עורך דין רשלנות רפואית במרכז

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הינה סוג של עילת רשלנות אשר מתרחשת כאשר רופא כלשהו (או כל נותן שירות רפואי, כגון אחות, פרמדיק, טכנאי רנטגן, ועוד) התרשל במהלך ביצוע תפקידו ועקב כך נגרם נזק למטופל.

הרשלנות הרפואית עלולה להתרחש בעת מתן כל טיפול רפואי, ובשלל אופנים, כגון: אי אבחון/אבחון מאוחר/ אבחון שגוי של מחלה, אי אבחון של פגמים מולדים של העובר במהלך מעקב ההיריון, מתן תרופה שגויה/מינון שגוי של תרופה, מתן טיפול שגוי/באיחור, ביצוע טיפול ללא קבלת הסכמה מודעת של המטופל, הפרת חובת תיעוד הטיפול הרפואי, ועוד.

עילת הרשלנות הרפואית מורכבת משלושה רכיבים מרכזיים: הרופא התרשל בעת מתן הטיפול הרפואי, למטופל נגרם נזק, וקיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופא לנזק שנגרם למטופל.

מרכיב ההתרשלות עוסק בשאלה האם הרופא הפר את חובת הזהירות שמוטלת עליו כלפי המטופל. שאלה זו מוכרעת לפי מבחן "הרופא הסביר", אשר בוחן האם הרופא הנתבע התנהג בהתאם לסטנדרט ההתנהגות שלפיו היה על רופא ממוצע להתנהג בנסיבות המקרה לפי הנורמות המקצועיות שהיו מקובלות באותה עת ובהתבסס על ידע רפואי עדכני שנתמך בספרות המקצועית וניסיון קודם.

לפי הפסיקה, מבחן הרופא הסביר אינו מבחן של "חכמה לאחר מעשה", אלא של הרופא הממוצע בשעת המעשה. כלומר, יש לבחון כיצד הרופא התנהג בהתחשב בנתונים שעמדו לפניו בשעת מעשה, להבדיל מהנתונים שנודעו רק בדיעבד, לאחר קרות המקרה.

חשוב גם להבין שלא כל טעות של רופא מהווה בהכרח רשלנות, שכן, גם רופא בשר ודם עלול לטעות, ולא ניתן לצפות שהרופא לא יטעה לעולם. לדוגמא, אם הרופא התלבט בין מספר חלופות טיפוליות, שכולן היו מקובלות בעת המקרה, ולבסוף הוא בחר באחת מהן, באופן מנומק ומבוסס, אולם בדיעבד הסתבר שאולי עדיף היה לבחור בחלופת טיפול אחרת, אזי אין המדובר ברשלנות רפואית כי אם בטעות אנוש בלבד.

כמו כן, יש לקחת בחשבון שבכל טיפול רפואי טבועים סיכונים אינהרנטיים שהטיפול לא יצליח, והתממשותם של סיכונים אלו אין פירושה בהכרח שהטיפול שניתן היה רשלני. ככלות הכל, תחום הרפואה, מודרני ומתקדם ככל שיהיה, איננו בגדר מדע מדוייק, ועל כן לא ניתן להתחייב שכל טיפול רפואי יעבור בשלום ובהצלחה, במיוחד כשמדובר בטיפולים רגישים כגון ניתוחים מורכבים וכדומה.

מרכיב הקשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית עוסק בשאלה האם הנזק שנגרם למטופל אכן נגרם לו בגלל התרשלות הרופא ולא עקב סיבה אחרת, כגון בעיות רפואיות אחרות של המטופל, או הפרת המטופל את ההנחיות שניתנו לו (למשל, להקפיד על דיאטה מסויימת או נטילת כדורים בזמן, ועוד).

נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית

נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית מוטל על התובע, קרי, על המטופל, וזאת בהתאם לכלל הנוהג במשפט האזרחי לפיו "המוציא מחברו – עליו הראיה".

על מנת לעמוד בנטל זה, על המטופל-התובע להוכיח את עילת הרשלנות הרפואית לפי מאזן ההסתברות. כלומר, עליו להוכיח שהרופא הנתבע אכן התרשל בטיפול שהוא נתן למטופל, שלמטופל אכן נגרם הנזק הנטען על ידו, וכי אותו הנזק נגרם בגלל התרשלות הרופא ולא בגלל סיבה אחרת, וזאת ברמת הסתברות של לפחות 51%.

בעניין זה חשוב להיות מודע לכך כי בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המטופל-התובע חייב לצרף כבר לכתב התביעה שלו חוות דעת של מומחה רפואי, שמתמחה בתחום הטיפול הרפואי שרלוונטי לתביעה, ואשר מבססת את עילת הרשלנות הרפואית שנטענת בתביעה.

איך יודעים מתי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית וכיצד?

כפי שהוסבר לעיל, לא כל טיפול רפואי שהסתיים באופן שאינו מוצלח לכאורה מהווה בהכרח רשלנות רפואית. בנוסף, לא כל מקרה של רשלנות רפואית גם ניתן להוכחה על נקלה.

ולכן, כדי לדעת האם המקרה שאירע לכם אכן מהווה רשלנות רפואית, והאם יש בכלל מקום וטעם להגיש תביעה בגללו, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שבקי ומנוסה באופן ספציפי בתביעות רשלנות רפואית, ולהביא לפגישה עמו את כל החומר הרפואי שנמצא בידיכם.

ככל שאותו עוה"ד יסבור שאולי אירעה רשלנות רפואית במקרה שלכם, תתבקשו לפנות למומחה רפואי לצורך הכנת חוות דעת רפואית אודות המקרה שלכם כדי לגבש את ההחלטה בעניין הגשת התביעה (חוות דעת זו כרוכה בתשלום).

אם יסתבר לאחר הכנת חוות הדעת הרפואית שיש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית, ניתן להגישה לא רק כנגד הרופא המטפל אלא גם כנגד המוסד הרפואי שהעסיק אותו (ככל שישנו כזה), כגון בית חולים, קופת חולים, מרפאת שיניים, מכון קוסמטי, מוסד סיעודי, וכדומה.

את התביעה יש להגיש בפני בית המשפט השלום או המחוזי, וזאת לפי גובה סכום התביעה: תביעה עד לסכום של 2.5 מליון -תוגש בפני בית משפט השלום, בעוד תביעה בסכום של 2.5 מליון ומעלה תוגש בפני בית המשפט המחוזי.

התיישנות תביעת רשלנות רפואית

סוגיית ההתיישנות הינה סוגיה חשובה שעוסקת בשאלה עד מתי ניתן להגיש את תביעת הרשלנות הרפואית מלאחר מועד מתן הטיפול הרשלני.

באופן כללי, ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים, בדומה לכללי ההתיישנות שחלים בתביעה אזרחית שאיננה במקרקעין.

עם זאת, כאשר מדובר במטופל קטין, שטרם הגיע לגיל 18 במועד מתן הטיפול הרשלני, מירוץ 7 שנות ההתיישנות שלו יתחיל רק ממועד הפיכתו לבגיר, כך שהוא יכול להגיע את תביעתו עד הגיעו לגיל 25.

בנוסף, אם הנזק שנגרם למטופל לא התגלה מייד לאחר מתן הטיפול הרפואי אלא מאוחר יותר, כפי שקורה בלא מעט מקרים של רשלנות רפואית, אזי המטופל זכאי להגיש את התביעה שלו תוך 7 שנים מיום גילוי הנזק, אם כי בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום התרחשות הנזק.

מהם הפיצויים שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית?

ראשי הנזק שבגינם ניתן לקבל פיצויים בתביעת רשלנות רפואית כוללים את ראשי הנזק שניתן לקבל בכל תביעת נזיקין, בצירוף ראשי נזק שהינם ייחודיים לתביעת רשלנות רפואית.

באופן כללי מקובל לחלק את ראשי הנזק בתביעות נזיקין לראשי נזק ממוניים (כספיים) וראשי נזק לא ממוניים.

ראשי הנזק הממוניים

ראשי הנזק הממוניים כוללים את כל הנזקים הכספיים שנגרמו למטופל עקב הטיפול הרשלני שניתן לו, ואשר ניתן לחשב אותם באופן מתימטי פשוט, כגון הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות (שאינן מכוסות בסל הבריאות); הוצאות סיעוד/עזרת צד ג', הוצאות נסיעות, ועוד.

התשלום בגין כל אחד מראשי הנזק הללו נעשה לעבר (ממועד הרשלנות הרפואית ועד למועד מתן פסק הדין), ולעתיד (ממועד מתן פסק הדין ואילך).

ראשי הנזק הלא ממוניים

ראשי הנזק הלא ממוניים כוללים נזקים שמתארים פגיעה ברגשות ובתחושות של המטופל, ועל כן גם לא ניתן לחשב אותם באופן מתימטי.

ראשי נזק אלו כוללים כאב וסבל, צער, עוגמת נפש, קיצור תוחלת החיים, אובדן הנאות החיים, וכדומה.

ראשי נזק שייחודיים לעילת הרשלנות הרפואית

במסגרת ראשי הנזק הלא ממוניים, ניתן למצוא גם ראשי הנזק שייחודיים לתביעות רשלנות רפואית בלבד, אחד מהם יציר החוק ואילו השניים הנותרים הינם יציר הפסיקה.

פגיעה בזכות ההסכמה מדעת. מדובר במקרה שבו לא ניתן למטופל טיפול ללא קבלת הסכמתו המודעת לפי סעיף 13 לחוק זכויות החולה. לפי סעיף זה, אין לתת למטופל טיפול מבלי להסביר לו קודם לכן את כל המידע שרלוונטי לאותו טיפול, ולרבות הסיכונים והסיכויים שכרוכים בו, ולקבל את הסכמתו לכך. לשם קבלת פיצוי בגין ראש נזק זה, על המטופל להוכיח שניתן לו טיפול רפואי ללא קבלת הסכמתו המודעת לכך, שאותו טיפול גרם לו לנזק פיזי, ושאם הוא היה מקבל מלכתחילה את כל המידע על אותו טיפול הוא אכן היה מסרב לקבל אותו.

פגיעה בזכות האוטונומיה. מדובר במקרה שגם בו ניתן למטופל טיפול ללא קבלת הסכמתו המודעת לכך, אולם מבלי שנגרם לו נזק פיזי עקב כך. ראש נזק זה הינו יציר הפסיקה (הלכת דעקה), שקבעה שגם מטופל כזה זכאי לפיצוי, וזאת בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב שלילת זכותו להחליט האם להסכים לקבלת הטיפול שניתן לו, שנובעת מזכות היסוד שלו כאדם לכבוד ואוטונומיה.

אובדן סיכויי החלמה. מדובר במקרה שבו הטיפול הרשלני שניתן למטופל פגע והפחית את היקף בסיכויים שהיו לו להחלים מהבעיה הרפואית שלו. גם ראש נזק זה הינו יציר הפסיקה (הלכת פאתח).

שכר טרחה של עוה"ד בתביעת רשלנות רפואית

עקרונית, אין הגבלה לגבי שכר הטרחה שעוה"ד שמטפלים בתביעות רשלנות רפואית רשאים לגבות מלקוחותיהם, אולם בדרך כלל מקובל לסכם על שכ"ט בשיעור של 20% – 30% מסכום הפיצויים שנפסק לטובת הלקוח בתוספת מע"מ.

לפיכך, אם תביעתו של הלקוח נדחתה על ידי בית המשפט, הוא לא ישלם כל שכר טרחה לעוה"ד שלו.

בנוסף, יש לקחת את התשלומים שנלווים להגשת התביעה, ושאותם על הלקוח לשלם בכל מקרה, בין אם תביעתו התקבלה ובין אם לאו. תשלומים אלו כוללים אגרות בית משפט, שכר הטרחה של המומחה הרפואי, הוצאות משרדיות, שליחויות, וכדומה.

לסיכום

רשלנות רפואית באה לידי ביטוי בדרכים שונות, ביניהן ניתן למצוא:

רשלנות בביצוע ניתוחים (כל סוגי הניתוחים מקטן עד גדול מניתוחים פלסטיים ועד ניתוחים מצילי חיים).
רשלנות עקב טעות באבחון.
רשלנות עקב איחור באבחון.
רשלנות עקב הענקת טיפול שגוי.
רשלנות עקב מניעת ו/או איחור במתן טיפול רפואי.
רשלנות רפואית בניהול לידה ובמעקב הריון.
רשלנות רפואית של רופא שיניים.

על הרופאים מוטלת החובה להעניק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר שניתן על ידם תוך הימנעות מסכנות מיותרות ומגרימת נזק לחולה. כאשר מעניק הטיפול הרפואי חורג מאמות המידה המקובלות וגורם עקב כך לנזק פיזי או נפשי לחולה תקום עילת תביעה ברשלנות רפואית.

במידה ואינך מרוצה מן הטיפול הרפואי אשר ניתן לך ומתוצאותיו רצוי לברר עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית האם אכן מדובר במקרה בו מומלץ לבחון את תחילתו של הליך משפטי.

תביעת רשלנות רפואית מוגשת על ידי עו"ד רשלנות רפואית כנגד מעניק הטיפול הרפואי עצמו ו/או כנגד המוסד הרפואי בו הוענק הטיפול כגון מרפאות פרטיות, בתי חולים או קופות החולים.

תביעת רשלנות תוגש במקרים בהם נגרם נזק נפשי או פיזי עקב חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל, ואולם, חשוב להדגיש כי ישנם פרוצדורות רפואיות אשר נושאות בחובן סיכון כלשהו בביצוען, ולכן לא כל מחלה שנתגלתה או פגיעה פיזית או נפשית תחשב לרשלנות רפואית. כדי לזכות בפיצוי עבור הנזקים הנטענים יש להוכיח כי היתה התרשלות בטיפול הרפואי וכי הנזקים הנטענים נגרמו כתוצאה מן הטיפול הרפואי הרשלני.

משרדנו מנוסה בניהול תביעות רשלנות רפואית, אנו עוסקים בתחום משנת 2006. משרדנו פועל בתיקי רשלנות רפואית על בסיס הצלחה, ניתן להשאיר פרטים באתר ועורך דין רשלנות רפואית ייצור קשר בהקדם לצורך קביעת פגישת ייעוץ ללא עלות. בפגישה זו ישמע עורך הדין את השתלשלות העניינים אשר הביאה לנזק הרפואי או הנפשי, לאחר מכן אנו נאסוף את החומר הרפואי הדרוש מתיקו הרפואי של הלקוח אצל הגורמים השונים, בהתייעצות עם טובי המומחים הרפואיים תתקבל החלטה האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במקרה הזה.

במידה והייתה רשלנות רפואית, אנו נפנה אותך למומחה רפואי (מהמובילים בתחומו) אשר יכתוב חוות דעת רפואית הנדרשת לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית. בשלב הבא אנו נגיש תביעה לרשלנות רפואית לבית המשפט וננהל את המאבק המשפטי מול הגופים הרלבנטיים עד לקבלת הפיצוי המלא עבור כל נזקיך.

התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית: 03-9444747

ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ

ללא עלות וללא כל התחייבות.

התייעצו איתנו

משרדנו מייצג משנת 2006 נפגעים בתביעות לרשלנות רפואית. הידע והניסיון אשר נצברו במשרד במהלך השנים מבטיחים שלקוחותינו ייהנו מידע וניסיון נרחב אשר נצבר במשך השנים, ויקבלו את הפיצוי המקסימלי שניתן.

משרדינו מציע שירות כולל ומלא לאורך כל ההליך עד לסיום התביעה על רשלנות רפואית תוך השגת הפיצוי המרבי.

אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד.

בתחומי נזקי הגוף ותאונות: תאונות דרכים, נפילה ברחוב, תביעות סיעוד, תביעות משרד הביטחון, תג נכה, תביעות פנסיה, אובדן כושר עבודה, חבות מעבידים.

התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון עם עורך דין לרשלנות רפואית: 03-9444747

ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ

ללא עלות וללא כל התחייבות.