו במחלות אחרות עקב תנאי עבודתם, אולם לא ניתן היה להכיר בהן כמחלות מקצוע אך ורק מאחר שהן לא נכללו באותה רשימה סגורה.
על מנת לפתור קושי זו, התפתחה בפסיקה הלכת המיקרוטראומה, שמאפשרת להכיר במחלות נוספות כמחלות מקצוע, וזאת למרות שהן אינן מופיעות באותה רשימה סגורה של מחלות המקצוע.
לפי הלכת המיקרוטראומה ניתן להכיר בנזק בריאותי כמחלת מקצוע גם כשהיא איננה מופיעה ברשימה הסגורה של מחלות המקצוע, וזאת כאשר מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מתאונות זעירות רבות חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן גרמה לנזק זעיר משלה, אולם שהצטברותן יחדיו גרמה לנזק מוחשי שפגע בכושר העבודה של העובד.
מדובר, למשל, במקרה שבו העובד לקה שלקה בכאבי גב בשל הרמות חוזרות ונשנות של משאות כבדים או נהיגה ממושכת בדרכים משובשות, או בעלי מקצוע שלקו בצרידות כרונית או בעיות קול אחרות עקב שימוש ממושך ומאומץ בקולם כגון מורים, זמרים, ושדרנים, וכיו"ב.
כדי להכיר במחלה מסויימת כמחלת מקצוע לפי תורת המיקרוטראומה, יש להוכיח את האלמנטים הבאים (בר"ע 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי נ' סיטרוק):
- (א) קיום ביצוע תנועות חוזרות ונשנות באופן רב וממושך במהלך עבודתו של העובד.
- (ב) קיום קשר סיבתי בין מחלת העובד לעבודתו של העובד, לפי חוות דעת של רופא.
לשם כך יש לקבוע תחילה שקיים קשר סיבתי בסבירות של יותר מ-50% בין מחלת העובד לתנאי עבודתו, ולאחר מכן יש לקבוע שתרומת עבודתו של העובד למחלתו הינה בשיעור של יותר מ-20%, בהשוואה ליתר גורמי הסיכון האישיים הפנימיים של העובד שגרמו למחלתו (ככל שישנם כאלו).
איך מגישים תביעת ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע?
הגשת תביעת ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע נחלקת למעשה לשני שלבים, וזאת בדומה להגשת תביעת ביטוח לאומי בגין תאונת עבודה.
תביעה לקבלת הכרה כפגיעת עבודה ותשלום דמי פגיעה
בשלב הראשון, יש להגיש למוסד לביטוח לאומי טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (טופס ב.ל.211), וזאת תוך שנה ממועד הפסקת העבודה עקב מחלת המקצוע.
לטופס זה יש לצרף את כל המסמכים הנלווים הנדרשים, לרבות "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה", חתומה על ידי רופא, שמציינת את האבחנה הרפואית של מחלת המקצוע של העובד והתקופה שבה הוא אינו מסוגל לעבוד בגינה, ומסמכים רפואיים נוספים שמעידים על הנזק הרפואי שנגרם לעובד עקב מחלת המקצוע.
ככלל, על מנת לקבל את דמי הפגיעה, על העובד להוכיח שהמחלה בה לקה הינה מחלה שנמנית על רשימת מחלות המקצוע או מחלה שהתפתחה אצלו לפי תורת המיקרוטראומה; שקיים קשר סיבתי בינה לתנאי העבודה שלו; ושהיא התגלתה אצלו לראשונה במהלך תקופת עבודתו (ולא לפני כן), וזאת בהסתמך על מסמכיו הרפואיים.
ככל שהתביעה לקבלת דמי פגיעה תתקבל, העובד יהיה זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה למשך התקופה שבה נבצר ממנו לעבוד עקב מחלת המקצוע שבה לקה, אם כי עד ל-90 יום לכל היותר.
סכום דמי הפגיעה היומיים הינו 75% משכר העובד בשלושת החודשים הקודמים לחודש שבו הפסיק לעבוד חלקי 90, אם כי עד לתקרה יומית בסך של 1,114 ₪ (נכון לשנת 2022).
תביעה לקבלת הכרה כנכה עבודה ותשלום גמלת/מענק נכות מעבודה
השלב השני יחול עם סיום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה. בשלב זה העובד אינו זכאי עוד לתשלום דמי פגיעה, אולם אם תישאר לו נכות כלשהי ממחלת המקצוע בשיעור של 9% לפחות, הוא עשוי להיות מוכר כנכה עבודה ולקבל גמלת/מענק נכות מעבודה.
לשם כך, על העובד להגיש כעת בפני המוסד לביטוח לאומי תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה (טופס ב.ל. 200), ולצרף גם לו את כל המסמכים הנדרשים, לרבות מסמכים רפואיים שטרם הוגשו על ידו בעת הגשת התביעה לקבלת דמי פגיעה.
גם את התביעה הזו ניתן להגיש תוך שנה מהמועד שבו העובד חדל לעבוד עקב מחלת המקצוע, אולם מומלץ להגישה קרוב לסיום 90 ימי תשלום דמי הפגיעה, כדי לשמור ככל הניתן על רצף התשלומים המגיעים לעובד.
לאחר הגשת טופס זה, העובד יזומן לפגישה עם הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, לצורך קביעת עצם ההכרה בנכותו מעבודה, קביעת משכה (נכות זמנית או קבועה, לצמיתות), ושיעורה באחוזים (בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956).
בהתאם להחלטה זו, תיקבענה זכויותיו של העובד לקבלת גמלת/מענק נכות מעבודה, כמפורט להלן:
- אם נקבעה לעובד נכות בשיעור נמוך מ-9%, זמנית או קבועה: הוא אינו זכאי לדבר.
- אם נקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור בין 9% – 19.99%: ישולם לו מענק חד פעמי בשווי גמלת הנכות מעבודה החודשית, כפול 43.
- אם נקבעה לעובד נכות זמנית בשיעור בין 20% ל-100%: הוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה חודשית עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו (בד"כ מדובר בתקופה של עד שנה, אולם ניתן להאריך אותה מעת לעת), ובהתאם לשיעור אחוזי הנכות הנפשית שייקבעו לו (לדוגמא, אם נקבעו לו 40% נכות נפשית, הוא יהיה זכאי ל-40% מגמלת הנכות מעבודה המלאה).
- אם נקבעה לעובד נכות קבועה בשיעור בין 20% – 100%: הוא יהיה זכאי לקבלת גמלת נכות מעבודה לכל ימי חייו, אף זאת בהתאם לשיעור אחוזי הנכות הנפשית שייקבעו לו, כפי שהודגם לעיל.
כיצד ניתן לערער על החלטת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי?
כל אחד מהצדדים, כלומר, הן העובד והן המוסד לביטוח לאומי, רשאי לערער על החלטת הועדה הרפואית באמצעות הגשת ערר מנומק בפני הוועדה הרפואית לעררים, שחברים בה 3 רופאים מומחים שאינם עובדי המוסד לביטוח לאומי.
יש להגיש את הערר תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הוועדה הרפואית. אם הערעור הוגש במועד אך ללא נימוקים, יוארך המועד להגשת הנימוקים ב-30 יום נוספים.
גם על החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתן לערער, וזאת בפני בית הדין האזורי לעבודה אם כי רק לגבי שאלה משפטית בלבד, להבדיל משאלה רפואית. את הערעור הנ"ל יש להגיש תוך 60 יום ממועד קבלת החלטת הוועדה הרפואית לעררים.
התייעצו עם עורך דין מומחה
אנו במשרד עורכי דין צבי זגלשטיין, מזמינים אתכם להיוועץ עמנו בכל שאלה בנושא תביעת ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע.
ניתן לכתוב לנו בוואטסאפ, ליצור עמנו קשר טלפוני או להשאיר פניה באתר לקבלת שיחה חוזרת.
תביעת ביטוח לאומי בגין מחלת מקצוע - מידע נוסף:
מאמרים מומלצים עבורך:
עו"ד ביטוח לאומי – למה זה חשוב ?
איזה עו"ד כדאי לבחור ? עו"ד זגלשטיין צבי, מומחה בתביעות ביטוח לאומי, מחלות מקצוע, חברות ביטוח, ותאונות משיב על השאלות החשובות. למה חשוב לפנות לביטוח
מתי מגישים תביעות רפואיות?
בנוף המשפטי, רשלנות רפואית נחשבת לענף מורכב וסבוך, המצריך הכנה מקדימה, סקירה קפדנית וסידור יסודי של כל המסמכים המגבים את טיעוניהם של התובעים כנגד המוסד
מתי מגישים תביעות רפואיות?
נזקי גוף במרחב הציבורי – מה כדאי לדעת? מתי נחליט לשכור את שירותיו של עורך דין לתאונות עבודה? והאם אין זה מומלץ להגיש את התביעה
מדריך תאונת עבודה של עצמאי
כל עובד זכאי לקבלת זכויות שונות מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה שהוא עבר, וזאת בין אם המדובר בעובד שכיר ובין אם המדובר בעובד
תביעת נזקי גוף בגין תאונת דרכים
מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ("הפלת"ד"). במאמר
תביעה להכרה בתאונת עבודה
חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו. עובד שנפגע בתאונת עבודה באופן שפגע בכושר עבודתו ואילץ אותו עקב כך
אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד.
אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.
התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.
התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747
ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ
ללא עלות וללא כל התחייבות.
שאלות נפוצות
משרדנו ייצג ומייצג אלפי לקוחות בתביעות מול המוסד לביטוח הלאומי וגורמים רלוונטיים נוספים למיצוי זכויותיהם של נפגעי תאונת עבודה.
משנת 2006 ועד היום, צברנו
תאונות עבודה יכולות לטמון בתוכן נסיבות שונות, חלקן שגורות ונפוצות וחלקן מצריכות בדיקה קפדנית והתוויית אסטרטגיה משפטית נכונה.
אנו מטפלים בכל סוגי התביעות, החל ממקרים מוכרים כגון פציעת גב, ועד לאירועים מוחיים המוכרים כתאונת עבודה.
משרדנו יושב ברחוב המסגר 56, קומה 2.
ניתן לקבל ייעוץ טלפוני משפטי מקדים.
