תביעת נזקי גוף בתאונת דרכים – היבטים מרכזיים

עורך דין תאונות דרכים נזקי גוף

עקרונית, כל מי שנפגע נזקי גוף עקב תאונת דרכים במדינת ישראל, זכאי להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזקים הללו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ("הפלת"ד"), למעט חריגים מסויימים.  

חוק הפלת"ד הינו חוק ייחודי ומיוחד, מאחר שהוא מקנה את הזכות לקבלת פיצויים כמעט לכל מי שנפגע נזקי גוף בתאונת דרכים, ללא כל קשר לשאלה מי אשם בגרימת התאונה, ואף אם הנפגע עצמו אשם בגרימתה. זאת, בשונה מתביעה לפי פקודת הנזיקין, אשר מצריכה את הוכחת אשמתו של הנתבע בגרימת התאונה. 

כפועל יוצא מכך, יש לחוק זה מספר היבטים משמעותיים שייחודיים לו, ולהלן המרכזיים בהם. 

עקרון ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד?

עקרון ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד קובע שמי שזכאי להגיש תביעת נזקי גוף עקב תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד יכול להגיש את התביעה שלו רק לפי חוק זה, והוא לא יוכל להגיש תביעה כזו לפי פקודת הנזיקין, למעט במקרה שבו הוא נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון (סעיף 8 לחוק הפלת"ד). 

עיקרון זה מונע למעשה ממי שנפגע בתאונת הדרכים להגיש תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין נגד מי שגרם ברשלנות לתאונה, כך שבאפשרותו להגיש תביעת פיצויים רק לפי חוק הפלת"ד, וזאת כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב שהיה מעורב בתאונה או כנגד תאגיד קרנית. 

לפיכך, אם, למשל, נהג של רכב כלשהו נפגע בתאונה כתוצאה מאשמתו של נהג רכב אחר, אזי הנהג שנפגע לא יוכל לתבוע את נהג הרכב האחר אלא רק את חברת הביטוח שביטחה את הרכב שלו בביטוח חובה.

יתרה מכך: גם אם מצבו של הנהג הוחמר עקב רשלנות רפואית שאירעה במהלך הטיפול שהוא קיבל בבית החולים לאחר התאונה, הוא לא יוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים, אלא יהיה עליו להגיש את תביעתו בגין מלוא נזקיו כנגד חברת הביטוח שלו, לפי חוק הפלת"ד. 

את מי תובעים בתביעה לפי חוק הפלת"ד?

ככלל, יש להגיש את תביעת הפיצויים לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את כלי הרכב שהיה מעורב בתאונה או כנגד תאגיד קרנית, וזאת בהתאם לזהותו של הנפגע שמגיש את התביעה: 

(א) אם הנפגע הוא נהג רכב, עליו להגיש את התביעה שלו נגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב שלו. אם יש מספר נהגי כלי רכב שנפגעו בתאונה, כל אחד מהם צריך לתבוע את חברת הביטוח שלו.  
אם לנהג הרכב אין ביטוח חובה בתוקף או בכלל, הוא לא יוכל להגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד, אולם הוא יוכל להגיש תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין, אם כי בתנאי שהוא נפגע בתאונה שנגרמה על ידי אדם אחר במתכוון, לאור עקרון ייחוד העילה שמעוגן בסעיף 8(א) לחוק. 
לשם כך יהיה עליו גם להוכיח שאותו נהג אכן אשם ונושא באחריות לגרימת התאונה, בהתאם להוראות פקודת הנזיקין. עם זאת, הוא גם יוכל לקבל פיצויים יותר גבוהים בתביעת לפי פקודת הנזיקין מאשר בתביעה לפי החוק הפלת"ד, מאחר שבחוק הפלת"ד קיימות מגבלות שונות על גובה הפיצויים, שאינן קיימות בתביעה לפי פקודת הנזיקין, כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן. 

(ב) אם הנפגע הוא נוסע ברכב,  עליו להגיש את התביעה נגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את הרכב שבו הוא נסע. אם נפגעו נוסעים שנסעו בכלי רכב שונים, כל אחד מהם צריך לתבוע את חברת הביטוח של הרכב שבו הוא נסע. אם לרכב שבו נסע הנפגע אין ביטוח חובה בתוקף או בכלל, עליו להגיש את התביעה כנגד תאגיד קרנית, שהוקם מכח החוק בדיוק למען מקרים כאלו, בין היתר. 

(ג) אם הנפגע הוא הולך רגל,  עליו להגיש את התביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שפגע בו. אם לרכב הפוגע אין ביטוח חובה בתוקף או בכלל, או שנהג הרכב איננו ידוע, כמו בתאונת פגע וברח, על הולך הרגל להגיש את התביעה כנגד תאגיד קרנית. 

נטל ההוכחה בתביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד?

נטל ההוכחה בתביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד מוטל אף הוא על הנפגע, בהתאם לכלל הבסיסי של "המוציא מחברו עליו הראיה", אולם, בשונה בתביעה לפי פקודת הנזיקין, אין הנפגע צריך להוכיח מי אשם בגרימת התאונה, והוא זכאי להגיש את התביעה אף אם הוא עצמו אשם בגרימתה. 

תחת זאת, עליו להוכיח רק את עצם קיומם של נזקי הגוף שנגרמו לו לטענתו, ואת קיומו של קשר סיבתי בין הנזקים הללו לתאונת הדרכים.  כלומר, עליו להוכיח שנזקי הגוף שלו אכן נגרמו לו עקב תאונת הדרכים, ולא עקב סיבה אחרת, כגון בעיות רפואיות שהיו לו עוד לפני התאונה. 

כיצד מוכיחים זאת?

באופן כללי, כדי להוכיח נזקי גוף וקשר סיבתי, על התובע להגיש חוות דעת רפואית באמצעות מומחה רפואי מטעמו, ועל הנתבע להגיש חוות דעת רפואית באמצעות מומחה רפואי מטעמו, ככל שהוא מעוניין לסתור את חוות הדעת שמטעם התובע. 

אולם, כאשר מדובר בתביעת נזקי גוף לפי חוק הפלת"ד, הצדדים אינם צריכים להגיש חוות דעת מטעמם,  מאחר שבית המשפט ממנה מומחה רפואי מטעמו לשם כך (סעיף 6א לחוק הפלת"ד ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986). שני הצדדים רשאים להציג למומחה מטעם בית המשפט שאלות להבהרת חוות דעתו, ואף לזמן אותו לעדות בבית המשפט לצורך חקירתו הנגדית על חוות דעתו והבהרותיו. 

אולם, אם כבר נקבעה לנפגע דרגת נכות לפי הדין בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, ולמשל על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, אזי קביעה זו תחייב גם לצורך התביעה לפי חוק הפלת"ד. עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין להביא ראיות לסתור את אותה קביעה מוקדמת, אם הוא שוכנע שמן הצדק להתיר זאת ומטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 6ב לחוק הפלת"ד). 

מהם הפיצויים בגין נזקי גוף שניתן לתבוע לפי חוק הפלת"ד?

ככלל, קיימים שני סוגים של נזקי גוף שניתן לתבוע בגינם פיצויים: נזקים ממוניים ונזקים לא ממוניים. 

הנזקים הממוניים כוללים את כל ההוצאות וההפסדים הכספיים שנגרמו לנפגע עקב התאונה ושניתן לחשב אותם באופן מתמטי, כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות שלא מכוסות בסל הבריאות, הוצאות ניידות, ועוד. חישוב הפיצויים נעשה לעבר ולעתיד, כלומר ממועד התאונה ועד למועד פסק הדין, וממועד פסק הדין ואילך. 

הנזקים הלא ממוניים כוללים נזקים תחושתיים שלא ניתן לחשב באופן מתמטי, כגון כאב וסבל, עוגמת נפש, וכדומה. 

אולם, בעוד שהפיצויים לפי פקודת הנזיקין אינם מוגבלים בסכומים, ישנם שני סוגים של פיצויים שמוגבלים בסכומים לפי חוק הפלת"ד: פיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד, ופיצויים בגין נזקים לא ממוניים (כאב וסבל). 

נוסחת חישוב הפיצויים בגין הפסדי שכר לעתיד לפי חוק הפלת"ד הינה כדלקמן: 

גיל הנפגע X אחוזי הנכות התפקודית X סכום השכר של הנפגע, מוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק. 

נכון לשנת 2023 השכר הממוצע במשק הינו  12,074₪, ועל כן השילוש שלו הינו 36,222 ₪. 

נוסחת חישוב הפיצויים בגין הנזקים הלא ממוניים לפי חוק הפלת"ד הינה כדלקמן: 

גיל הנפגע X מספר ימי האשפוז עקב התאונה בבית החולים X אחוזי הנכות הרפואית לצמיתות של הנפגע. 

סכום הפיצויים בגין הנזקים הלא ממוניים לפי חוק הפלת"ד מוגבל לתקרת הסכום המירבי. 

נכון לשנת 2023, מדובר בסך  של כ-190,000 ₪. 

אם לנפגע לא נקבעה נכות רפואית לצמיתות, הוא יקבל פיצוי בשיעור של עד 10% מהסכום המירבי. 

אם הנפגע נפטר עקב התאונה, יורשיו יקבלו 25% מסכום הפיצוי המירבי. 

יחד עם זאת, חוק הפלת"ד גם מעניק לנפגע גם את שתי הזכויות הבאות: 

(א) תשלומים תכופים.  במקרים מסויימים, חוק הפלת"ד מאפשר לנפגע  לקבל פיצויים באופן תכוף ומהיר, ועוד לפני שניתן פסק הדין בעניינו, וזאת לצורך מימון ההוצאות המיידיות שנגרמו לו לאחר התאונה. סכום התשלומים התכופים יקוזז בהמשך מסכום הפיצויים הסופיים שיפסק לנפגע במסגרת פסק הדין. 

(ב) תשלומים עתיים. חוק הפלת"ד גם מקנה לבית המשפט את הסמכות לקבוע  שסכום הפיצויים שנפסק על ידו בפסק הדין בשל הפסד כושר השתכרות והוצאות מתמשכות, ישולם לנפגע בתשלומים חודשיים, במקום בתשלום אחד גלובאלי וחד פעמי.  קביעה זו נועדה לאפשר לנפגע לבקש את הגדלת סכום הפיצויים במקרה שבו תחול החמרה במצבו עקב התאונה.

תאונות דרכים עם נזקי גוף - בפירוט:

אנו מזמינים אותך להתרשם מהתוכן באתר, מגוון מאמרים ופסקי דין בנושאים בהם עוסק המשרד, כולם נכתבו והונגשו על-ידכם על-ידי עורך דין תאונות דרכים מומחה.

אנו מקווים שתוכל להפיק תועל מהתוכן באתר, אולם יש להדגיש כי התוכן מתעדכן מעת לעת.

התוכן באתר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני בשום צורה ואופן.

התקשר עכשיו לתיאום פגישת ייעוץ בטלפון: 03-9444747 

ו/או השאר פרטיך באתר, לקביעת פגישת יעוץ עם עורך דין תאונות דרכים במרכז צבי זגלשטיין 

 ללא עלות וללא כל התחייבות. 

לקבלת ייעוץ משפטי

חייגו עכשיו:

03-9444747

סיכום דבר:

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support